רעידת אדמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רעידת אדמה (או רעש אדמה) היא תופעת טבע גאולוגית, המתרחשת לרוב באזורי המגע שבין הלוחות הטקטוניים, והקשורה לתאוריית טקטוניקת הלוחות. בעת רעידת אדמה גובר לחצה של אנרגיה אלסטית, המצטברת לאורך זמן תחת פני כדור הארץ על כוח החיכוך המתקיים בין הלוחות הטקטוניים, והיא מומרת לאנרגיה אקוסטית בצורת גלים סייסמיים, המרעידים את קרום כדור הארץ ואת פני הקרקע ואף קורעים אותם[1]. באזורים מיושבים ובנויים, רעידת אדמה גורמת לרוב לנזק רב בנפש וברכוש, בהתאמה עם עוצמת הרעידה, המרחק ממוקד הרעש, איכות הבנייה וסוג הסלע עליו המבנה ניצב. חקר רעידות האדמה כולל השקעה רבה בשכלול יכולת חיזוי התופעה, שמוביל לפיתוח והתקנה של מערכות התרעה לטווח קצר, כדוגמת מערכת "תרועה" הנפרסת בישראל, המאפשרות זמן התרעה הנע בין שניות בודדות לעשרות שניות. מיעוט בולט של רעידות אדמה (כ- 2 אחוזים מכלל רעידות האדמה בעולם) מתרחש שלא לאורך הגבולות של הלוחות הטקטוניים אלא: כתוצאה מהתפרצויות הרי געש (וולקניזם)[1]; כתוצאה מהיווצרות אגמים מלאכותיים שנוצרים בעקבות בניית סכרים[2]; ורעידות אדמה בפנים הלוחות הטקטוניים, שמהווים תוצאה של פעילות טקטונית טרום היווצרות שני לוחות טקטוניים או יותר, כשבדרך כלל הפעילות הינה על גבול ארכאי של 2 לוחות קדומים[3].

שמות רעידות האדמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רעידות אדמה הרסניות זוכות במדע לשמות או כינויים. ברוב המקרים, שם רעידת האדמה ניתן לה על פי שם אתר ידוע הקרוב ביותר למוקדה. כך למשל, רעידת האדמה ההרסנית שהתרחשה בארץ ישראל בשנת 1927, זכתה לשם רעידת האדמה של יריחו (The Jericho 1927 Earthquake)[4] עקב קרבתה של העיר יריחו למוקד. רעידת האדמה ההרסנית שהתרחשה בשנת 1989 באזור סן-פרנסיסקו, זכתה לשם רעידת האדמה של לומה פריאטה (The 1989 Loma Prieta Erathquake) עקב קרבתו של מוקדה לפסגת ההר "לומה פריאטה" ברכס סנטה-קרוז שבקליפורניה[5]. רעידת האדמה הזו זכתה בנוסף לכך לכינוי "רעידת אליפות העולם בכדור בסיס" (The World Series 1989 Earthquake)[6], מכיוון שהיא התרחשה בזמן המשחק על אליפות צפון-אמריקה בכדור בסיס שהתקיים בסן-פרנסיסקו.

מפת פעילות טקטונית עולמית בכדור הארץ: תזוזת לוחות טקטוניים וגעשיות

מאפייניה של רעידת אדמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום רעידות האדמה במחצית השנייה של המאה ה-20.

רעידות אדמה בכדור הארץ מתרחשות בשל החיכוך בעת תנועת הלוחות הטקטוניים על פני קרום כדור הארץ.

תופעות אופייניות של רעידת אדמה חזקה, הן התמוטטות מבנים וגשרים, וכן גלי ים עזים. לעיתים קרובות סביב מועד רעידת אדמה גדולה, ישנן רעידות קטנות יותר, רעידות אלו יכולות לבוא הן לפני והן אחרי הרעידה.

כאשר מתרחשת רעידת אדמה בימים ובאוקיינוסים, לעיתים קרקעית הים זזה במידה רבה, או שמתחוללת התמוטטות של הר מצולה או הר על החוף מתמוטט לתוך המים, ואז נוצרים גלי ענק המכונים גלי צונאמי. גלים אלו נעים במהירות של מאות קמ"ש, ומגיעים לגובה של עשרות מטרים בהגיעם אל החוף. יפן היא אחת הארצות הסובלות מגלי ענק אלו, שקשה מאוד לחזותם, ויכולים לחדור מספר קילומטרים לתוך החוף ולהשאיר חורבן רב.

הגלים הסייסמיים ומדידתם[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקום בו התרחשה התנועה נקרא מוקד הרעידה. תנועה זו משחררת אנרגיה שהופכת לגלים סייסמיים - שהם גלי רעד בחומר - הנעים בכדור הארץ אל פני השטח, ומרעידים אותה מן המוקד (אפיצנטר) והלאה במעגלים הולכים ומתרחבים, הולכים ונחלשים.

ישנם שלושה סוגי גלים: גלי P, גלי S, וגלי L:

גלי P נעים על פני השטח, שבו ההתנגדות למעבר תנע נמוכה יותר, ומכאן מהירותם הגבוהה יותר. גלים ראשוניים אלו הם בעלי פוטנציאל היזק נמוך יחסית, ומהווים בעיקר כוח גוזר, הנע במקביל לפני הקרקע, ומכאן שיכולת הגזירה שלו נמוכה יחסית ("גלים משני שטח").

גלי S, לעומת זאת, נעים ממוקד הרעש, בצורה אנכית, אל פני כדור הארץ, בעברם דרך מרכז כדור הארץ, שהוא בחלקו נוזל צמיג, ומכאן שמהירות העברת התנע בו נמוכה יותר. משום כך השפעת הגל הזה מגיעה אל פני הקרקע באיחור, ביחס לגלי ה- P. מצד שני, לגלי ה-S ישנה יכולת גזירה בניצב אל פני הקרקע, ומכיוון שכך הם הרסניים ביותר (הם נקראים לעיתים "גלים משני נפח", וכשמם כן הם - הגזירה האנכית מפרקת כמעט כל מבנה, הבנוי אף הוא בניצב אל הקרקע).

כיוון שמהירות ההתפשטות של הגלים שונה, הם מגיעים בזמנים שונים למכשירי המדידה. באמצעות מדידת הפרש הזמן בין ההגעה של הגלים השונים במספר נקודות[7], ניתן לבצע איכון של מוקד הרעש.

סולמות סייסמיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – סולם סייסמי

ישנם סולמות סייסמיים שונים המודדים את עוצמתן וגודלן של רעידות האדמה.

העוצמה הסייסמית של רעידת אדמה מיוצגת באמצעות ספרות רומיות (לדוגמה: I, II, III, IV, V), המציינות אפקטים שלה על פני השטח. אפקטים אלה מוערכים באמצעות דיווחים על השפעתם על תחושתם של בני אדם ובעלי חיים והשפעתם הישירה על נזקים במבנים בחתך רמות האיכות של מבנים אלה ודרגות הנזק שנגרמו להם. מבנים. דוגמאות לסולמות עצימות הם סולם מרקאלי האמריקאי, סולם MSK ו- EMS האירופאיים, האירופי, סולם ליידו הסיני, סולם JMA היפני ועוד.

המגניטודה – גודל רעידת האדמה, המבטא את כמות האנרגיה שהשתחררה בה – מיוצגת באמצעות ספרות הודיות-ערביות (,5 ,4 ,3 ,2 ,1 ,0), המציינות את גודלה במדידה לא ישירה של האנרגיה הסייסמית שהשתחררה בה בישראל. בעבר היו גאולוגים משתמשים בסולם ריכטר למדידת גודל רעידת אדמה, אולם סולם זה מתאים רק לרעידות אדמה מקומיות עד לדרגה 7. כיום משתמשים בסולמות מגניטודה אחרים, אם כי בדיווחי תקשורת עדיין משתמשים בשם "סולם ריכטר". דוגמה לסולם מגניטודה הוא סולם מגניטודה לפי מומנט. מגניטודת רעידת האדמה הכי גבוהה הייתה 9.5 בסולם ריכטר.

המכשיר הרושם את הגלים הסייסמיים נקרא סייסמוגרף.

התנזלות קרקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיית ונפילת מבנים כתוצאה מהתנזלות קרקע בעיר ניאיגטה ביפן, 1964
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – התנזלות קרקע

התנזלות קרקע היא תופעה גאולוגית בה קרקע לא מלוכדת הרוויה במים מתנהגת כנוזל צמיג בשל עומס יתר או תנודות עזות, והיא הסיבה העיקרית לנזקים כבדים הנגרמים למבנים בעת רעידת אדמה. התהליך מתרחש כאשר לתוך החלל שבין הגרגרים מחלחלים מים, המפרידים בין הגרגרים וגורמים להחלשת אחיזתם זה בזה, מה שגורם לקרקע להתנהג כנוזל. תופעה זו החלה להיחקר בשנת 1964 לאחר רעידות אדמה עזות בעיר ניגיאטה ביפן ורעידת האדמה של יום שישי הטוב באלסקה, בהן נצפו נזקי התנזלות כנטיית בניינים ושקיעתם, וכן ציפה של צנרת ביוב ומתקנים תת-קרקעיים. עם זאת, אירועים דומים תוארו עוד קודם לכן.

במהלך ההתנזלות מתרחשות בקרקע תופעות, שחלקן נראות על-פני השטח. אחת התופעות המסוכנות ביותר היא גלישה של שכבת קרקע עליונה מעל שכבה שהתנזלה, העשויה להתרחש גם במדרונות מתונים ביותר. גלישה כזו עשויה להתרחש אף במישור שאינו משופע, ואז תתרחש במרחקים קצרים ובתנודות דו-כיווניות ומחזוריות, כאשר משך התנודות משפיע על יכולתם של הקרקע והמבנים שעליה לשוב ולהתייצב. תנודות מסוג זה סודקות את הקרקע ויוצרות בה שברים. התנזלות של שכבת קרקע גורמת לדחיסת הגרגרים, לשקיעתה של השכבה ולפליטה של חול ומים מתוכה, ואף ליצירת "מזרקות" בוץ לאורך סדקים הבונות מבנים חוליים חרוטיים המכונים "הרי געש של חול".

חיזוי רעידות אדמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כביש בין ארצי 880 אוקלנד, קליפורניה, לאחר רעידת האדמה בשנת 1989

חיזוי רעידות אדמה נחלק לשני תחומים: חיזוי לטווח ארוך וחיזוי לטווח קצר המתחלק גם כן לשני תחומי משנה:

חיזוי לטווח ארוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיזוי לטווח ארוך מתבסס על עיבוד סטטיסטי של נתונים סייסמיים, ומהם מעריכים את התדירות והגודל (מגניטודה) של רעידות האדמה באזור מסוים. לדוגמה, באזורנו חוּשב כי רעידת אדמה בגודל של יותר מ-6 בסולם ריכטר מתרחשת אחת למאה שנה בממוצע גס למדי[8]. הסיכוי לרעש אדמה גדל ככל שחולף זמן רב יותר מאז הרעידה האחרונה[9]. על הנחה זו מתבססת תאוריה נוספת של חיזוי לטווח ארוך - מיפוי פערים סייסמיים. פער סייסמי הוא מקטע בהעתק פעיל שלא התרחשה בו רעידת אדמה במשך זמן רב, ומשערים כי רעידה חזקה צפויה להתרחש בו בעשורים הקרובים.

חיזוי לטווח קצר[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור, חיזוי זה מתחלק גם כן לשני תחומים עיקריים:

חיזוי על פי אינדיקטורים שהופעתם עלולה להעיד על רעידת אדמה קרֵבה. מדובר בתופעות שונות המעידות כמו רעידות אדמה קטנות יחסית, שתדירות הופעתן חורגת מהדגם האופייני לאזור ובדיעבד עלולות להיחשב כרעידות משנה מקדימות (Foreshocks), שינוי במוליכות החשמלית של הסלע, שינויים בריכוז גז רדון בקרום כדור הארץ ושפיעתו אל מעל פני הקרקע, שינויים במפלסי המים בבארות, שינויים בהתנהגות בעלי חיים ועוד. עם זאת, לא נתגלתה תופעה מקדימה משותפת לכל רעידות האדמה המהווה תנאי הכרחי להתרחשותן, ואין כלל הכרח שיופיעו סימנים כאלה. לפיכך, שיטה לחזוי רעידות אדמה בטווח של ימים אינה מעשית בשלב זה של המחקר בעולם.

חיזוי של רעידת אדמה ברמה המיידית.

חיזוי רעידת אדמה, אפילו בהתרעה של שניות, עשוי להקטין במידה רבה את היקף הנפגעים והנזקים שגורמת רעידת אדמה. לאדם יש ידיעה ברורה על הרצועות על פני כדור הארץ שלאורכן צפויות להתרחש (מוקדי) רעידות אדמה[10]. במהלך העשור הראשון של המאה הנוכחית פותחו שיטות לקבלת התרעה של כמה שניות לאתרים רלוונטיים לפגיעה מהרעידה. כלומר, אתרים המרוחקים עשרות קילומטרים מהמוקד ואפילו מאות בודדות. ככל שהאתר מרוחק יותר מהמוקד, כך זמן ההתרעה גדל. בישראל, נכון לשנת 2020 המערכות שהוחלט עליהן נמצאות בשלבים שונים של הקמה[11]. הן מתבססות על 2 סוגים של גאופונים או סייסמומטרים: סוג אחד קולט במספר אתרים הסמוכים למוקד הרעידה את תאוצת הקרקע המקסימלית באתר, והחל מסף מסוים שמעיד על פוטנציאל הרסני לרעידה, הגאופון משדר אות שמשודר במהירות הקרובה למהירות האור אל חיישנים שמוקמו ביעדים (למשל: בתי ספר), שקולטים את האות ומתריעים על רעידת אדמה קרבה; סוג שני קולט את הגלים הראשוניים (גלי הלחץ P שאינם הרסניים) של רעידת האדמה שמהירים פי 2 ממהירות הגלים השניוניים[12] והאחרים שהם גם ההרסניים ביותר (גלי הגזירה S ואחרים), ומבצע שיגור אות לחיישנים כמו בסוג הראשון[13]. לצורך יישום ההתרעות הללו, פוזרו בישראל גאופונים וסייסמומטרים מהסוגים הנדרשים לאורך השבר הסורי אפריקאי, שהוא המקור העיקרי להתרחשותן של רעידות אדמה הרסניות בארץ ישראל, לאורך שבר היגור/הכרמל ולאורך חוף הים התיכון. המערכת נקראת מערכת "תרועה". חיישנים שקולטים את ההתרעה הותקנו כבר, נכון לסוף שנת 2017, ב־2,900 בתי ספר[11]. ברדיוס של 25 קמ' מהמוקד לא תיתכן התרעה כלל, אך בכל שאר האתרים, היא תגדל כאמור, ככל שהם רחוקים מהמוקד. במקרה של התרעה בת שניות אחדות, תלמידים בבתי ספר יכולים להיכנס מתחת לשולחנות, או לצאת לחצר אם הם בקומת קרקע ומדובר בהתרעה של יותר משניות בודדות. מעליות ומערכות אחרות שמחוברות להתרעה יכולות להפסיק את פעולתן, או להתחיל בתהליך הפסקה: מעליות יקבלו פקודה לעצור בקומה הקרובה לה, תריסים של מוסכי כבאיות יורמו אוטומטית כדי למנוע עיקום מסילותיהם ולכידת הכבאיות בפנים, וכור גרעיני למשל יכול להתחיל תהליך של הפסקת פעולה, שתועלת ההפסקה במקרה זה עולה בצורה מעריכית ככל שההתרעה גדולה יותר. קיימים מקומות בעולם, שמערכת זו יכולה להיות יעילה מאוד גם במרחק של מאות קילומטרים מהמוקד. ידוע המקרה של רעידת האדמה במקסיקו סיטי שסבלה מרעידות אדמה הרסניות רבות שמוקדן היה מרוחק בין 300 ל־400 קילומטר מהעיר.

חיזוי של רעידת אדמה בהתרעה של חודשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ששת רעידות האדמה (M>5.5) שהתרחשו בפארקפילד, קליפורניה מאז 1857, ובהפרשי זמן קבועים של 22 שנה. החריג של שנת 1934 "מתוקן" על ידי הפרש 44 שנים בין הרעידה שלפניה לאחריה.

ב-16 באפריל 2004 הודיע צוות בראשות ולדימיר קייליס-בורוק, גאופיזיקאי מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, כי פיתח אלגוריתם שמאפשר לחזות רעידות אדמה בדיוק של חודשים. לטענתו הצליח לחזות רעידות אדמה קודמות. בהזדמנות זו הוא הזהיר כי רעידת אדמה חזקה תתרחש בדרום קליפורניה עד ה-5 בספטמבר 2004. התחזית מתבססת על נתונים שנאספו באזור במשך 18 שנים. קייליס-בורוק הבהיר כי שיטתו לחזות רעידות אדמה גדולות מבוססת על בסיס מעקב אחר רעשי אדמה בסדר גודל קטן ודפוסים היסטוריים במקומות מועדים לפורענות של רעידות אדמה, שיהוו אינדיקציה לרעשי אדמה גדולים יותר[14]. רעידת האדמה הקרובה ביותר לתחזית הזו התרחשה ב-28 בספטמבר 2004 בפארקפילד קליפורניה במגניטודה 6.0. המקרה של פארקפילד הוא מיוחד במינו בתחום חיזוי רעידות אדמה על בסיס סטטיסטי פשוט. על קטע מישור ההעתק של סאן אנדריאס הסמוך לעיירה זו, התרחשו מאמצע המאה ה-19 שש רעידות אדמה הגדולות ממגניטודה 5.5 בסולם ריכטר ובמרווחי זמן דומים מאד: ב-1857, 1881, 1901, 1922, 1934, 1966. העלאת המועדים הללו על ציר זמן מצביע על זמן חזרה קבוע של כ-22 שנים למעט חריג אחד והוא רעידת האדמה שהתרחשה בשנת 1934. אך הפרש הזמנים בין הרעידה שלפניה - 1922 לזו שאחריה ב־1966 מצביע על הפרש של 44 שנים. כלומר, הפרש המחזיר את החוקיות לכאורה באינטרוואלים, "למקומה"[15]. על פי חוקיות האינטרוואלים הללו, הסיקו מדעני קליפורניה בשנת 1984,שהרעידה הבאה בגודל דומה במקטע זה, צפויה להתרחש בשנת 1993עם חלון אפשרויות לטעות בין 1987 ל־1993[16]. ביום 20 אוקטובר 1992, התרחשה רעידת אדמה בגודל של 4.7 בסולם ריכטר, על מקטע זה. המכון הגאולוגי האמריקני העריך בתחילה שמדובר ברעידה מקדימה (Foreshock) לרעידת האדמה שחזו על פי המודל המתואר לעיל והשלטונות נערכו בהתאם[16]. זו הצפויה לא התרחשה, אלא רק בשנת 2004 במגניטודה 6 בסולם ריכטר. מדובר הפעם באינטרוואל של 38 שנים מהרעידה האחרונה בגודל דומה שהתרחשה בשנת 1996.

היערכות לרעידות אדמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היערכות לרעידות אדמה, בייחוד באזורים מועדים לפורענות, היא אחת המשימות החשובות העומדות בפני מתכנני ערים. רעידת האדמה שארעה ב-17 בינואר 1994, בנורת'רידג' ליד לוס אנג'לס שבקליפורניה, ארצות הברית במגניטודה 6.7 גבתה 72 קורבנות, מספר נמוך בהתחשב באזור המאוכלס בו קרתה, וזאת בשל תכנון מבנים מתאים. עם זאת, הנזק ברכוש נאמד בכ-20 מיליארד דולר, רעידת האדמה היקרה בארצות הברית, וסביר להניח שהיקרה ביותר שהייתה איי פעם בעולם.

הטבלה מתארת את ההתפלגות היחסית של הנזק במבנים על פי איכותם, ביישובים שצפויה בהם עוצמה סייסמית נתונה. זו מסומנת בספרות רומיות, ואיכויות הבנייה מסווגות על פי רמת תאוצות הקרקע שמבנים אלה באיכות: A, B ו- C אמורים לשרוד אותם ללא נזק מבני. הטבלה היא ע"פי סולם MSK-64 ולהמחשה בלבד[17].

אחת מהדרכים להתכונן לרעידת אדמה עתידית היא בהכנת תרחיש לרעידה כזו. מקובל במדינות המערב להתכונן לרע"א שההסתברות להתרחשותה לפחות פעם אחת ב-50 שנה היא 10%. כלומר, לרעידת אדמה שזמן המחזור הוודאי שלה הוא 500 שנה[18]. גודל הרעידה הזו משתנה מאזור לאזור בהתאם לרמה הסייסמית של כל אזור. למשל, הרמה הסייסמית בקליפורניה היא בערך פי 10 מהרמה הסייסמית בישראל. עובדה זו משפיעה גם על קושי בתחום אחר של הכנת התרחישים בישראל. בקליפורניה ובמרכז אירופה התרחשו במהלך המאה ה-20 ועד היום מספיק רעידות אדמה שנחקרו לעומק, כדי להכין תרחיש על בסיס אחת מהן שעונה על הקריטריון של רעידת אדמה שההסתברות להתרחשותה לפחות פעם אחת ב־50 שנה היא 10%. בישראל הייתה בסך הכל רעידת אדמה אחת כזו מאז תחילת המאה ה-20, וקשה להכין תרחיש מתאים, שיענה על הדרישות לגבי כל אזור ואזור במדינה. ההיגיון שעומד מאחורי השיטה להכנת תרחיש על בסיס מה שידוע שהתרחש ברעידת אדמה דומה בעבר הוא: שמדובר ברעידת אדמה בעלת אותו גודל ואותו מוקד או מישור שבר, וקרום כדור הארץ הוא אותו קרום, אזי, אותה כמות של אנרגיה שהשתחררה מאותו מקום בעומק הקרום, תביא לתפרושת מרחבית דומה של תאוצות הקרקע. מכיוון שיש מיתאם בין תאוצות הקרקע לעוצמה הסייסמית, ניתן להעריך מה תהיה העוצמה הסייסמית בכל ישוב או שכונה של עיר גדולה, ואז על פי מטריצות פגיעוּת מקובלות, ניתן להעריך את ההתפלגות היחסית של הנזקים במבנים ע"פי איכות המבנים ודרגות הנזק בכל אתר על פי העוצמה הסייסמית החזויה בו. להמחשה, ראו מטריצת פגיעות משמאל[19].

רמת המוכנות בישראל לרעידות אדמה היא נמוכה. מהנדסים מתריעים, שיש בארץ מספר רב של מבנים מסוכנים הבנויים שלא לפי התקנים המקובלים בעולם המערבי. מרבית מוסדות החינוך, גני ילדים ובתי ספר נמנים עם קבוצת המבנים המסוכנים. מבנים אלה, שנבנו בעיקר עד לשנות ה-70 של המאה ה-20 צפויים להינזק באופן משמעותי ברעידות אדמה בינוניות עד חזקות. למעט התקנת תקן לבנייה עמידה כנגד רעידות אדמה (ת.י. 413) בשנת 1975, ועדכונו חמש פעמים פעמים במהלך השנים[20], לא נעשתה פעולה משמעותית על ידי ממשלות ישראל. זאת עד שנת 1999. בקיץ שנה זו התרחשה רעידת אדמה הרסנית בטורקיה שזכתה לסיקור נרחב בתקשורת הישראלית, עקב היפגעותן של מספר משפחות ישראליות, ופעילות משלחת הצלה ישראלית מטעם צה"ל, שאחת מפעולות החילוץ שלה, של ילדה בשם שירן פרנקו מהריסות הבניין בו שהתה, צולמה בשידור חי בטלוויזיה הישראלית[21]. זמן קצר מאוד לאחר מכן, מינה שר התשתיות בנימין (פואד) בן-אליעזר ועדת היגוי בין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה, אשר תרכז את פעולות הממשלה להתכוננות כנגד רעידת אדמה הרסנית. ועדה זו פועלת עד היום. אחת מהתוכניות שיזמה הוועדה, וזאת כדי לעודד בעלי בתים פרטיים לחזק את בתיהם בפני רעידות אדמה, הייתה תוכנית המאפשרת הקלות בניה בבניינים שאינם מוגנים, אשר יחוזקו במסגרת זו. הממשלה אישרה תוכנית זו בשנת 2005 והיא נקראת תוכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה (תמ"א 38). בגלל המודל הכלכלי של התכנית, שמימושה רגיש מאוד למחירי הקרקע, לא הצליחה תוכנית זו "להתממש". בערי הפריפריה כמעט ולא מומשה התכנית, כאשר דווקא ערים ועיירות אלה, הסמוכים לבקעת ועמק הירדן, הם המועדים לפורענות במקרה של רעידת אדמה הרסנית[22]. זאת עקב היות השבר הסורי אפריקאי המקור הכמעט בלעדי לרעידות אדמה הרסניות באזורנו.

באשר למבני ציבור (בתי חולים, בתי ספר ומתנ"סים), הממשלה אישרה בשנת 2008 תקציב של 3.5 מיליארד ש"ח לתקופה של 25 שנים לחיזוק בתי חולים, בתי ספר ומתנ"סים כנגד רעידת אדמה[23]. מדובר בהקצבה של 140 מיליון ש"ח מדי שנה, בהם ניתן לחזק 4 בתי חולים ו- 80 בתי ספר ומתנ"סים[24]. התכנית החלה להתממש בשנת 2010 אולם כעבור כ־3 שנים הופסקה, עקב ויכוחים בין משרד האוצר ומשרדי החינוך והתחבורה על המקורות לתקציב זה. ככל הידוע, מימוש תוכנית זו נתקלת בקשיים מרובים. קשיים אלה ואחרים, הביאו את מבקר המדינה לפרסם בשנת 2018 דוח ביקורת נוקב[25] אודות חוסר הסמכויות של הוועדה והעדר הצלחות בפעילות הממשלה להתכוננות יעילה כנגד רעידת האדמה ההרסנית, אשר לדעת מומחים, ממשמשת לבוא[26].

רעידות האדמה הקטלניות ביותר שתועדו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם רעידת האדמה תאריך מיקום הרוגים גודל (בסולם מגניטודה לפי מומנט) הערות
שאאנשי (1556) 23 בינואר 1556 שאאנשי, סין 830,000 8 -
גאנסו (1920) 16 בדצמבר 1920 נינגשיה-גאנסו, סין 273,400 8.5 על פי פרסום רשמי של סין
7.8 על פי מקורות אחרים
-
טאנגשאן (1976) 28 ביולי 1976 טאנגשאן, סין 242,769 7.6 ההערכות מתייחסות למעל ל-750,000 הרוגים.
האוקיינוס ההודי (2004) 26 בדצמבר 2004 מערבית לסומטרה, אינדונזיה מעל 230,210 9.3-9.1 הערכות של מעל ל-280,000 הרוגים מרעידת האדמה ומהצונאמי
האיטי (2010) 12 בינואר 2010 פורט-או-פרנס, האיטי מעל ל-230,000 7.0 -
דאמגן (856) 22 בדצמבר 856 דאמגן, איראן 150,000 8.5 (על פי הערכות) -
צ'ינגהאי (1927) 22 במאי 1927 צ'ינגהאי, הרפובליקה הסינית [27]200,000 7.9 -

רעידות האדמה העוצמתיות ביותר שתועדו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם רעידת האדמה תאריך מיקום הרוגים גודל (לפי סולם מגניטודה לפי מומנט) הערות
וואלדיביה (1960) 22 במאי 1960 ואלדיביה, צ'ילה 6,000 9.5 רעידת האדמה העוצמתית ביותר שתועדה
האוקיינוס ההודי (2004) 26 בדצמבר 2004 מערבית לסומטרה, אינדונזיה 230,210 9.1-9.3 הערכות של מעל ל-280,000 הרוגים מרעידת האדמה ומהצונאמי
יום שישי הטוב (1964) 27 במרץ 1964 פרינס ויליאם סאונד, אלסקה, ארצות הברית 131 9.2 -
סנדאי (2011) 11 במרץ 2011 סנדאי, יפן 15,891 9.0 רעידת האדמה גרמה גם לצונאמי שפגע בכור הגרעיניבפוקושימה.
קמצ'טקה 4 בנובמבר 1952 קמצ'טקה, ברית המועצות ? 9.0 -

רעידות אדמה בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל העובדה שארץ ישראל ממוקמת מעל אזור המגע של שני לוחות טקטונים, הלוח האפריקאי והלוח הערבי הקרוי השבר הסורי אפריקני, היא מועדת לרעידות אדמה ואלו אכן התרחשו במהלך ההיסטוריה. אחת מוזכרת בספר עמוס בתנ"ך ובעקבותיה שיפץ המלך עוזיה את הנזקים שנגרמו לבית המקדש הראשון. רעידה משנת 31 לפנה"ס גבתה כ-30,000 קורבנות בנפש לפי יוסף בן מתתיהו. רעידת אדמה אחרת החריבה את העיר בית שאן בתקופה הערבית הקדומה בשנת 749 לספירה.

רשימת רעידות אדמה בולטות בארץ ישראל

רעידת אדמה, בית גריי היל בהר הצופים, 1927

רעידות אדמה בתרבויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתרבות האלילית רעידת אדמה, כמו תופעות טבע הרסניות אחרות, נקשרה להבעת זעמו של אחד האלים כלפי בני האדם. כך למשל, במיתולוגיה היוונית, פוסידון אל הים היה אחראי גם לרעידות האדמה.

ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתנ"ך רעידת אדמה היא בפשטות מעשי ה'- "הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד"[35], ונקשרת לחטא מוסרי של בני האדם, כך למשל מתוארת רעידת אדמה צפויה בספר ישעיהו: "רֹעָה הִתְרֹעֲעָה, הָאָרֶץ; פּוֹר הִתְפּוֹרְרָה אֶרֶץ, מוֹט הִתְמוֹטְטָה אָרֶץ. נוֹעַ תָּנוּעַ אֶרֶץ כַּשִּׁכּוֹר, וְהִתְנוֹדְדָה כַּמְּלוּנָה; וְכָבַד עָלֶיהָ פִּשְׁעָהּ, וְנָפְלָה וְלֹא-תֹסִיף קוּם"[36].

בשני ספרים מתוארת רעידת אדמה גדולה לעתיד לבוא שנתפסת כחלק מתהליך הגאולה. בספר יחזקאל מתוארת רעידת אדמה לעתיד לבוא בזמן מלחמת גוג ומגוג: "אִם-לֹא בַּיּוֹם הַהוּא, יִהְיֶה רַעַשׁ גָּדוֹל, עַל, אַדְמַת יִשְׂרָאֵל...וְרָעֲשׁוּ מִפָּנַי דְּגֵי הַיָּם...וְנֶהֶרְסוּ הֶהָרִים, וְנָפְלוּ הַמַּדְרֵגוֹת, וְכָל-חוֹמָה, לָאָרֶץ תִּפּוֹל."[37]. ובספר זכריה מתואר כי לעתיד לבוא הר הזיתים יבקע ועם ישראל ינוס כמו שהוא נס בזמן הרעש שהיה בימי עוזיהו מלך יהודה[38].

בספר תהלים וכן במשלי ובאיוב מוזכרים באופן תכוף רעידות האדמה ביחס ליציבות או אי יציבות. כך גם הארץ מגיבה לאירועים באופן רגשי: הדבר בולט במזמורי "קבלת שבת" בתהלים[39] - "אף תיכון תבל בל תימוט" - כלומר כמו שהארץ יציבה, כך מלכות ה' בעולם. ולעומת זאת הארץ מגיבה ברעד של שמחה או ברעידות של פחד במקרים שונים. "חילו מפניו כל הארץ", "ראתה - ותחל הארץ... הרים - כדונג נמסו", "חילו מפניו כל הארץ!". לעיתים מופיעה הארץ כבוגדנית בכך שהיא נראית יציבה ולפתע מתחילה לרעוד. בניגוד לכך הנביאים מדגישים שהברית של הקב"ה עם ישראל תשאר לנצח, למרות חטאיהם.

חכמי התלמוד הירושלמי[40] מנמקים את הסיבות לרעידות האדמה בחטאים מסוימים של בני אדם כמו אי הפרשת תרומות ומעשרות ("המביט לארץ ותרעד"), פריחת מקומות בילוי המוניים לעומת חורבנו של בית המקדש ("שאוג ישאג על נוהו") והפרת איסור משכב זכר ("אתה זיעזעת איברך על דבר שאינו שלך. חייך שאני מזעזע עולמי על אותו האיש"). אבל הנימוק המקובל על רוב החכמים שהדבר נגרם בשל מחלוקות ומריבות. בתחילת 2008 חבר הכנסת שלמה בניזרי מתנועת ש"ס עורר מהומה ציבורית כאשר תקף את ההומוסקסואליות באמצעות ציטוט מאותה גמרא[41].

גם רעידת האדמה של שנת 363 נכנסה לתרבות והפולקלור היהודי והנוצרי כאחד. כמוזכר לעיל, היא התרחשה בעיצומן של העבודות לבניית המקדש השלישי בהוראת הקיסר יוליאנוס. קיסר זה מוזכר במקורות היהודיים כ"יוליאנוס הקדוש", בעוד שבמקורות הנוצריים הוא מכונה "יוליאנוס הכופר" מאותה סיבה. רעידת האדמה והריסת כל מה שנבנה להקמת המקדש, ושרפתם שמשה את התאולוגים, הנוצריים בעיקר, כיד אלוהים שכעס על הכוונה להקים בית שלישי לעם ישראל בירושלים.

במדרש נכתב כי רעידות האדמה מתרחשות בעת חילופי שלטון, המדרש מסביר כי על זמן שהחלה מלכות בבל להתפורר, נאמר הפסוק "ותרעש הארץ ותחול כי קמה על בבל מחשבות ה'"[42][43].

הרמב"ם שמתעמת עם תפיסות אליליות שהיו מקובלות בזמנו, סובר שפגעי הטבע ובכללם רעידות אינם מלמדים על תכונות אנושיות באלוהות כגון: כעס, שנאה ונקמה. אף על פי שתפיסתו לתורת הגמול איננה פשטנית, הוא שמאמין בהשגחה פרטית לבני האדם בניגוד לאריסטו, סובר שאירועים כאלו הם בגדר עונש צודק לבני אדם, לפי מה שהיו ראויים לו, ולא יכולים לשקף עוול:

"כן אנו מוצאים במעשׂיו כלפי בני-האדם פגעים גדולים הפוגעים בכמה פרטים ומכלים אותם או דברים כוללים המשמידים שבטים או אף חבלי-ארץ, ומאבידים בנים ובני בנים ואינם משאירים נשים וטף, כגון שקיעת האדמה, רעידות אדמה וברקים קטלניים וכגון שעם אחד יוצא נגד אחרים להשמידם בחרב ולמחות את עקבותיהם, ומעשׂים רבים כגון אלה, אשר אינם באים מצִדו של אחד מתוכנו כלפי אחר אלא מתוך כעס חזק, שנאה גדולה, או בקשת נקמה. לכן הוא נקרא לפי מעשׂים אלה קנוא ונוקם, ונוטר, ובעל חמה...הווה אומר שמעשׂים אשר כדוגמתם נובעים אצלנו מתוך נטייה נפשית, דהיינו, מתוך קנאה, נקמה, שנאה עמוקה או כעס, באים מלפניו יתעלה בהתאם למה שהיו ראויים לו אלה שנענשו, ולא בשום פנים מתוך היפעלות." (מורה נבוכים, חלק ראשון - פרק נ"ד)[44].

יש המפרשים את קריעת ים סוף בעת יציאת מצרים, וכן את "קריעת הירדן" בעת כניסת יהושע לארץ[45], כרעידות אדמה, מלוות בצונאמי[46].

ברעידת האדמה בצפת (ה'תקצ"ז 1837) הרב אברהם דב מאוורוטש שהתבלט קודם כמנהיג מקומי, ניצל עם קבוצת מתפללים כשבית המדרש התמוטט, אך הגג מעליו ואלו שקרבו אליו נותר על עמדו. יחד עם עמידת גבורה שלו במרד הדרוזים, הדבר השפיע על מזכירו של משה מונטיפיורי ששהה במקום, וייתכן שהיה מהמשפיעים על דרכו של מונטיפיורי לסיוע לעבודה עברית, הנמנעת מכספי החלוקה.

על פי ההלכה היהודית, בעת רעש אדמה, ברגע שמתאפשר, יש לברך את ברכת הראייה עושה מעשה בראשית או שכוחו וגבורתו מלא עולם[47].

בתאולוגיה המודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות רעידת האדמה בליסבון (1755) - עיר קתולית אדוקה, בעת חג קתולי, ותוך הריסתן של כנסיות רבות, חלו שינויים ניכרים בתפישת האדם המודרני את תופעות הטבע. וולטר הושפע רבות מרעידה זו - והתרחק יותר מהתאוריות הנוצריות-פילוסופיות של לייבניץ, וכך גם ז'אן-ז'אק רוסו כחיזוק לטענת החיים הכפריים הטובים מהחיים בעיר.

פעילות סייסמית בגרמי שמיים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדמיה להמחשת הדמיון והשוני במבנם הפנימי של כוכבי הלכת הארציים (בתמונה מופיעים כדור הארץ, מאדים והירח) דבר שעשוי להשפיע על סיבת הרעידות

מחקרים אסטרונומיים מראים כי לא רק בכדור הארץ ישנה פעילות סייסמית, אלא גם על גרמי שמיים אחרים במערכת השמש. אמנם, סיבות הרעידות לא בהכרח דומות לאלו שנגרמות על כדור הארץ, שכן פני השטח, המבנה הפנימי והרכבם שונים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Caught in the CRUNCH, Earthquakes and Volcanoes in New Zealand, by Rebecca Ansell and John Taber
    Harber Collins Publishers New Zealand, 1996, ISBN 1-86950-201-9
  • רעידות אדמה - גיליון מיוחד. גלילאו - כתב עת למדע ולמחשבה. גיליון 158, אוגוסט 2011

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כללי

ההקשר הישראלי

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 בילי סביר, מאירה שגב, איריס שילוני, 2011. כדור הארץ - סביבה - אדם. המרכז לטכנולוגיה חינוכית, עמ' 169.
  2. ^ Bolt, B.A., 1988. Earthquakes. F&C, p.135-150
  3. ^ Pollitz, F. F., Kellogg, L., Bürgmann, R., 2001. Sinking Mafic Body in a Reactivated Lower Crust: A Mechanism for Stress Concentration at the New Madrid Seismic Zone. Bulletin of the Seismological Society of America. 91, pp. 1882–1897. ^
  4. ^ Shapira, et al.,, A new estimate for the epicenter of the Jericho earthquake of 11 July 1927, Israel Journal of Earth-Sciences Volume 42 -- pp. 93 - 96, ‏1993
  5. ^ The Editors of Encyclopaedia Britannica, [Israel Journal of Earth-Sciences Volume 42 -- pp. 93 - 96 Loma Prieta earthquake of 1989 A discussion of the lessons learned from the Loma Prieta (San Francisco–Oakland) earthquake of 1989.]
  6. ^ 1989 Bay Bridge World Series earthquake: Oral history of the moment, aftermath, October 2019
  7. ^ ראו מודל זמני הסעה של גלים סייסמיים המפרט נושא זה.
  8. ^ הנתון הוא סטטיסטי ומחושב באמצעים סטטיסטיים, אך אם נבדוק אותו על פני מאות השנים האחרונות, הרי שרעידת אדמה הרסנית באזור ארץ ישראל התרחשה בשנים: 1927; 1837; 1759 ו-1546. כלומר ממוצע הפרש השנים בין רעידת אדמה הרסנית למשנההּ בדוגמה זו הוא 127 שנים. ככל שניקח בחשבון יותר רעידות אדמה מהעבר, המספר יתקרב למאה שנים עם טווח שגיאה של כמה עשרות שנים.
  9. ^ זאת מכיוון שככל שחולף זמן ללא רעידת אדמה, יותר אנרגיה מצטברת על מישור השבר הפעיל ומחכה להשתחררות.
  10. ^ חיזוי רעידות אדמה, קרקע יציבה - מימוש תמ"א 38
  11. ^ 1 2 מרכז המחקר והמידע של הכנסת. "מידע בנושא יישום החלטת הממשלה על הקמת מערכת התרעה מפני רעידות אדמה בישראל". נובמבר, 2017.
  12. ^ מהירות הגלים הראשוניים בסלע צפוף מאוד כמו גרניט היא יותר מ־5 קמ' בשנייה. מהירות הגלים השניוניים בסלע דומה היא כ־2.5 קמ' בשנייה.
  13. ^ משרד האנרגיה והמים, מינהל המחקר למדעי האדמה והים, 2012. מערכת התרעה קצרת מועד לרעידות אדמה בישראל - המלצות ליישום. דצמבר, 2012.
  14. ^ חוקר אמריקאי פיתח שיטה לחיזוי רעשי אדמה, וואלה ניוז, ‏17 אפריל 2004.
  15. ^ Bolt, B.A., 1999. Earthquakes. F&C, p.176-179
  16. ^ 1 2 U.S.G.S. The October 1992 Parkfield, California, earthquake prediction
  17. ^ מטריצה זו נבחרה להצגה עקב פשטותה. כיום קיימות מטריצות פגיעות מורכבות ומפורטות הרבה יותר. בעקבות: רון אבני, 1999. רעידת האדמה של שנת 1927 - מחקר מאקרוסייסמי ע"ב מקורות התקופה. באר שבע: אונ' ב.ג. בנגב,עמ' 44ב'.
  18. ^ אבי שפירא, "סיכוני רעידת אדמה במדינת ישראל", ועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה
  19. ^ תרחיש לרע"א אדמה לכל עיר בישראל, חייב להתבסס על מה שצפוי לקרות ברעידה כזו שתתרחש במקום הקרוב ביותר האפשרי. אין לנו "מלאי" של רעידות אדמה מודרניות שנחקרו וידוע מה התרחש בהן בכל עיר בישראל. על הרציונל שעומד מאחורי הכנת תרחיש ע"ב הידוע שהתרחש ברע"א בעבר, ועל הבעייתיות הזו באזורנו ודרך אפשרית לפתור אותה ראו ב: רון אבני., 2008. הכנת תרחישים לרעידות אדמה באזורים בעלי רמה סייסמית בינונית. אופקים בגאוגרפיה 70 עמ' 92 - 104.
  20. ^ התקן ומועדי עדכונו, מכון התקנים הישראלי
  21. ^ שידור חי של חילוץ שירן פרנקו מהריסות רעידת האדמה בתורכיה, ‏אוגוסט 1999
  22. ^ הביקורת על תמ"א 38
  23. ^ דיווח אודות החלטת הממשלה על ביצוע חיזוקים במבני ציבור כנגד רעידת אדמה הרסנית.
  24. ^ לשאלה מדוע רק 4 בתי חולים לעומת 80 בתי ספר נשיב, שבתי חולים יש לחזק ברמה כזו, שהם ימשיכו לתפקד, וביתר שאת, לאחר רעידת אדמה. בתי ספר לעומתם, זקוקים לחיזוק משמעותי פחות, שיספיק להביא לידי כך שלא יהיו בהם נפגעים .
  25. ^ מבקר המדינה, פרסום דוח "מוכנות המדינה לרעידת אדמה - תשתיות לאומיות ומבנים", מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, ‏יולי 2018
  26. ^ ד"ר רון אבני, "רעידת אדמה הרסנית בארץ בכל 100 שנה (בממוצע) האחרונה ב- 1927", Ynet, ‏נובמבר 2019
  27. ^ Deadliest Earthquakes on Record, InfoPlaese
  28. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 15, פרק ה, פסקה ב, סעיפים 121–122: "היה רעש בארץ היהודים, שכמוהו לא נראה מעולם".
  29. ^ סער הס, ירושלים, 33 לספירה: רעש בעוצמה 8.2, באתר ynet, 13 בפברואר 2014
  30. ^ קיים חשש שעובדה זו מבלבלת עם העובדה שסוסיתא נחרבה ברעידת האדמה של שנת 749 לספירה. קשה להניח שרעידת אדמה אחת פגעה בסוסיתא בצפון ובפטרה שבדרום הרחוק.
  31. ^ Russel, K., W. 1980. The Earthquake of May 19, A.D. 363. Bulletine of the American Schools of Oriental Research. 238, pp. 47-64
  32. ^ רון אבני, 1999. רעידת האדמה של שנת 1927: מחקר מאקרוסייסמי על בסיס מקורות התקופה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר שבע.
  33. ^ Significant Earthquakes of the World - 1995, web.archive.org, ‏2011-06-08
  34. ^ Global CMT catalog, www.globalcmt.org
  35. ^ ספר תהילים, פרק ק"ד, פסוק ל"ב
  36. ^ ספר ישעיה, פרק כ"ד, פסוקים י"ט-כ'
  37. ^ יחזקאל ל"ח י"ח-כ'
  38. ^ ספר זכריה, פרק י"ד, פסוקים ד'-ה'
  39. ^ צ"ה-צ"ט
  40. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ט', הלכה ב' (דפוס וילנא: דף סד, עמוד א')
  41. ^ אריק בנדר, בניזרי: רעידות האדמה בארץ - בגלל ההומואים, באתר nrg‏, 20 בפברואר 2008
  42. ^ ספר ירמיה, פרק נ"א, פסוק כ"ט
  43. ^ מדרש תהילים י"ח ח'
  44. ^ מהדורת מיכאל שורץ(הקישור אינו פעיל, 25.4.2019)
  45. ^ ברמלה בשנת 1068 הייתה רעידת אדמה שתועדה בין היתר במכתבים יהודים שנמצאו בגניזה הקהירית. בין היתר מתואר שבאותו זמן המים נעלמו מן הירדן והים התיכון "הפך ליבשה, מהלך שני ימים" ר' לדוגמה הרעש ברמלה
  46. ^ אורי שצ'יגובסקי, יציאת מצרים: איך חצו בני ישראל את ים סוף?, באתר nrg‏, 15 באפריל 2009
  47. ^ האם יש ברכה על רעידת אדמה?, www.hidabroot.org
  48. ^ סוכנויות הידיעות, כך נשמעת רעידת אדמה על מאדים, באתר ynet, 24 באפריל 2019
  49. ^ אוקיינוס לבה רותחת על הירח של כוכב צדק, באתר ערוץ 7, 15 במאי 2011