רסלמניה 22

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רסלמניה 22
מידע
ארגון WWE
מותג (ים) Raw
סמאקדאון
תאריך 2 באפריל 2006
עיר רוזמונט, אילינוי
אולם אולסטייט ארנה
מספר צופים 17,155
שיר (י) הנושא "Big Time" בביצוע פיטר גבריאל
"I Dare You" בביצוע שיינדאון
"Save Me Sorrow" בביצוע Bullets and Octane
"Baby Hates Me" בביצוע דנקו ג'ונס
סיסמה פרסומית !Big Time
סדרת אירועי שלם וצפה של ה-WWE
אין דרך החוצה רסלמניה 22 באקלאש
סדרת אירועי רסלמניה
21 רסלמניה 22 23

רסלמניה 22 היה אחד מאירועי השלם וצפה של ארגון ההיאבקות האמריקאי, ה-WWE. האירוע כלל את שני המותגים (Raw וסמאקדאון) ונערך ב-2 באפריל 2006, באולם אולסטייט ארנה בפרוורי שיקגו של רוזמונט, אילינוי. האירוע היה האירוע ה-22 בסדרת אירועי רסלמניה. האירוע היה אירוע הרסלמניה הראשון שהתקיים במדינת וושינגטון.

שנים עשר קרבות התנהלו באירוע, כולל אחד שהתקיים במופע המקדים לאירוע. בקרב המרכזי, ג'ון סינה ניצח את טריפל H בהכנעה ושמר על אליפות ה-WWE. עוד ברשימת הקרבות, ריי מיסטריו ניצח את רנדי אורטון וקורט אנגל בקרב משולש וזכה ב-אליפות העולם במשקל כבד, שון מייקלס ניצח את מר. מקמהן בקרב ללא חוקים, אנדרטייקר ניצח את מארק הנרי בקרב ארון קבורה, אדג' (עם ליטה) ניצח את מיק פולי בקרב הארדקור, מיקי ג'יימס ניצחה את טריש סטרטוס וזכתה באליפות הנשים של ה-WWE, ורוב ואן דאם ניצח בקרב סולם כסף בבנק.

רסלמניה 22 היה אירוע הרסלמניה השלישי שהתקיים במטרופולין של שיקגו (לאחר רסלמניה 2 ורסלמניה 13). כרטיסים לאירוע נמכרו בתוך פחות משתי דקות,[1] נתון שהכניס לארגון 2 וחצי מיליון דולר; מכירת כרטיסים זו הפכה לשיא המהיר ביותר שבו נמכרים כרטיסים לאירוע יומי באולסטייט ארנה.[2] 17,155 צופים מ-16 מדינות ומ-43 מדינות ארצות הברית נכחו באירוע, כשמיליונים נוספים צפו מבתיהם ביותר מ-90 מדינות. בנוסף לכך, רסלמניה 22 היה אירוע הרסלמניה האחרון שהתקיים בהיכל ספורט (חוץ מרסלמניה 36 והאילוצים שהובילו לקיומו בהיכל ספורט), כשכל אירוע רסלמניה שבא לאחר מכן התקיים בתוך אצטדיון.

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

רסלמניה נחשב לאירוע הדגל של ה-WWE, מאז שהתקיים לראשונה בשנת 1985. זה הוא אירוע השלם וצפה עם תקופת הקיום הארוכה ביותר בהיסטוריה והוא נערך מדי שנה בין אמצע חודש מרץ לאמצע חודש אפריל. הוא אחד מארבעת אירועי השלם וצפה המקוריים של הארגון, לצד רויאל ראמבל, סאמרסלאם וסדרת ההישרדות; אירועים המכונים "ארבעת הגדולים". אירוע הרסלמניה לא פעם תואר כ"סופרבול של הספורט הבידורי".

עלילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האירוע כלל קרבות שנבעו מעלילות מתוסרטות גם מ-Raw וגם מסמאקדאון.

הפיוד המרכזי מהמותג Raw היה בין ג'ון סינה לטריפל H על אליפות ה-WWE. לאחר שכשל לזכות בקרב הרויאל ראמבל,[3] טריפל H השתתף בטורניר הדרך לרסלמניה של שנת 2006, שבו המנצח הפך לטוען לכתר לאליפות ה-WWE באירוע הדגל של הארגון, רסלמניה. בקרב הגמר של הטורניר, שהתקיים ב-20 בפברואר בפרק של התוכנית Raw, טריפל H התמודד מול רוב ואן דאם וביג שואו בקרב משולש. טריפל H ניצח בקרב לאחר שביצע על RVD את מהלך הסיום שלו, הפדיגרי ולאחר הקרב הצמיד אותו לניצחון.

טורניר הדרך לרסלמניה 22[עריכת קוד מקור | עריכה]

טריפל H איתגר את ג'ון סינה לקרב על אליפות ה-WWE ברסלמניה

הטורניר קבע את הטוען לכתר לאליפות ה-WWE שיתמודד על התואר ברסלמניה 22. הטורניר החל ב-6 בפברואר והסתיים שבועיים לאחר מכן.


רבע גמר חצי גמר גמר
                   
       
 ביג שואו  הצמדה
 שלטון בנג'מין    
 ביג שואו  ספירת חוץ
כפולה
[א]
   טריפל H    
 ריק פלייר  הצמדה
 טריפל H    
 טריפל H  הצמדה
   ביג שואו ורוב ואן דאם  
 כריס מאסטרס  הצמדה
 קיין    
 כריס מאסטרס  הצמדה
   רוב ואן דאם    
 קרליטו  הצמדה
 רוב ואן דאם    
  1. ^ בעקבות סיום הקרב בתוצאה של ספירת חוץ כפולה, קרב משולש בין טריפל H, ביג שואו ורוב ואן דאם נקבע לגמר.

הפיוד המרכזי מהמותג סמאקדאון היה בין קורט אנגל, ריי מיסטריו ורנדי אורטון על אליפות העולם במשקל כבד. מיסטריו זכה בקרב הרויאל ראמבל 2006 לאחר שהדיח אחרון את אורטון. ניצחון זה הקנה לו את הזכות להתמודד על אליפות העולם באירוע רסלמניה. באירוע אין דרך החוצה, אורטון גבר על מיסטריו בקרב על ההזדמנות להתמודד על אליפות העולם. חמישה ימים לאחר מכן בפרק של התוכנית סמאקדאון, הג'נרל מנג'ר של סמאקדאון, תאודור לונג, הכריז שהקרב על אליפות העולם במשקל כבד באירוע רסלמניה יהיה קרב משולש שיכלול את אלוף העולם, אנגל ואת הטוענים לכתר, מיסטריו ואורטון.

תוצאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מס' תוצאות התניות זמן
P1 ויסרה ניצח בקרב הבאטל רויאל לאחר שהדיח אחרון את סניצקי[א] קרב באטל רויאל 06:09
2 ביג שואו וקיין (א) ניצחו את קרליטו וכריס מאסטרס קרב זוגות על אליפות הזוגות העולמית[4] 06:42
3 רוב ואן דאם ניצח את בובי לאשלי, פינלי, מאט הארדי, ריק פלייר ושלטון בנג'מין קרב סולם כסף בבנק[5] 12:14
4 ג'ון "בראדשו" לייפילד (עם ג'יליאן הול) ניצח את כריס בנואה (א) קרב יחידים על אליפות ארצות הברית 09:48
5 אדג' (עם ליטה) ניצח את מיק פולי קרב הארדקור[6] 14:36
6 הבוגימן ניצח את בוקר טי ושארמל קרב האנדיקאפ 2 נגד 1[7] 03:43
7 מיקי ג'יימס ניצחה את טריש סטרטוס (א) קרב יחידים על אליפות הנשים של ה-WWE[8] 08:48
8 אנדרטייקר ניצח את מארק הנרי קרב ארון קבורה[9] 09:28
9 שון מייקלס ניצח את מר. מקמהן קרב ללא חוקים[10] 18:22
10 ריי מיסטריו ניצח את רנדי אורטון וקורט אנגל (א) קרב משולש על אליפות העולם במשקל כבד[11] 09:19
11 טורי ווילסון ניצחה את קנדיס מישל קרב כריות פלייבוי[12] 03:54
12 ג'ון סינה (א) ניצח את טריפל H בהכנעה קרב יחידים על אליפות ה-WWE[13] 22:02
(א) - מתייחס למתאבק/מתאבקים שהגיעו לקרב כאלוף/אלופים
P - מציין שהקרב התקיים במופע המקדים לאירוע
  1. ^ משתתפים אחרים בקרב היו: יוג'ין, גודלאסט, טייסון טומקו, רוב קונוויי, לאנס קייד, טרבור מורדוך, מאט סטרייקר, סופר קרייזי, פסייכוסיס, פונאקי, סטיבן ריצ'רדס, ג'וני נייטרו, ג'ואי מרקורי, הרוד ווריור, ויליאם ריגל וסיימון דין.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]