רנה פריו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רנה פריו
René Jacques Adolphe Prioux
אין תמונה חופשית
לידה 11 באפריל 1879
בורדו, הרפובליקה הצרפתית השלישית צרפתצרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 16 ביוני 1953 (בגיל 74)
אלג'יר, אלג'יריה הצרפתית צרפתצרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
השתייכות הצבא הצרפתיהצבא הצרפתי צבא צרפת
תקופת הפעילות 18971943 (כ־46 שנים)
דרגה ז'נרל ד'ארמה
תפקידים בשירות
מפקד קורפוס הפרשים
מפקד הארמייה הראשונה
פעולות ומבצעים
עיטורים
  • קצין גבוה בלגיון הכבוד
  • צלב המלחמה 1939-1945 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רנה ז'אק אדולף פריוצרפתית: René Jacques Adolphe Prioux‏; 11 באפריל 187916 ביוני 1953) היה גנרל של הצבא הצרפתי ששירת בשתי מלחמות העולם. פריו, שהיהקצין פרשים מאוד מוכשר, עלה במהירות בדרגות הקצונה ופיקד על קורפוס הפרשים של הארמייה הראשונה במהלך הקרב על בלגיה במאי 1940. הוא נלכד על ידי הגרמנים ובילה שנתיים כשבוי מלחמה. הוא הוחזר ב-1942 והתגלה כתומך חזק במשטר וישי, ובעקבות זאת הודח מתפקיד בעל סמכות בצבא הצרפתי על ידי שארל דה גול, מנהיג הצרפתים החופשיים, לאחר הנחיתה בצפון אפריקה הצרפתית על ידי כוחות ארצות הברית ובריטניה בנובמבר 1942.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פריו נולד בבורדו ב-11 באפריל 1879, ולאחר שעבד כמתנדב במשך ארבע שנים עבור ראש עיריית ברנאי, אור, הצטרף פריו לרגימנט הדרגונים ה-6 ב-9 באוגוסט 1897. לאחר מכן למד באקדמיה הצבאית סן-סיר, והוסמך כלוטננט משנה ברגימנט השאסורים ב-6 באוקטובר 1899. הוא הועלה לדרגת לוטננט שנתיים לאחר מכן, ובשנת 1907 שובץ ברגימנט השאסורים ה-21. בשנת 1908 הוא מונה כקצין מטה בקורפוס ה-19, ובשנת 1910 מונה לקצין מטה בחטיבת הפרשים האלג'יראית ה-1. הוא הועלה לדרגת קפטן ב-27 במרץ 1911 והוצב ברגימנט השאסורים ד'אפריקה ה-3 בחג המולד 1911, לפני שהוצב לתפקידים מיוחדים במרץ 1914.

מלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה הוא הוצב במטה הצבא הצרפתי. הוא עבר במהירות במספר תפקידים בשנת 1915, ושירת במטה הקורפוס ה-34, ולאחר מכן בארמיית הווז', הארמייה השביעית ועם הצבא הבלגי. פריו הוצב במטה הקורפוס ה-36 ב-22 במאי 1915, וב-9 באפריל 1917 מונה למפקד גדוד, וב-18 בפברואר 1918 הוצב ברגימנט הדרגונים ה-5. לאחר שירותו במטה הדיוויזיה ה-164, מונה פריו לראש מטה הדיוויזיה ה-52 ב-10 בפברואר 1919.

בין המלחמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא שירת במפקדה של הצבא הצרפתי במרוקו בשנת 1919, למד במכללת המלחמה École Supérieure de Guerre בספטמבר 1919, ולאחר מכן הוטלו עליו תפקידים כמדריך ב-École Supérieure de Guerre בשנת 1921. בינואר 1923 הוא היה אחראי על לימודי הפרשים בבית הספר וב-25 בדצמבר 1923 הועלה לדרגת לוטננט קולונל. ב-21 באוגוסט 1925 הוא מונה למפקד רגימנט הספאים ה-8, עליו פיקד עד מרץ 1926. בעודו משמש כמפקד רגימנט הקירסירים ה-11, הוא השתתף במשלחת הצבאית הצרפתית לפולין בשנת 1929, ואף הפך למפקדה בשנת 1931. ב-12 באוגוסט 1932 הועלה פריו לדרגת ז'נרל דה בריגדה.

באוקטובר 1932 מונה פריו כמפקד הפרשים בתוניסיה, ובמרץ 1936 הועלה לדרגת ז'נרל דה קורפוס ומונה לראש מחלקת הפרשים במשרד המלחמה. בפברואר 1938 הוא מונה למפקד האזור הצבאי ה-7 בבסאנצ'ון, [1] וב-1 בפברואר 1939 הוא מונה למפקח הכללי של חיל הפרשים, בעודו מפקד על האזור השביעי עד מאי 1939.

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם תחילת מלחמת העולם השנייה, מונה פריו כמפקד קורפוס הפרשים ב-2 בספטמבר 1939. [2] הוא הוביל יחידה זו לבלגיה לאחר הפלישה הגרמנית לצרפת ולארצות השפלה, והאט את התקדמותו של הקורפוס הגרמני ה-16 (הממונע) בקרבות אנו וז'מבלו. בעקבות מותו בשוגג של הגנרל גסטון ביוט, קיבל פריו את הפיקוד על הארמייה הצרפתית הראשונה במקום הגנרל ז'ורז' מוריס ז'אן בלנשאר, שקודם להחליף את ביוט כמפקד קבוצת הארמיות הראשונה, ב-26 במאי 1940, אולם פריו יחד עם חלק גדול מהארמייה נלכדו בשבי הגרמנים שלושה ימים לאחר מכן. הגרמנים אפשרו לו לחזור לצרפת של וישי באפריל 1942, [3] שם הוצב במילואים במאי והועלה לדרגת ז'נרל ד'ארמה בספטמבר 1942. בהמשך שירת במטה של הגנרל אנרי גירו, והיה בין אלה שהודחו על ידי צ'ארלס דה גול, מנהיג הצרפתים החופשיים. [4]

בזמן שהתקיים משטר וישי, נתן פריו הדרכה אנטישמית למנהיגים הבכירים של הכוחות הצרפתים של וישי [5] ונחשב לתומך נלהב של משטר וישי. [6] לאחר נחיתת בעלות הברית בצפון אפריקה הצרפתית ומשטר וישי קרס, לא הוטל על פריו שום תפקיד בעל משמעות בצבא הצרפתי והוא בילה את עשר שנות חייו הנותרות באפלולית יחסית, עד מותו ב-16 ביוני 1953.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Biography of General René-Jacques-Adolphe Prioux (1879 – 1953), France". נבדק ב-29 בינואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ GUF, p. 536.
  3. ^ "St. Petersburg Times - Google News Archive Search". נבדק ב-29 בינואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "Reading Eagle - Google News Archive Search". נבדק ב-29 בינואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Tasca, p. 24.
  6. ^ "FRANCE: Gaullism and Realism". TIME.com. 26 ביולי 1943. נבדק ב-29 בינואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)