רעידת אדמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רעידת אדמה (או רעש אדמה) היא תופעת טבע גאולוגית, המתרחשת לרוב באזורי המגע שבין הלוחות הטקטוניים, והקשורה לתאוריית טקטוניקת הלוחות. בעת רעידת אדמה גובר לחצה של אנרגיה אלסטית, המצטברת לאורך זמן תחת פני כדור הארץ על כוח החיכוך המתקיים בין הלוחות הטקטוניים, והיא מומרת לאנרגיה אקוסטית בצורת גלים סייסמיים, המרעידים את קרום כדור הארץ ואת פני הקרקע ואף קורעים אותם. באזורים מיושבים ובנויים, רעידת אדמה גורמת לרוב לנזק רב בנפש וברכוש, בהתאמה עם עוצמת הרעידה, המרחק ממוקד הרעש, איכות הבנייה וסוג הסלע עליו המבנה ניצב. חקר רעידות האדמה כולל השקעה רבה בשכלול יכולת חיזוי התופעה, שמוביל לפיתוח והתקנה של מערכות התרעה לטווח קצר, כדוגמת מערכת "תרועה" הנפרסת בישראל, המאפשרות זמן התרעה הנע בין שניות בודדות לעשרות שניות.

שמות רעידות האדמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רעידות אדמה הרסניות זוכות במדע לשמות או כינויים. ברוב המקרים, שם רעידת האדמה ניתן לה על פי שם אתר ידוע הקרוב ביותר למוקדה. כך למשל, רעידת האדמה ההרסנית שהתרחשה בארץ ישראל בשנת 1927, זכתה לשם רעידת האדמה של יריחו (The Jericho 1927 Earthquake)[1] עקב קרבתה של העיר יריחו למוקד. רעידת האדמה ההרסנית שהתרחשה בשנת 1989 באזור סן-פרנסיסקו, זכתה לשם רעידת האדמה של לומה פריאטה (The 1989 Loma Prieta Erathquake) עקב קרבתו של מוקדה לפסגת ההר "לומה פריאטה" ברכס סנטה-קרוז שבקליפורניה[2]. רעידת האדמה הזו זכתה בנוסף לכך לכינוי "רעידת אליפות העולם בכדור בסיס" (The World Series 1989 Earthquake)[3], מכיוון שהיא התרחשה בזמן המשחק על אליפות צפון-אמריקה בכדור בסיס שהתקיים בסן-פרנסיסקו.

מפת פעילות טקטונית עולמית בכדור הארץ: תזוזת לוחות טקטוניים וגעשיות

מאפייניה של רעידת אדמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום רעידות האדמה במחצית השנייה של המאה ה-20.

רעידות אדמה בכדור הארץ מתרחשות בשל החיכוך בעת תנועת הלוחות הטקטוניים על פני קרום כדור הארץ.

תופעות אופייניות של רעידת אדמה חזקה, הן התמוטטות מבנים וגשרים, וכן גלי ים עזים. לעיתים קרובות סביב מועד רעידת אדמה גדולה, ישנן רעידות קטנות יותר, רעידות אלו יכולות לבוא הן לפני והן אחרי הרעידה.

כאשר מתרחשת רעידת אדמה בימים ובאוקיינוסים, לעיתים קרקעית הים זזה במידה רבה, או שמתחוללת התמוטטות של הר מצולה או הר על החוף מתמוטט לתוך המים, ואז נוצרים גלי ענק המכונים גלי צונמי. גלים אלו נעים במהירות של מאות קמ"ש, ומגיעים לגובה של עשרות מטרים בהגיעם אל החוף. יפן היא אחת הארצות הסובלות מגלי ענק אלו, שקשה מאוד לחזותם, ויכולים לחדור מספר קילומטרים לתוך החוף ולהשאיר חורבן רב.

הגלים הסייסמיים ומדידתם[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקום בו התרחשה התנועה נקרא מוקד הרעידה. תנועה זו משחררת אנרגיה שהופכת לגלים סיסמיים - שהם גלי רעד בחומר - הנעים בכדור הארץ אל פני השטח, ומרעידים אותה מן המוקד (אפיצנטר) והלאה במעגלים הולכים ומתרחבים, הולכים ונחלשים.

ישנם שלושה סוגי גלים: גלי P, גלי S, וגלי L:

גלי P נעים על פני השטח, שבו ההתנגדות למעבר תנע נמוכה יותר, ומכאן מהירותם הגבוהה יותר. גלים ראשוניים אלו הם בעלי פוטנציאל היזק נמוך יחסית, ומהווים בעיקר כוח גוזר, הנע במקביל לפני הקרקע, ומכאן שיכולת הגזירה שלו נמוכה יחסית ("גלים משני שטח").

גלי S, לעומת זאת, נעים ממוקד הרעש, בצורה אנכית, אל פני כדור הארץ, בעברם דרך מרכז כדור הארץ, שהוא בחלקו נוזל צמיג, ומכאן שמהירות העברת התנע בו נמוכה יותר. משום כך השפעת הגל הזה מגיעה אל פני הקרקע באיחור, ביחס לגלי ה- P. מצד שני, לגלי ה-S ישנה יכולת גזירה בניצב אל פני הקרקע, ומכיוון שכך הם הרסניים ביותר (הם נקראים לעיתים "גלים משני נפח", וכשמם כן הם - הגזירה האנכית מפרקת כמעט כל מבנה, הבנוי אף הוא בניצב אל הקרקע).

כיוון שמהירות ההתפשטות של הגלים שונה, הם מגיעים בזמנים שונים למכשירי המדידה. באמצעות מדידת הפרש הזמן בין ההגעה של הגלים השונים במספר נקודות ניתן לבצע איכון של מוקד הרעש.

סולמות סייסמיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – סולם סייסמי

ישנם סולמות סייסמיים שונים המודדים את עצימותן וגודלן של רעידות האדמה.

העצימות של רעידת אדמה מיוצגת באמצעות ספרות רומיות (לדוגמה: I, II, III, IV, V), המציינות תוצאים שלה על פני השטח. תוצאים אלה נמדדים בהשפעתם על תחושתם של בני אדם ובעלי חיים ובהשפעתם הישירה על מבנים. מדידת העצימות מבטאת את ההבדלים בין רעידת אדמה הנמדדת במכשירים בלבד לבין כזו המורגשת על ידי בני אדם, וכן דרגות שונות של נזק הנגרם לחפצים ולמבנים. דוגמאות לסולמות עצימות הם סולם מרקאלי וסולם ליידו.

המגניטודה – גודל רעידת האדמה, המבטא את כמות האנרגיה שהשתחררה בה – מיוצגת באמצעות ספרות הודיות-ערביות (9 ,8 ,7 ,6 ,5 ,4 ,3 ,2 ,1 ,0), המציינות את גודלה במדידה לא ישירה של האנרגיה הסייסמית שהשתחררה בה. בעבר היו גאולוגים משתמשים בסולם ריכטר למדידת גודל רעידת אדמה, אולם סולם זה מתאים רק לרעידות אדמה מקומיות עד לדרגה 7. כיום משתמשים בסולמות מגניטודה אחרים, אם כי בדיווחי תקשורת עדיין משתמשים בשם "סולם ריכטר". דוגמה לסולם מגניטודה הוא סולם מגניטודה לפי מומנט.

המכשיר הרושם את הגלים הסייסמיים נקרא סייסמוגרף.

התנזלות קרקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיית ונפילת מבנים כתוצאה מהתנזלות קרקע בעיר ניאיגטה ביפן, 1964
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – התנזלות קרקע

התנזלות קרקע היא תופעה גאולוגית בה קרקע לא מלוכדת הרוויה במים מתנהגת כנוזל צמיג בשל עומס יתר או תנודות עזות, והיא הסיבה העיקרית לנזקים כבדים הנגרמים למבנים בעת רעידת אדמה. התהליך מתרחש כאשר לתוך החלל שבין הגרגרים מחלחלים מים, המפרידים בין הגרגרים וגורמים להחלשת אחיזתם זה בזה, מה שגורם לקרקע להתנהג כנוזל. תופעה זו החלה להיחקר בשנת 1964 לאחר רעידות אדמה עזות בעיר ניגיאטה ביפן ורעידת האדמה של יום שישי הטוב באלסקה, בהן נצפו נזקי התנזלות כנטיית בניינים ושקיעתם, וכן ציפה של צנרת ביוב ומתקנים תת-קרקעיים. עם זאת, אירועים דומים תוארו עוד קודם לכן.

במהלך ההתנזלות מתרחשות בקרקע תופעות, שחלקן נראות על-פני השטח. אחת התופעות המסוכנות ביותר היא גלישה של שכבת קרקע עליונה מעל שכבה שהתנזלה, העשויה להתרחש גם במדרונות מתונים ביותר. גלישה כזו עשויה להתרחש אף במישור שאינו משופע, ואז תתרחש במרחקים קצרים ובתנודות דו-כיווניות ומחזוריות, כאשר משך התנודות משפיע על יכולתם של הקרקע והמבנים שעליה לשוב ולהתייצב. תנודות מסוג זה סודקות את הקרקע ויוצרות בה שברים. התנזלות של שכבת קרקע גורמת לדחיסת הגרגרים, לשקיעתה של השכבה ולפליטה של חול ומים מתוכה, ואף ליצירת "מזרקות" בוץ לאורך סדקים הבונות מבנים חוליים חרוטיים המכונים "הרי געש של חול".

חיזוי רעידות אדמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כביש בין ארצי 880 אוקלנד, קליפורניה, לאחר רעידת האדמה בשנת 1989

חיזוי רעידות אדמה נחלק לשני תחומים: חיזוי לטווח ארוך וחיזוי לטווח קצר.

חיזוי לטווח ארוך מתבסס על עיבוד סטטיסטי של נתונים סיסמיים וטקטוניים, ומהם מעריכים את התדירות והעוצמה של רעידות האדמה באזור מסוים. לדוגמה, באזורנו מקובל כי רעידת אדמה בעוצמה של יותר מ-6 בסולם ריכטר מתרחשת אחת למאה שנה. הסיכוי לרעש אדמה גדל ככל שחולף זמן רב יותר מאז הרעידה האחרונה. תאוריה נוספת מתבססת על מיפוי של מרווחים סיסמיים. מרווח סיסמי הוא מקטע בהעתק פעיל שלא התרחשה בו רעידת אדמה במשך זמן רב, ומשערים כי רעידה חזקה צפויה להתרחש בו בעשורים הקרובים.

חיזוי קצר טווח מתבסס על מעקב אחר תופעות שונות המעידות על רעידת אדמה קרבה: רעידות משנה מקדימות, שינוי במוליכות החשמלית של הסלע, שינויים בריכוז גז רדון במי תהום, שינויים במפלסי המים במעיינות, שינויים בהתנהגות בעלי חיים ועוד. עם זאת, לא נתגלתה תופעה מקדימה משותפת לכל רעידות האדמה ואין כלל הכרח שיופיעו סימנים כאלה. לפיכך, שיטה לחזוי רעידות אדמה בטווח של ימים אינה קיימת. חיזוי רעידות אדמה נחשב לנושא בעייתי של מדע הטקטוניקה, ויש מדענים בתחום הטוענים אף כי הדבר בלתי אפשרי.

חיזוי רעידת אדמה, אפילו בהתראה של דקות ספורות, עשוי להקטין במידה רבה את הנזקים שגורמת רעידת אדמה. הקטנת הנזקים ברכוש, וגם הקטנת הנזקים בנפש, מושגת באמצעות בנייה המביאה בחשבון את קיומן של רעידות אדמה. לאדם יש ידיעה ברורה על אזורים מועדים לפורענות, אך טרם נמצאה שיטה לחיזוי רעידת אדמה בהתרעה של שעות, אך קיים מכשיר ביתי לחיזוי בהתרעה של כמה שניות על ידי גילוי גל P שמגיע לפני גל S ההרסני[4]. חברה מסחרית בישראל פרסה רשת גלאים לאורך השבר הסורי-אפריקני והעתק יגור, המאפשרים התרעה במשך זמן כפול, כך שחיבור למערכת כזו מאפשר חיזוי של יותר מחצי דקה ברוב חלקי הארץ ועד לכדי דקה בחלקים מסוימים[5].

ב-16 באפריל 2004 הודיע צוות בראשות ולדימיר קייליס-בורוק, גאופיזיקאי מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, כי פיתח אלגוריתם שמאפשר לנבא רעידות אדמה בדיוק של חודשים. לטענתו הצליח לחזות רעידות אדמה קודמות. בהזדמנות זו הוא הזהיר כי רעידת אדמה חזקה תתרחש בדרום קליפורניה עד ה-5 בספטמבר 2004. התחזית מתבססת על נתונים שנאספו באזור במשך 18 שנים. קייליס-בורוק הבהיר כי שיטתו לנבא רעידות אדמה גדולות מבוססת על בסיס מעקב אחר רעשי אדמה בסדר גודל קטן ודפוסים היסטוריים במקומות מועדים לפורענות של רעידות אדמה, שיהוו אינדיקציה לרעשי אדמה קטלניים יותר. רעידת האדמה הקרובה ביותר לתחזית זו שהייתה בקליפורניה היא הרעידה שהייתה ב-28 בספטמבר 2004 בפרקפילד במגניטודה 6.0. בשיטות קודמות ניתן היה על בסיס סטטיסטיקה לחזות את הרעידות ברמת דיוק של שנים, בעוד שבשיטה המדוברת נטען ליכולת חיזוי ברמת דיוק של חודשים.

היערכות לרעידות אדמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היערכות לרעידות אדמה, בייחוד באזורים מועדים לפורענות, היא אחת המשימות החשובות העומדות בפני מתכנני ערים. רעידת האדמה שארעה ב-17 בינואר 1994, בנורת'רידג' ליד לוס אנג'לס שבקליפורניה, ארצות הברית במגניטודה 6.7 גבתה 72 קורבנות, מספר נמוך בהתחשב באזור המאוכלס בו קרתה, וזאת בשל תכנון מבנים מתאים. עם זאת, הנזק ברכוש נאמד בכ-20 מיליארד דולר, רעידת האדמה היקרה בארצות הברית, וסביר להניח שהיקרה ביותר שהייתה איי פעם בעולם.

הטבלה מתארת את ההתפלגות היחסית של הנזק במבנים על פי איכותם, ביישובים שצפויה בהם עוצמה סייסמית נתונה. זו מסומנת בספרות רומיות, ואיכויות הבנייה מסווגות על פי רמת תאוצות הקרקע שמבנים אלה באיכות: A, B ו- C אמורים לשרוד אותם ללא נזק מבני. הטבלה היא ע"פי סולם MSK-64 ולהמחשה בלבד[6].

אחת מהדרכים להתכונן לרעידת אדמה עתידית היא בהכנת תרחיש לרעידה כזו. מקובל במדינות המערב להתכונן לרע"א שההסתברות להתרחשותה לפחות פעם אחת ב-50 שנה היא 10%. כלומר, לרעידת אדמה שזמן המחזור הוודאי שלה הוא 500 שנה[7]. גודל הרעידה הזו משתנה מאזור לאזור בהתאם לרמה הסייסמית של כל אזור. למשל, הרמה הסייסמית בקליפורניה היא בערך פי 10 מהרמה הסייסמית בישראל. עובדה זו משפיעה גם על קושי בתחום אחר של הכנת התרחישים בישראל. בקליפורניה ובמרכז אירופה התרחשו במהלך המאה ה-20 ועד היום מספיק רעידות אדמה שנחקרו לעומק, כדי להכין תרחיש על בסיס אחת מהן שעונה על הקריטריון של רעידת אדמה שההסתברות להתרחשותה לפחות פעם אחת ב־50 שנה היא 10%. בישראל הייתה בסך הכל רעידת אדמה אחת כזו מאז תחילת המאה ה-20, וקשה להכין תרחיש מתאים, שיענה על הדרישות לגבי כל אזור ואזור במדינה. ההיגיון שעומד מאחורי השיטה להכנת תרחיש על בסיס מה שידוע שהתרחש ברעידת אדמה דומה בעבר הוא: שמדובר ברעידת אדמה בעלת אותו גודל ואותו מוקד או מישור שבר, וקרום כדור הארץ הוא אותו קרום, אזי, אותה כמות של אנרגיה שהשתחררה מאותו מקום בעומק הקרום, תביא לתפרושת מרחבית דומה של תאוצות הקרקע. מכיוון שיש מיתאם בין תאוצות הקרקע לעוצמה הסייסמית, ניתן להעריך מה תהיה העוצמה הסייסמית בכל ישוב או שכונה של עיר גדולה, ואז על פי מטריצות פגיעוּת מקובלות, ניתן להעריך את ההתפלגות היחסית של הנזקים במבנים ע"פי איכות המבנים ודרגות הנזק בכל אתר על פי העוצמה הסייסמית החזויה בו. להמחשה, ראו מטריצת פגיעות משמאל[8].

רמת המוכנות בישראל לרעידות אדמה היא נמוכה. מהנדסים מתריעים, שיש בארץ מספר רב של מבנים מסוכנים הבנויים שלא לפי התקנים המקובלים בעולם המערבי. מרבית מוסדות החינוך, גני ילדים ובתי ספר נמנים עם קבוצת המבנים המסוכנים. מבנים אלה, שנבנו בעיקר עד לשנות ה-70 של המאה ה-20 צפויים להינזק באופן משמעותי ברעידות אדמה בינוניות עד חזקות. למעט התקנת תקן לבנייה עמידה כנגד רעידות אדמה (ת.י. 413) בשנת 1975, ועדכונו חמש פעמים פעמים במהלך השנים[9], לא נעשתה פעולה משמעותית על ידי ממשלות ישראל. זאת עד שנת 1999. בקיץ שנה זו התרחשה רעידת אדמה הרסנית בטורקיה שזכתה לסיקור נרחב בתקשורת הישראלית, עקב היפגעותן של מספר משפחות ישראליות, ופעילות משלחת הצלה ישראלית מטעם צה"ל, שאחת מפעולות החילוץ שלה, של ילדה בשם שירן פרנקו מהריסות הבניין בו שהתה, צולמה בשידור חי בטלוויזיה הישראלית[10]. זמן קצר מאד לאחר מכן, מינה שר התשתיות בנימין (פואד) בן-אליעזר ועדת היגוי בין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה, אשר תרכז את פעולות הממשלה להתכוננות כנגד רעידת אדמה הרסנית. ועדה זו פועלת עד היום. אחת מהתוכניות שיזמה הוועדה, וזאת כדי לעודד בעלי בתים פרטיים לחזק את בתיהם בפני רעידות אדמה, הייתה תוכנית המאפשרת הקלות בניה בבניינים שאינם מוגנים, אשר יחוזקו במסגרת זו. הממשלה אישרה תוכנית זו בשנת 2005 והיא נקראת תוכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה (תמ"א 38). בגלל המודל הכלכלי של התכנית, שמימושה רגיש מאד למחירי הקרקע, לא הצליחה תוכנית זו "להתממש". בערי הפריפריה כמעט ולא מומשה התכנית, כאשר דווקא ערים ועיירות אלה, הסמוכים לבקעת ועמק הירדן, הם המועדים לפורענות במקרה של רעידת אדמה הרסנית[11]. זאת עקב היות השבר הסורי אפריקאי המקור הכמעט בלעדי לרעידות אדמה הרסניות באזורנו.

באשר למבני ציבור (בתי חולים, בתי ספר ומתנ"סים), הממשלה אישרה בשנת 2008 תקציב של 3.5 מיליארד ש"ח לתקופה של 25 שנים לחיזוק בתי חולים, בתי ספר ומתנ"סים כנגד רעידת אדמה[12]. מדובר בהקצבה של 140 מיליון ש"ח מדי שנה, בהם ניתן לחזק 4 בתי חולים ו- 80 בתי ספר ומתנ"סים[13]. התכנית החלה להתממש בשנת 2010 אולם כעבור כ־3 שנים הופסקה, עקב ויכוחים בין משרד האוצר ומשרדי החינוך והתחבורה על המקורות לתקציב זה. ככל הידוע, מימוש תוכנית זו נתקלת בקשיים מרובים. קשיים אלה ואחרים, הביאו את מבקר המדינה לפרסם בשנת 2018 דוח ביקורת נוקב[14] אודות חוסר הסמכויות של הוועדה והעדר הצלחות בפעילות הממשלה להתכוננות יעילה כנגד רעידת האדמה ההרסנית, אשר לדעת מומחים, ממשמשת לבוא[15].

רעידות האדמה הקטלניות ביותר שתועדו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם רעידת האדמה תאריך מיקום הרוגים גודל (בסולם מגניטודה לפי מומנט) הערות
שאאנשי (1556) 23 בינואר 1556 שאאנשי, סין 830,000 8 -
גאנסו (1920) 16 בדצמבר 1920 נינגשיה-גאנסו, סין 273,400 8.5 על פי פרסום רשמי של סין
7.8 על פי מקורות אחרים
-
טאנגשאן (1976) 28 ביולי 1976 טאנגשאן, סין 242,769 7.6 ההערכות מתייחסות למעל ל-750,000 הרוגים.
האוקיינוס ההודי (2004) 26 בדצמבר 2004 מערבית לסומטרה, אינדונזיה מעל 230,210 9.3-9.1 הערכות של מעל ל-280,000 הרוגים מרעידת האדמה ומהצונמי
האיטי (2010) 12 בינואר 2010 פורט-או-פרנס, האיטי מעל ל-230,000 7.0 -
דאמגן (856) 22 בדצמבר 856 דאמגן, איראן 150,000 8.5 (על פי הערכות) -
צ'ינגהאי (1927) 22 במאי 1927 צ'ינגהאי, הרפובליקה הסינית [16]200,000 7.9 -

רעידות האדמה העוצמתיות ביותר שתועדו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם רעידת האדמה תאריך מיקום הרוגים גודל (לפי סולם מגניטודה לפי מומנט) הערות
וואלדיביה (1960) 22 במאי 1960 ואלדיביה, צ'ילה 6,000 9.5 רעידת האדמה העוצמתית ביותר שתועדה
האוקיינוס ההודי (2004) 26 בדצמבר 2004 מערבית לסומטרה, אינדונזיה 230,210 9.1-9.3 הערכות של מעל ל-280,000 הרוגים מרעידת האדמה ומהצונמי
יום שישי הטוב (1964) 27 במרץ 1964 פרינס ויליאם סאונד, אלסקה, ארצות הברית 131 9.2 -
סנדאי (2011) 11 במרץ 2011 סנדאי, יפן 15,891 9.0 רעידת האדמה גרמה גם לצונמי שפגע בכורים גרעיניים.
קמצ'טקה 4 בנובמבר 1952 קמצ'טקה, ברית המועצות ? 9.0 -

רעידות אדמה בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל העובדה שארץ ישראל ממוקמת מעל אזור המגע של שני לוחות טקטונים, הלוח האפריקאי והלוח הערבי הקרוי השבר הסורי אפריקני, היא מועדת לרעידות אדמה ואלו אכן התרחשו במהלך ההיסטוריה. אחת מוזכרת בספר עמוס בתנ"ך ובעקבותיה שיפץ המלך עוזיה את הנזקים שנגרמו לבית המקדש הראשון. רעידה משנת 31 לפנה"ס גבתה כ-30,000 קורבנות בנפש לפי יוסף בן מתתיהו. רעידת אדמה אחרת החריבה את העיר בית שאן בתקופה הערבית הקדומה בשנת 749 לספירה.

רשימת רעידות אדמה בולטות בישראל:

רעידת אדמה, בית גריי היל בהר הצופים, 1927
נזק לבניין מרעידת אדמה בישראל 2011

רעידות אדמה בתרבויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתרבות האלילית רעידת אדמה, כמו תופעות טבע הרסניות אחרות, נקשרה להבעת זעמו של אחד האלים כלפי בני האדם. כך למשל, במיתולוגיה היוונית, פוסידון אל הים היה אחראי גם לרעידות האדמה.

ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתנ"ך רעידת אדמה היא בפשטות מעשי יהוה- "הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד"[24], ונקשרת לחטא מוסרי של בני האדם, כך למשל מתוארת רעידת אדמה צפויה בספר ישעיהו: "רֹעָה הִתְרֹעֲעָה, הָאָרֶץ; פּוֹר הִתְפּוֹרְרָה אֶרֶץ, מוֹט הִתְמוֹטְטָה אָרֶץ. נוֹעַ תָּנוּעַ אֶרֶץ כַּשִּׁכּוֹר, וְהִתְנוֹדְדָה כַּמְּלוּנָה; וְכָבַד עָלֶיהָ פִּשְׁעָהּ, וְנָפְלָה וְלֹא-תֹסִיף קוּם"[25].

בשני ספרים מתוארת רעידת אדמה גדולה לעתיד לבוא שנתפסת כחלק מתהליך הגאולה. בספר יחזקאל מתוארת רעידת אדמה לעתיד לבוא בזמן מלחמת גוג ומגוג: "אִם-לֹא בַּיּוֹם הַהוּא, יִהְיֶה רַעַשׁ גָּדוֹל, עַל, אַדְמַת יִשְׂרָאֵל...וְרָעֲשׁוּ מִפָּנַי דְּגֵי הַיָּם...וְנֶהֶרְסוּ הֶהָרִים, וְנָפְלוּ הַמַּדְרֵגוֹת, וְכָל-חוֹמָה, לָאָרֶץ תִּפּוֹל."[26]. ובספר זכריה מתואר כי לעתיד לבוא הר הזיתים יבקע ועם ישראל ינוס כמו שהוא נס בזמן הרעש שהיה בימי עוזיהו מלך יהודה[27].

בספר תהלים וכן במשלי ובאיוב מוזכרים באופן תכוף רעידות האדמה ביחס ליציבות או אי יציבות. כך גם הארץ מגיבה לאירועים באופן רגשי: הדבר בולט במזמורי "קבלת שבת" בתהלים[28] - "אף תיכון תבל בל תימוט" - כלומר כמו שהארץ יציבה, כך מלכות ה' בעולם. ולעומת זאת הארץ מגיבה ברעד של שמחה או ברעידות של פחד במקרים שונים. "חילו מפניו כל הארץ", "ראתה - ותחל הארץ... הרים - כדונג נמסו", "חילו מפניו כל הארץ!". לעיתים מופיעה הארץ כבוגדנית בכך שהיא נראית יציבה ולפתע מתחילה לרעוד. בניגוד לכך הנביאים מדגישים שהברית של הקב"ה עם ישראל תשאר לנצח, למרות חטאיהם.

חכמי התלמוד הירושלמי[29] מנמקים את הסיבות לרעידות האדמה בחטאים מסוימים של בני אדם כמו אי הפרשת תרומות ומעשרות ("המביט לארץ ותרעד"), פריחת מקומות בילוי המוניים לעומת חורבנו של בית המקדש ("שאוג ישאג על נוהו") והפרת איסור משכב זכר ("אתה זיעזעת איברך על דבר שאינו שלך. חייך שאני מזעזע עולמי על אותו האיש"). אבל הנימוק המקובל על רוב החכמים שהדבר נגרם בשל מחלוקות ומריבות. בתחילת 2008 חבר הכנסת שלמה בניזרי מתנועת ש"ס עורר מהומה ציבורית כאשר תקף את ההומוסקסואליות באמצעות ציטוט מאותה גמרא[30].

גם רעה"א של שנת 363 נכנסה לתרבות והפולקלור היהודי והנוצרי כאחד. כמוזכר לעיל, היא התרחשה בעיצומן של העבודות לבניית המקדש השלישי בהוראת הקיסר יוליאנוס. קיסר זה מוזכר במקורות היהודיים כ"יוליאנוס הקדוש", בעוד שבמקורות הנוצריים הוא מכונה "יוליאנוס הכופר" מאותה סיבה. רעידת האדמה והריסת כל מה שנבנה להקמת המקדש, ושרפתם שמשה את התאולוגים, הנוצריים בעיקר, כיד אלוהים שכעס על הכוונה להקים בית שלישי לעם ישראל בירושלים.

במדרש נכתב כי רעידות האדמה מתרחשות בעת חילופי שלטון, המדרש מסביר כי על זמן שהחלה מלכות בבל להתפורר, נאמר הפסוק "ותרעש הארץ ותחול כי קמה על בבל מחשבות ה'"[31][32].

הרמב"ם שמתעמת עם תפיסות אליליות שהיו מקובלות בזמנו, סובר שפגעי הטבע ובכללם רעידות אינם מלמדים על תכונות אנושיות באלוהות כגון: כעס, שנאה ונקמה. אף על פי שתפיסתו לתורת הגמול איננה פשטנית, הוא שמאמין בהשגחה פרטית לבני האדם בניגוד לאריסטו, סובר שאירועים כאלו הם בגדר עונש צודק לבני אדם, לפי מה שהיו ראויים לו, ולא יכולים לשקף עוול:

"כן אנו מוצאים במעשׂיו כלפי בני-האדם פגעים גדולים הפוגעים בכמה פרטים ומכלים אותם או דברים כוללים המשמידים שבטים או אף חבלי-ארץ, ומאבידים בנים ובני בנים ואינם משאירים נשים וטף, כגון שקיעת האדמה, רעידות אדמה וברקים קטלניים וכגון שעם אחד יוצא נגד אחרים להשמידם בחרב ולמחות את עקבותיהם, ומעשׂים רבים כגון אלה, אשר אינם באים מצִדו של אחד מתוכנו כלפי אחר אלא מתוך כעס חזק, שנאה גדולה, או בקשת נקמה. לכן הוא נקרא לפי מעשׂים אלה קנוא ונוקם, ונוטר, ובעל חמה...הווה אומר שמעשׂים אשר כדוגמתם נובעים אצלנו מתוך נטייה נפשית, דהיינו, מתוך קנאה, נקמה, שנאה עמוקה או כעס, באים מלפניו יתעלה בהתאם למה שהיו ראויים לו אלה שנענשו, ולא בשום פנים מתוך היפעלות." (מורה נבוכים, חלק ראשון - פרק נ"ד)[33].

יש המפרשים את קריעת ים סוף בעת יציאת מצרים, וכן את "קריעת הירדן" בעת כניסת יהושע לארץ[34], כרעידות אדמה, מלוות בצונמי[35].

ברעידת האדמה בצפת (ה'תקצ"ז 1837) הרב אברהם דב מאוורוטש שהתבלט קודם כמנהיג מקומי, ניצל עם קבוצת מתפללים כשבית המדרש התמוטט, אך הגג מעליו ואלו שקרבו אליו נותר על עמדו. יחד עם עמידת גבורה שלו במרד הדרוזים, הדבר השפיע על מזכירו של משה מונטיפיורי ששהה במקום, וייתכן שהיה מהמשפיעים על דרכו של מונטיפיורי לסיוע לעבודה עברית, הנמנעת מכספי החלוקה.

על פי ההלכה היהודית, בעת רעש אדמה, ברגע שמתאפשר, יש לברך את ברכת הראייה עושה מעשה בראשית או שכוחו וגבורתו מלא עולם[36].

בתאולוגיה המודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות רעידת האדמה בליסבון (1755) - עיר קתולית אדוקה, בעת חג קתולי, ותוך הריסתן של כנסיות רבות, חלו שינויים ניכרים בתפישת האדם המודרני את תופעות הטבע. וולטר הושפע רבות מרעידה זו - והתרחק יותר מהתאוריות הנצריות-פילוסופיות של לייבניץ, וכך גם ז'אן-ז'אק רוסו כחיזוק לטענת החיים הכפריים הטובים מהחיים בעיר.

פעילות סייסמית בגרמי שמיים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדמיה להמחשת הדמיון והשוני במבנם הפנימי של כוכבי הלכת הארציים (בתמונה מופיעים כדור הארץ, מאדים והירח) דבר שעשוי להשפיע על סיבת הרעידות

מחקרים אסטרונומיים מראים כי לא רק בכדור הארץ ישנה פעילות סייסמית, אלא גם על גרמי שמיים אחרים במערכת השמש. אמנם, סיבות הרעידות לא בהכרח דומות לאלו שנגרמות על כדור הארץ, שכן פני השטח, המבנה הפנימי והרכבם שונים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Caught in the CRUNCH, Earthquakes and Volcanoes in New Zealand, by Rebecca Ansell and John Taber
    Harber Collins Publishers New Zealand, 1996, ISBN 1-86950-201-9

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כללי

ההקשר הישראלי

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Shapira, et al.,, A new estimate for the epicenter of the Jericho earthquake of 11 July 1927, Israel Journal of Earth-Sciences Volume 42 -- pp. 93 - 96, ‏1993
  2. ^ The Editors of Encyclopaedia Britannica, [Israel Journal of Earth-Sciences Volume 42 -- pp. 93 - 96 Loma Prieta earthquake of 1989 A discussion of the lessons learned from the Loma Prieta (San Francisco–Oakland) earthquake of 1989.]
  3. ^ 1989 Bay Bridge World Series earthquake: Oral history of the moment, aftermath, October 2019
  4. ^ (ניסוי המכשיר באוניברסיטת טוקיו)
  5. ^ ערוכים לרעידת אדמה? באתר TheCom,‏ 8.2.2012(הקישור אינו פעיל, 25.4.2019)
  6. ^ מטריצה זו נבחרה להצגה עקב פשטותה. כיום קיימות מטריצות פגיעות מורכבות ומפורטות הרבה יותר. בעקבות: רון אבני, 1999. רעידת האדמה של שנת 1927 - מחקר מאקרוסייסמי ע"ב מקורות התקופה. באר שבע: אונ' ב.ג. בנגב,עמ' 44ב'.
  7. ^ אבי שפירא, "סיכוני רעידת אדמה במדינת ישראל", ועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה
  8. ^ תרחיש לרע"א אדמה לכל עיר בישראל, חייב להתבסס על מה שצפוי לקרות ברעידה כזו שתתרחש במקום הקרוב ביותר האפשרי. אין לנו "מלאי" של רעידות אדמה מודרניות שנחקרו וידוע מה התרחש בהן בכל עיר בישראל. על הרציונל שעומד מאחורי הכנת תרחיש ע"ב הידוע שהתרחש ברע"א בעבר, ועל הבעייתיות הזו באזורנו ודרך אפשרית לפתור אותה ראו ב: רון אבני., 2008. הכנת תרחישים לרעידות אדמה באזורים בעלי רמה סייסמית בינונית. אופקים בגאוגרפיה 70 עמ' 92 - 104.
  9. ^ התקן ומועדי עדכונו, מכון התקנים הישראלי
  10. ^ שידור חי של חילוץ שירן פרנקו מהריסות רעה"א בתורכיה, ‏אוגוסט 1999
  11. ^ הביקורת על תמ"א 38
  12. ^ דיווח אודות החלטת הממשלה על ביצוע חיזוקים במבני ציבור כנגד רעידת אדמה הרסנית.
  13. ^ לשאלה מדוע רק 4 בתי חולים לעומת 80 בתי ספר נשיב, שבתי חולים יש לחזק ברמה כזו, שהם ימשיכו לתפקד, וביתר שאת, לאחר רעידת אדמה. בתי ספר לעומתם, זקוקים לחיזוק משמעותי פחות, שיספיק להביא לידי כך שלא יהיו בהם נפגעים .
  14. ^ מבקר המדינה, פרסום דוח "מוכנות המדינה לרעידת אדמה - תשתיות לאומיות ומבנים", מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, ‏יולי 2018
  15. ^ ד"ר רון אבני, "רעידת אדמה הרסנית בארץ בכל 100 שנה (בממוצע) האחרונה ב- 1927", Ynet, ‏נובמבר 2019
  16. ^ Deadliest Earthquakes on Record, InfoPlaese
  17. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 15, פרק ה, פסקה ב, סעיפים 121–122: "היה רעש בארץ היהודים, שכמוהו לא נראה מעולם".
  18. ^ סער הס, ירושלים, 33 לספירה: רעש בעוצמה 8.2, באתר ynet, 13 בפברואר 2014
  19. ^ קיים חשש שעובדה זו מבלבלת עם העובדה שסוסיתא נחרבה ברעה"א של שנת 749 לספירה. קשה להניח שרעידת אדמה אחת פגעה בסוסיתא בצפון ובפטרה שבדרום הרחוק.
  20. ^ Russel, K., W. 1980. The Earthquake of May 19, A.D. 363. Bulletine of the American Schools of Oriental Research. 238, pp. 47-64
  21. ^ רון אבני, 1999. רעידת האדמה של שנת 1927: מחקר מאקרוסייסמי על בסיס מקורות התקופה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר שבע.
  22. ^ Significant Earthquakes of the World - 1995, web.archive.org, ‏2011-06-08
  23. ^ Global CMT catalog, www.globalcmt.org
  24. ^ ספר תהילים, פרק ק"ד, פסוק ל"ב
  25. ^ ספר ישעיה, פרק כ"ד, פסוקים י"ט-כ'
  26. ^ יחזקאל ל"ח י"ח-כ'
  27. ^ ספר זכריה, פרק י"ד, פסוקים ד'-ה'
  28. ^ צ"ה-צ"ט
  29. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ט', הלכה ב' (דפוס וילנא: דף סד, עמוד א')
  30. ^ אריק בנדר, בניזרי: רעידות האדמה בארץ - בגלל ההומואים, באתר nrg‏, 20 בפברואר 2008
  31. ^ ספר ירמיה, פרק נ"א, פסוק כ"ט
  32. ^ מדרש תהילים י"ח ח'
  33. ^ מהדורת מיכאל שורץ(הקישור אינו פעיל, 25.4.2019)
  34. ^ ברמלה בשנת 1068 הייתה רעידת אדמה שתועדה בין היתר במכתבים יהודים שנמצאו בגניזה הקהירית. בין היתר מתואר שבאותו זמן המים נעלמו מן הירדן והים התיכון "הפך ליבשה, מהלך שני ימים" ר' לדוגמה הרעש ברמלה
  35. ^ אורי שצ'יגובסקי, יציאת מצרים: איך חצו בני ישראל את ים סוף?, באתר nrg‏, 15 באפריל 2009
  36. ^ האם יש ברכה על רעידת אדמה?, www.hidabroot.org (בעברית)
  37. ^ סוכנויות הידיעות, כך נשמעת רעידת אדמה על מאדים, באתר ynet, 24 באפריל 2019
  38. ^ אוקיינוס לבה רותחת על הירח של כוכב צדק, באתר ערוץ 7, 15 במאי 2011