רנה הירשלר
 | |
| לידה |
8 באוקטובר 1905 מרסיי, צרפת  |
|---|---|
| נרצח |
אפריל 1945 (בגיל 39) אבנזה, אוסטריה |
| מדינה |
צרפת |
| השכלה |
בית המדרש הרבני של צרפת |
| תקופת הפעילות |
? – אפריל 1945 |
| תפקידים נוספים |
הרב הראשי של שטרסבורג |
| בן או בת זוג |
סימון הירשלר |
| צאצאים |
אלן הירשלר |
| פרסים והוקרה |
מדליית הרזיסטנס |
  | |
רנה הירשלר (בצרפתית: René Hirschler; 8 באוקטובר 1905, ט' בתשרי ה'תרס"ו - מרץ 1945) היה הרב הראשי של שטרסבורג, שהיה בעל תפקיד מרכזי בסיוע ליהודים במחנות מעצר בצרפת הכבושה.
את רוב חייו הקדיש הירשלר עבור קידום הציונות והיהודים בחיי החברה, והקמת ארגונים המסייעים ליהודים במחנות[1].
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רנה הירשלר נולד במרסיי שבצרפת, לראול הירשלר אשר היה החזן האחראי על בית כנסת במרסיי. בנעוריו, הכיר את סימון לוי, שתהפוך לאשתו בשנת 1933. לזוג נולדו שלושה ילדים: מרים, ג'סליין ואלן[2].
בגיל צעיר החל בקריירה רבנית, ובשנת 1929 (בגיל 23), הפך לרב בעיר מילוז. בשנת 1931 הקים את העיתון "קדימה", שיועד לבני נוער וקידם מעורבות גדולה יותר של יהודים בחברה הצרפתית. בשנת 1939 מונה לרבה הראשי של שטרסבורג ובס-ריין, לאחר כיבוש צרפת בידי הנאצים הפך לאחד מראשי הסעד היהודי במשטר וישי[3].
אשתו, סימון לוי, הייתה שותפה בפעילויות רבות. כך, למשל, איירה בעיתון 'קדימה'.
כאשר החל מעצר של יהודים וריכוזם במחנות בצרפת, מונה הירשלר למזכיר כללי במחנות המעצר, והיה שותף בהקמת ועדת העבודה המרכזית במרסיי. לאחר מכן, בעיר גרונבל, הירשלר השתתף בהקמת מרכז תיעוד יהודי.
יחד עם הרב הראשי של חבל הריין העליון, עשה הכל כדי לשמור על המוסדות הדתיים של היהדות האלזסית.
הירשלר הצליח להוציא רבים מיהודי המחוז מרשימות גירוש ומהמחנות שמהם גורשו למחנות ההשמדה, והעביר אותם להוספיס (מרכז לטיפול רפואי).
בסוף שנת 1941 מקס היימנס, לעתיד נשיא חברת התעופה אייר פראנס, ביקש ליצור עם הירשלר קשר על מנת להבריח חזרה לבריטניה עשרה קצינים אנגליים שהוצנחו לצרפת ונכלאו שם. הירשלר וסייע להם לברוח. באותו זמן, אשתו, סימון לוי, ריכזה את הפעילות לאימוץ ילדים יהודים מהגטו. באותה תקופה, הירשלר הקים בדרום צרפת את Aumônerie Général Israélit ('מוסד הצדקה היהודי הכללי'). לאחר הקמתו של הגוף, לא פעם אחת נמצאו חילוקי דעות בין הירשלר לבין הגוף המרכזי של יהודי צרפת, האחראי על קבלת החלטות ביצועיות, בעיקר סביב מידת הציות לשלטונות גרמניה ולממשלת וישי.
ב-22 בדצמבר 1943 נאסר הירשלר וכעבור כחודש גורש לאשוויץ, יחד עם אשתו. שם נספו שניהם. ילדיהם נשלחו עם פרוץ המלחמה להסתתר בבית סבתם בפריז. אלן הירשלר כתב אחרי המלחמה ספר על אביו [4].
אותות, פרסים והנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר הוצאתו לאור של עיתון "קדימה", הירשלר זכה לאהדה רבה מקרב בני הנוער היהודים מאלזס.
ולאחר מותו הוענקה לו מדליית התנגדות על הברחתם של עשרה קצינים אנגליים.
ב-1 באפריל 1962, העיר שטרסבורג קראה לרחוב הפועל מול בית הכנסת השלום, "רחוב הרב רנה-הירשלר הגדול".
ב -9 באוקטובר 2016, בעיר מולהאוס, בעיירה מילוז, שהיה הרב מ-1929 ל-1939, הוצב לוח לזכרו של רנה הירשלר, כמו גם של אשתו, סימון.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יד ושם, הירשלר, רנה (1905–1944), באתר יד ושם, 17/2/2020
- ^ Alain HIRSCHLER, Simone HIRSCHLER
- ^ אודות השואה, באתר יד ושם, 10.2.2020
- ^ Alain Hirschler, [http://judaisme.sdv.fr/histoire/rabbins/hirschl/alain-h.htm René Hirschler mon père Alain Hirschler], judaisme, 10.2.2020