רפאל חיים אבולעפיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רפאל חיים אבולעפיה
לידה 28 במרץ 1893
ראשון לציון, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1977 (בגיל 83 בערך)
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים ירושלים, ישראל
ידוע בשל פעיל במחתרת ניל"י
מנהל בית החולים משגב לדך
ממקימי אגודת הספורט מכבי
בת זוג מרים חד גדיא (1917- 1934)
שושנה שמעונוביץ (1934-1977)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רפאל חיים אבולעפיה (28 במרץ 1893, ראשון לציון1977, ירושלים) היה מאנשי הגדודים העבריים, פעיל במחתרת ניל"י, מנהל בית חולים משגב לדך וממקימי אגודת הספורט מכבי. הנשיא הגדול של הבונים החופשיים 1970.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רפאל נולד ב-1893 בראשון לציון לשלמה אבולעפיה ורבקה אבולעפיה (לבית פריימן) שהיו ממייסדי תל אביב. רפאל היה הבכור משמונת ילדיהם של שלמה ורבקה (ביניהם בוסתנאי אבולעפיה). למד בבית הספר היסודי של כי"ח ובגימנסיה הצרפתית ביפו. ב-1909 נפטר אביו ורפאל החל לעבוד על מנת לפרנס את המשפחה. ב-1911 עבר לנס ציונה שם לימד ערבית וצרפתית במשך 3 שנים. ב-1914 חזר לתל אביב והיה ממקימי אגודת מכבי.

כשהחלו הטורקים לגייס חיילים בארץ ישראל, בתקופת מלחמת העולם הראשונה, חשש רפאל שיגויס לצבא הטורקי ולכן ברח למצרים[1]. שם התנדב לגדוד נהגי הפרדות ולאחר אימון נשלח עם הגדוד למערכה בגליפולי. בקרב, שהסתיים בתבוסת הבריטים, נפצע רפאל ונשלח להחלמה באלכסנדריה. לאחר החלמתו נשאר בעיר והחל לסייע לאנשי מחתרת ניל"י שהגיעו לעיר ובמספר מקרים אף התגנב רפאל ארצה על מנת לקבל ידיעות עבור האנגלים ולמסור נשק, תרופות וכסף.

ב-1918, עם תום המלחמה, חזר רפאל ארצה והתיישב בתל אביב. ב-1933 רכש בית דפוס והחל להוציא עיתונים בתחומים שונים (כלכלה, קולנוע ועוד).

ב-1940 עבר לירושלים ומונה לנהל את בית החולים משגב לדך. בתקופת מלחמת העצמאות מונה על ידי ועדת המצב לטפל בהספקת מזון ונשק למגיני העיר העתיקה. לאחר המלחמה עבד בעיריית ירושלים. על פעילותו למען העיר זכה בתואר יקיר ירושלים.

היה שותף ליסוד היישוב אביחיל שהוקם על ידי חיילים שלחמו במלחמת העולם הראשונה במסגרת הגדודים העבריים.

שימש בתפקידים בכירים בכירים בארגון הבונים החופשיים והיה נשיא גדול של הלשכה הגדולה למדינת ישראל ב-1970. ראה פירוט בהמשך.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רפאל נישא ב-1917 למרים חד גדיא לבית ניסנהולץ אותה הכיר במצרים כשהיא ברחה לאלכסנדריה בתקופת מלחמת העולם הראשונה[2]. לזוג נולדו 2 בנות (שולמית [1917 - 2008], נישאה לגבריאל צפרוני, ואורה [1923 - 2017]). לאחר גירושיו, ב-1934, נישא לשושנה לבית שמעונוביץ ונולד להם בן (שלמה [1940-]).

פועלו במסדר הבונים החופשיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רפאל התקבל לבנייה החופשית בלשכת "דלפס" באלכסנדריה ב-19 בפברואר 1924. שם קיבל את הדרגה ה-33° של הנוסח הסקוטי הקדום והמקובל. בשנת 1929 היה בין מייסדי לשכת חרמון ביפו, בחסות הלשכה הגדולה הלאומית של מצרים ונבחר לנשיאה בשנים 1931-32, 1933-34, 1936-37. שימש גם כמזכיר הגדול של הלשכה הלאומית הגדולה לארץ-ישראל, שהיה מהיוזמים העיקריים ליסודה ובתור מזכירה הכללי תרם הרבה להתפתחות המסדר, ובנסיעותיו בחו"ל, ליצירת קשרים ידידותיים בינה ובין רוב הלשכות הגדולות של התנועה באירופה.

ב-1970 נבחר לנשיא גדול של הלשכה הגדולה למדינת ישראל. שימש בתפקידים בכירים בארגון והוציא לאור את עיתון הארגון הבונה החופשי.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יומני גליפולי וניל"י, רפאל אבולעפיה, 1915–1917

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דליה אבולעפיה, יחפים על חולות הזהב - סיפורה של משפחת אבולעפיה, אביאל, 2006

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מצרים הוחזקה, בתקופת מלחמת העולם הראשונה, על ידי הבריטים
  2. ^ רבים מתושבי הארץ הגיעו לאלכסנדריה במסגרת גירוש תל אביב. חד גדיא ברחה מירושלים כיון שהייתה נתינת רוסיה