רעידת האדמה במקסיקו סיטי (1985)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רעידת האדמה במקסיקו סיטי
1985 Mexico Earthquake - Collapsed General Hospital.jpg
סוג רעידת אדמה
תאריך התרחשות 19 בספטמבר 1985 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 18°11′N 102°32′W / 18.19°N 102.53°W / 18.19; -102.53
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מפקד משלחת צה"ל לסיוע ברעידת האדמה במקסיקו סיטי, 1985, אל"ם אבנר שמואלביץ (בקסדה הצהובה), ברקע ההריסות ורכב צה"ל.
מפקד משלחת צה"ל מארח לביקור, את הארכיבישוף של העיר, באתר החילוץ.

רעידת האדמה במקסיקו סיטי התרחשה ב-19 בספטמבר 1985 בשעה 07:17, זמן מקומי, בגודל (מגניטודה) 8.1 בסולם ריכטר. רעידת האדמה גבתה מעל 9,000 הרוגים, 30,000 פצועים וכ־50,000 נותרו חסרי בית. רעידת אדמה זו מפורסמת מאד במחקר הסייסמולוגי וההנדסי כדוגמה להרס רב שמתרחש במקום המרוחק מרחק רב (כ־400 קמ') מהמוקד, וכדוגמה להשפעת התשתית הגאולוגית על התפרושת המרחבית של ההרס. זו הייתה רעידת האדמה הראשונה בהיסטוריה, שצה"ל שלח משלחת סיוע והצלה לסייע בחילוץ הנפגעים[1].

התנאים בעיר שקדמו לרעידת האדמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדי להבין את הסיבות לכך שרבעים רבים במקסיקו סיטי נפגעו בצורה דרמטית, בעוד שאחרים כלל לא, וכל זאת מרעידת אדמה רחוקה כל כך מהעיר, יש לסקור בקצרה את ההתפתחות הדמוגרפית והפיזית של העיר. זו נבנתה על אי בלב אגם טשקוקו (Lake Texcoco) הרדוד, שהיה מאגר מים גדול בשטח שהיום בנויה עליו מקסיקו סיטי. העיר החדשה הייתה מחוברת לחוף באמצעות גשרים מלאכותיים, ובמשך השנים נבנו חלקים נוספים בעיר על איים אחרים וקטנים יותר באגם טשקוקו, לרבות על חלקים נרחבים מהאגם שיובשו עוד בזמן הכיבוש הספרדי[2]. במהלך המאה ה-20 גדלה העיר באוכלוסייה ובשטח. בשנת 1930 מנתה האוכלוסייה במקסיקו סיטי כ-מיליון נפש, וכיום היא מונה מעל 20 מיליון תושבים. גידול מואץ זה של האוכלוסייה חייב התפשטות העיר המודרנית לכיוון דרום בעיקר, היכן שהיו שטחי האגם שיובש, שהיו מורכבים ממשקעי אגם רכים, בלתי מלוכדים, וממילא מאד לא צפופים, בעוד שהעיר העתיקה ישבה על סלע וולקני צפוף מאד ומצפון לאגם שיובש.

משמעות התנאים שקדמו לרעידת האדמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנאים הללו גרמו לתופעה של הגברה בתאוצת הקרקע[3] בעיר המודרנית והחדשה שיושבת על משקעי אגם רכים, בעוד שבעיר העתיקה שיושבת על סלע וולקני צפוף וקשה - לא!

הגלים הסייסמיים המשוגרים ממוקד רעידת האדמה לכל הכיוונים, הולכים ונוחתים ברמות האנרגיה שלהם עם המרחק - תופעה הקרויה ניחות (באנגלית: Attenuation). הגלים משנים (גם) את מהירותם כשהם עוברים מתווך אחד לשני. ככל שצפיפות התווך גדולה יותר, גם המהירות גדלה. כאשר הגלים הללו עוברים מתווך צפוף מאד וקשה, לתווך מאד לא צפוף ורך, מתרחשת הגברה גדולה מאד של תאוצות הקרקע. זה היה המצב ברבעים המודרניים של מקסיקו סיטי. הגלים הסייסמיים (גלי הגזירה המסוכנים) נעו במהירות של כ־2,500 מ' לשנייה בסלע הצפוף שהיה מתחת למשקעי האגם בעיר החדשה (אותו סלע וולקני צפוף שעליו יושבת העיר העתיקה). כשהגלים הללו עברו מהסלע הצפוף למשקעי האגם הרכים, עליהם בנויים כל המבנים המודרניים בעיר, המהירות השתנתה בבת אחת לכ־50 עד 100 מ' לשנייה. בלימה קיצונית זו של תנועת הגלים הסייסמיים במעבר בין שני הסלעים (בדיוק כמו שמכונית עוברת בבת אחת ממהירות של 150 קמ"ש ל־5 קמ"ש), שחררה כמות גדולה מאד של אנרגיה, שגרמה להכפלת תאוצת הקרקע במקום עד פי 50[4]. בעיר העתיקה לעומת זאת, לא התרחשה כל הגברה, מכיוון שלא היה מעבר של גלים סייסמיים מתווך קשה לרך. להכפלה פי 50 ויותר של תאוצות הקרקע, גרמה גם הזהות בין התדירות העצמית של משקעי האגם המיובש (0.5Hz - זמן מחזור של 2 שניות), לסדרת הגלים הסייסמיים שהגיעו לאזור באותה תדירות. כתוצאה מכך, נוצרה במקום תהודה (רזוננס בלעז)[5], שגרמה לכך שדווקא הבניינים המודרניים שהיו ברבעים החדשים של העיר קרסו, ואילו מבנים עתיקים שהיו בעיר העתיקה, ובאיכות בנייה פחותה בהרבה מאיכות הבניינים המודרניים, לא ניזוקו כלל. סיבה נוספת להרס הנרחב היא העובדה שמשקעי האגם המיובש היו רוויים למדי במי תהום, עובדה שתרמה למקרים רבים של התנזלות (ליקוויפציה בלעז - ראו תמונת הקריסה למטה משמאל)[6].

הלקח העיקרי שנלמד מרעידת האדמה הזו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקרה זה של מקסיקו סיטי, נלמד בכל העולם כדוגמה קלאסית לתגובת אתר סייסמית[7] (Site Effect) ברעידות אדמה המרוחקות מאד מן המוקד. עד לרעידת האדמה הזו, המומחים לא היו מודעים לתופעה העוצמתית של תגובת אתר[7] סייסמית (Seismological Site Effect). בעקבות רעידת האדמה הזו, הקימה "האגודה הבינלאומית לסייסמולוגיה ופיזיקה של פנים כדור הארץ" (The International Association of Seismology and Physics of the Earth’s Interior - IASPEI) קבוצת עבודה בינלאומית לריכוז המחקרים אודות התופעה "החדשה" שהתגלתה[8]. המחקרים שהתבצעו במסגרת זו הוצגו בשני כנסים ביפן: האחד ב-1992, והשני ב-1998. מחקרים אלה הניבו שיטות מדידה שונות, למדידת תגובת אתר סייסמית צפויה באתרים שונים. מדידות אלה מופעלות בעיקר לקראת בנייה של אתרים רגישים. בישראל בוצעו עד כה, רק על ידי המכונים הגיאופיסי והגאולוגי לישראל ומאז שנת 1993, לפחות 115 מדידות כאלה[9]. הידועות שבהן הן אלה שבוצעו לקראת הקמת הרכבל החדש באתר "מצדה", אתר חברת החשמל "אורות רבין" בחדרה ועוד.

סיוע משלחת צה"ל הראשונה לאזור אסון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיד לאחר היוודע על אסון רעידת האדמה והיקפו, שיגר צה"ל משלחת חילוץ והצלה שהתבסס על כוחות חילוץ סדירים ומילואים של בה"ד 16 שבצריפין. הבה"ד היה כפוף אז למפקדת קצין חייל ראשי לעורף - מקחל"ר[10]. בראש המשלחת עמד אל"ם אבנר שמואלביץ שפיקד על הבה"ד משנת 1984. המשלחת זכתה להערכה רבה מאד בקרב שלטונות מקסיקו והמנהיגות העירונית, לרבות הקהילה היהודית בעיר. עם סיום משימת המשלחת, נערכו לכבודה טקסים במועצת העיר ובקהילה היהודית שם.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. Bolt, B.A., Earthquakes, pp. 265-269, F&C, 1999
  2. תגובת אתר סייסמית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

איור הממחיש את תאוצות הקרקע שנמדדו על ידי מדי תאוצה באתרים בעלי מרחק שונה ממוקד הרעידה (האפיצנטר). גודל המשרעות (אמפליטודות) של הרישומים, מבטא את עוצמת תאוצות הקרקע. קל להבחין שבמקסיקו סיטי, המרוחקת כ- 400 קמ' מהמוקד, נרשמו משרעות שגדולות אף מהאתר שצמוד למוקד.


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ The story of IDF’s Humanitarian Rescue Mission: Mexico., I.D.F., ‏ספטמבר 2016.
  2. ^ Bolt, B.A., 1999. Earthquakes, F&C, p. 267
  3. ^ רעידת אדמה יוצרת תאוצות קרקע בכל אתר שאליו מגיעים הגלים הסייסמיים הנוצרים בעת התרחשותה. תאוצת קרקע קיימת בכל שלושת הרכיבים: 2 רכיבים אופקיים (תנועת צפון-דרום ומזרח-מערב), והרכיב השלישי שהוא אנכי (מעלה-מטה). התאוצה האופקית גבוהה יותר בדר"כ, מהתאוצה האנכית. תאוצת הקרקע המקסימלית היא זו שבאה לידי ביטוי על ידי המשרעת המקסימלית ברישום מד התאוצה המוצב באתר. תאוצה מקסימלית זו היא חשובה מאד, מכיוון שבדר"כ, המבנים הבנויים באתר מגיבים לרמה זו של תאוצה באמצעות "יצירת הנזקים". על כן, התקן לבנייה עמידה בפני רעידות אדמה בארץ ובעולם כולו, מתייחס לתאוצת הקרקע המקסימלית הצפויה באתר, ושכנגדה יש לתכנן את עמידות המבנה.
  4. ^ Aki, K., 1993. Local Site Effects on Weak and Strong Ground Motion. Tectonophysics. 218: pp.93-111 גם החישובים שמוצגים בערך "תגובת אתר סייסמית", מראים הגברה שמגיעה כמעט ל-פי 50.
  5. ^ ראו גרף תאוצת קרקע ספקטרלית משמאל. התדירות העצמית של המשקעים האגמיים בעיר המודרנית היא 0.5Hz ועל כן, כשהגיעו גלים בעלי אותה תדירות (זמן מחזור של 2 שניות) נוצרה תהודה שהכפילה את תאוצות הקרקע פי 50 ויותר.
  6. ^ Moreno Murillo, Juan Manuel 1995. The 1985 Mexico Earthquake. Geofisica Colombiana. Universidad Nacional de Colombia (3): 5–19.
  7. ^ 1 2 תגובת אתר סייסמית לעניינינו מוגדרת כ: מכלול התכונות של אתר מסוים שגורמות לכך, שתאוצות הקרקע באתר יהיו גדולות בהרבה מאלה הצפויות בו על פי המרחק מהמוקד.
  8. ^ Hiroshi Kawase, 2003. Site Effects on Strong Ground Motions. International Geophysics, Vol. 81,, pp. 1013-1030. https://www.sciencedirect.com/topics/earth-and-planetary-sciences/site-effect
  9. ^ Site Effect Reports, המכון הגיאולוגי לישראל
  10. ^ המפקדה שקדמה לפיקוד העורף.
עקומת תאוצה קרקע ספקטרלית ברעידת האדמה במקסיקו סיטי 1985. העקומה התחתונה מתארת את תאוצות הקרקע בחתך התדרים (התדר=1 חלקי זמן המחזור) בעיר העתיקה הבנויה על סלע וולקני צפוף. העקומה העליונה מתארת את הנ"ל, אך בעיר המודרנית הבנויה על משקעים אגמיים רכים (תחנת SCT). התדירות העצמית של משקעים אלו היא 0.5 הרץ, וכשהגיעו לשם הגלים באותה תדירות, נוצרה תהודה, ותאוצות הקרקע שם התגברו פי 50 ויותר.
דוגמה מפורסמת של התנזלות קרקע ברעה"א של מקסיקו סיטי (1985). המשקעים האגמיים ברבעים המודרניים היו רוויים במי תהום, ומספיק שלשבריר שנייה המים מלאו את החללים שבין הגרגרים עקב הרעידה, והחומר איבד את תכונות המוצק שלו. המבנים הבנויים עליו שקעו ונטו הצידה מבלי שייגרם כל נזק לקונסטרוקציה.