רנה ליטוין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רנה ליטוין
רנה ליטוין
תאריך לידה 2 בספטמבר 1939
תאריך פטירה 17 במרץ 2012 (בגיל 72)
מקום לידה הונג קונג
עיסוק מתרגמת, סופרת, משוררת, חוקרת ספרות עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים פרס טשרניחובסקי
פרס ברנשטיין
פרס היצירה לסופרים עבריים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית


רִנה לִיטְוִין (2 בספטמבר 1939 - 17 במרץ 2012) הייתה סופרת, משוררת, חוקרת ספרות ומתרגמת מאנגלית, ספרדית ורוסית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רנה ליטוין נולדה בהונג קונג בשנת 1939. אמה הייתה מורה לאנגלית ואביה היה מהנדס ותעשיין. שפות הדיבור בבית היו רוסית ואנגלית. בשנת 1949 המשפחה עלתה לישראל והתיישבה בקריית חיים.

רנה למדה בגימנסיה אוהל שם ברמת-גן. לאחר שירותה הצבאי, למדה ספרות עברית ואנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים. לימדה שירה בחוג לתורת הספרות באוניברסיטת תל אביב (1968), בתיכון מיטראני בחולון (1972) ובמכללת בית ברל (1995-1997) במסגרת מלגת "סופר-מורה" של משרד החינוך והתרבות ובמסגרות נוספות.

ליטוין הייתה עורכת ומתרגמת בהוצאת ספרית פועלים (1976-1981) וכמו כן חברת מערכת (1981-1984) וממונה על מדור הספרות המתורגמת בהוצאת כתר (1987-1990). מאז 1998 עבדה כעצמאית עם הוצאות ספרים שונות: הוצאת הקיבוץ המאוחד ועם תיאטראות: גשר, החאן והבימה.

ליטוין התגוררה בתל אביב, הייתה נשואה ואם לשניים. היא נפטרה ב-17 במרץ 2012 עקב מחלה נדירה.[1][2]

פרופסור מנחם פרי, עורך הספרייה החדשה, אמר על רנה ליטוין (18 במרץ 2012):

היא הייתה אדם ברוך כישרונות וז'אנרים, מתרגמת שירה מחוננת עם אוזן לצליל ויכולת להיות נאמנה למשקל ולחרוז - דבר מאוד נדיר אצלנו. היא כאילו שייכת לדור ההוא של המתרגמים, של ימי שלונסקי.

[3]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריה (מבחר)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים שתרגמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחזות שתרגמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

- "טרגיקומדיה של דון קריסטובל וסניוריטב רוזיטה" - "הסנדלרית המופלאה" - "דון פרלימפלין ואהבתו לבליסה בגן ביתו" - "ככלות חמש שנים" - "הקהל" - "חתונת הדמים" - "ירמה" - "מחזה ללא שם"

  • "חסרת נדוניה", מחזה בארבע מערכות 1879, מאת אלכסנדר ניקולאיביץ’ אוסטרובסקי, אחרית דבר - רינה ליטוין, תל אביב, 1997

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ והרוח הבוכה ומשוועת: עם מותה של רנה ליטוין, באתר הארץ, 18 במרץ 2012
  2. ^ מתה אשת הספרות רנה ליטוין, באתר ynet
  3. ^ עידו בלאס, חדשות גלריה, עיתון הארץ, 19 במרץ 2012