רפאל חסמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

רפאל חסמן (ח' בחשוון תרנ"ה, אוקטובר 1895ה' בשבט תשל"ב, 21 בינואר 1972) היה עיתונאי וסופר עברי במשך עשרות שנים, בחו"ל ובישראל. חבר מערכת "הצופה" במשך עשרות שנים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בקלם (Kelme) שברוסיה (ליטא), בנו של רב יהודה לייב חסמן, מראשי תנועת המוסר ומשגיח בישיבת חברון. בעל השכלה תורנית, חניך ישיבת שטוצ'ין (שבראשה עמד אביו) וישיבת ראדין. כמו כן רכש השכלה כללית רחבה. למד מדעי הטבע ופילולוגיה באוניברסיטת יורייב בווֹרוֹנֶז' (אנ'). תקופה מסוימת עסק בהוראה. זמן מה כיהן כמזכיר לרוסית של הרב חיים עוזר גרודזנסקי וביחד איתו נמלט ליקטרינוסלב במהלך מלחמת העולם הראשונה[1].

לאחר מלחמת העולם הראשונה החל לעסוק בעיתונאות. היה מהעיתונאים היהודים הבולטים בליטא, ופרסם מאמרים ורשימות בנושאים מדיניים ובנושאי ספרות ואמנות. היה סגן עורך העיתון היומי "די אידישע שטימע" שהופיע בקובנה, וכן היה עורך השבועון הציוני "דאס אידישע ווארט". כמו כן היה סופרם הליטאי של "הארץ" בארץ ישראל ושל "דער טאג ו"פארווערטס" האמריקאים. הרצה על תורת העיתונאות באוניברסיטה העממית בקובנה.

לראשונה ביקר בארץ ישראל בשנת 1928 מטעם מערכת "אידישע שטימע", ועם שובו פרסם סדרת כתבות מרשמי מסעו[2]. בשנת 1935 עלה לארץ ישראל. במשך שנתיים עבד בעיתון "הארץ", ועם ייסוד "הצופה" בשנת 1937, עבר אליו ונמנה עם צוות ההקמה שלו. מאז ועד צאתו לגמלאות, במשך כשלושים שנה, מילא שורה של תפקידים מרכזיים בעיתון, ובהם תפקידי עריכה שונים. הירבה לכתוב מאמרי מערכת, מאמרים פובליציסטיים ופיליטונים. במשך שנים כתב וערך את המדור "בספרות העולם". בשנים האחרונות לפני צאתו לגמלאות פרסם מאמרים בענייני אמונה ומסורת, חברה ומוסר. כמו כן עסק בתרגום של ספרות יפה.

לאחר פטירת אביו, בשנת 1936, סייע בהוצאתו של הספר "אור יהל", המכיל את השיחות והמאמרים המוסריים של אביו. כמו כן, בשנות השישים הוציא לאור את ספרו של אביו "מחנה יהודה", המכיל חידושי תורה על סוגיות הש"ס, ובסופו הוסיף חידושים משלו[3]. הוא גם השתתף בכתיבת פרקים בסדרת הספרים "יהדות ליטא" בהוצאת "האגודה לעזרה הדדית ליוצאי ליטא".

חסמן ראה במקצוע העיתונאות שליחות, וכשקיבל מן הקוראים ביטויי הוקרה על דברים שכתב, נהג לומר: "אין אני אלא שליח ציבור בכתב".

רפאל חסמן נפטר בינואר 1972 לאחר מחלה קשה. נקבר בבית העלמין קריית שאול. הניח את אשתו, פרומה לבית יודלביץ'.

ארכיונו שמור בספרייה הלאומית.

בשנת 1980 הופיע בהוצאת מוסד הרב קוק קובץ מאמריו "בלב רגש".

פרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בלב רגש: אסופת מאמרים, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשמ"א 1980. (הופיע לאחר מותו)

תרגום[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • האנס האבה (אנ'), יפול מצדך אלף; עברית: ר' חסמן, תל אביב: צ' ליינמן, תש"ד.
  • פישל שניאורסון, יוהאן קטנר: (רומן); תורגם מיידיש (מן הסיפור "גרענאדיר-שטראסע") על ידי ר' חסמן ועובד מחדש בידי המחבר, תל אביב: מסדה, תשי"ג. (הדפסה נוספת: תל אביב: יזרעאל, תשל"ז 1976)

עריכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רפאל חסמן (עורך), יהדות ליטא, כרך ב: היהודים בליטא מ-1918 עד 1941, תל אביב: עם הספר, תשל"ב.

מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 'יהדות ליטא העצמאית בזריחתה ובשקיעתה', בתוך: יהדות ליטא: תמונות וציונים; איסוף התמונות והציונים: י.ד. קמזון, כיתוב: י.ד. קמזון, א. גולדראט, פינחס פלאי, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשי"ט.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ צבי הרכבי, לחקר משפחות, עמוד 52
  2. ^ 'חסמן, רפאל בה"ר יהודה-לייב', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 168 טור 1 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1366).
  3. ^ ספר מחנה יהודה, בתוך שבילין, אלול תשכ"ה, עמ קלב.