רנה ריצ'רדס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רנה ריצ'רדס
לידה 19 באוגוסט 1934 (בת 83)
ניו יורק, ארצות הברית
מדינה ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
גובה 1.85 מטר
יד חובטת שמאל
מקצוענית משנת 1977 - 1981
יחידים
דירוג שיא 20 (פברואר 1979)
שיאי גראנד סלאם
אליפות ארצות הברית הפתוחה יחידות: סיבוב שלישי (1979)
זוגות נשים: גמר (1977)
זוגות מעורבים: חצי גמר (1979)

רנה ריצ'רדסאנגלית: Renée Richards, נולדה ב-19 באוגוסט 1934) היא אופתלמולוגית אמריקאית, סופרת, ושחקנית טניס מקצוענית לשעבר. בשנת 1975 עברה ריצ'רדס ניתוח לשינוי מין. היא התפרסמה לאחר שבשנת 1976 אסרה עליה האגודה האמריקאית לטניס את ההשתתפות באליפות ארצות הברית הפתוחה בטניס כיוון שנולדה כזכר. היא ערערה לבית המשפט העליון של ניו יורק שפסק לטובתה שנה לאחר מכן, פסיקה שנודעה כציון דרך בתחום זכויות טרנסג'נדרים.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריצ'רדס נולדה בשם ריצ'רד רסקינד למשפחה יהודית בניו יורק וכאשר הייתה בת שש עברו הוריה לפורסט הילס. היא גדלה, לדבריה, כ"ילד יהודי טוב".[2][3][4][5] מגיל צעיר היא הצטיינה בטניס, ודורגה במקום העשירי לנוער בשנות ה-40 ותחילת שנות ה-50. היא הייתה הקפטן של קבוצת הטניס של בית הספר שלה (Horace Mann School) וזכתה בתארים שונים.

היא נרשמה ללימודים באוניברסיטת ייל, שם הרגישה לא בנוח עם יהדותה. היא שחקה במסגרת קבוצת הטניס של האוניברסיטה בתחילה לבד, ומאז שנת 1954 כקפטן הנבחרת.[2] אחרי ייל התקבלה ריצ'רדס לבית ספר לרפואה של אוניברסיטת רוצ'סטר, ובהמשך התגייסה לצי האמריקני שם שירתה כסגן מפקד. היא פיתחה קריירה בניתוח עיניים עם התמחות במקרים של פזילה. בשנת 1972 היא העפילה לגמר גביע הטניס לגברים מעל גיל 35.

מעבר מגדרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

באמצע שנות ה-60 טיילה ריצ'רדס באירופה כקרוס-דרסר, כאשר הייתה כוונה להיפגש בהמשך עם ז'ורז' בורו (Burou), גינקולוג מפורסם שפעל בקזבלנקה שבמרוקו, וזאת על מנת לעבור ניתוח וגינופלסטי. באמצע הטיול שינתה את דעתה, וחזרה כגבר לניו יורק שם נישאה לאישה והייתה אב לילד,[6] ניקולס רסקין (כיום יוצר סרטים וסוחר מניות). ד"ר הארי בנג'מין הפנה אותה לאנדוקרינולוג רוברטו ק. גרנאטו (Granato) ובשנת 1975 היא עברה בהצלחה את הניתוח.[7][8]

בשנת 1983, כתבה את האוטוביוגרפיה הראשונה שלה Serve: The Renée Richards Story שהיווה בסיס ליצירת הסרט הביוגרפי Second Serve (אנ') משנת 1986 . בשנת 2007, כתבה את האוטוביוגרפיה השנייה שלה No Way Renee: The Second Half of My Notorious Life[9].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Renée Richards Documentary Debuts at Tribeca Film Festival, TENNISPANORAMA, April 22, 2011
  2. ^ 2.0 2.1 Renee Richards (9 בפברואר 2007). No Way Renee: The Second Half of My of My Notorious Life. בדיקה אחרונה ב-19 במרץ 2011. 
  3. ^ Bob Wechsler. Day by day in Jewish sports history. בדיקה אחרונה ב-19 במרץ 2011. 
  4. ^ Jonny Geller. Yes, but is it good for the Jews?: a beginner's guide. בדיקה אחרונה ב-19 במרץ 2011. 
  5. ^ Noach Dzmura. Balancing on the Mechitza: Transgender in Jewish Community. בדיקה אחרונה ב-19 במרץ 2011. 
  6. ^ Richards, Renee, "Second Serve" (1983) New York : Stein and Day.
  7. ^ The Second Half of My Life Talk of the Nation, February 8, 2007
  8. ^ Jewish Women in America: A-L. בדיקה אחרונה ב-19 במרץ 2011. 
  9. ^ Lindsay Parks Pieper (2012) Gender Regulation: Renée Richards Revisited, The International Journal of the History of Sport, 29:5, 675-690