רעיה (משפחה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רַעֲיָה היא השותפה הנשית בנישואים. חובותיה, זכויותיה וסמכותה של הרעיה ביחס לבן-זוגה הבעל, או לבת-זוגה בנישואים חד-מיניים, משתנים בהתאם לתרבות ולחוק.

במערכות יחסים מונוגמיות, הרעיה יכולה להיות נשואה לגבר אחד בלבד בכל עת, והבעל יכול להיות נשוי לאישה אחת בלבד בכל עת. לעומת זאת, במערכות יחסים ביגמיות ופוליגמיות (פוליאנדריות ופוליגניות) ניתן שלרעיה ו/או לבעל יהיו שני בני זוג, שתי בנות זוג או יותר בכל עת.

מסורתית, ברוב התרבויות, הרעיה אינה נחשבת כראש משק הבית ואינה אחראית על פרנסת בני הבית. גם לאחר סיום הקשר, אם על ידי פטירת הרעיה או גירושים, בתרבויות רבות, בן זוגה לשעבר מוגדר כאלמנהּ או כגרושהּ והיא כגרושתו, עם משמעויות שונות – חוקיות ותרבותיות.

בעת העתיקה, לבעל הייתה סמכות רבה על אשתו ועל צאצאיו, ובמידה רבה נחשבו לרכושו.[1]

בחוקי מדינת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל קבעה פקודת מס הכנסה שרק הבעל יְיצג את המשפחה מול פקיד השומה (בלשון סעיף 65 לפקודה: "הכנסתה של אשה נשואה החיה עם אישהּ יראו, לעניין הפקודה, כהכנסתו של האיש והיא תחויב על שם האיש ולא על שמה ולא על שם הנאמן שלה"[2]). מצב זה תוקן בשנת 1992, ונקבע שבני הזוג רשאים לבחור, לפי כללים מסוימים, מי מבין שניהם יְיצג את המשפחה.[3]

חוק הביטוח הלאומי פוטר רעיה שהיא עקרת בית מתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות. חוק זה רואה גם ידועה בציבור כרעיה.

סעיף 7(ג)(6) לחוק עבודת נשים מקנה לרעיה שהיא שכירה זכות לקיצור יום עבודתה בשעה, כאשר בן זוגה משרת במילואים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רעיה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]