רפאל יצחק זרחיה אזולאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי יצחק זרחיה אזולאי
לידה 1701
ה'תס"ב
ירושלים
פטירה 1765 (בגיל 64 בערך)
כ"ג בטבת ה'תקכ"ה
ירושלים
רבותיו רבי אברהם יצחקי
חיבוריו זרע יצחק
אב ישעיה אזולאי
צאצאים חיים יוסף דוד אזולאי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי רפאל יצחק זרחיה אזולאי (1701–1765) היה דיין, מרבני ירושלים במאה ה-18. אביו של רבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א).

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בירושלים בשנת ה'תס"ב (1701 לערך), לרב ישעיה אזולאי, נכדו של רבי אברהם אזולאי ותלמידו של הפרי חדש. נישא לשרה, בתו של המקובל רבי יוסף ביאלר שעלה לירושלים בעליית רבי יהודה חסיד.[1]

בצעירותו היה חבר בבית המדרש של ישיבת בית יעקב, מיסודו של הפרי חדש, שם למד אצל הראשון לציון רבי אברהם יצחקי.

התגורר בירושלים ושימש כחבר בבית דינו של הראשון לציון רבי אליעזר נחום והחליף עמו מכתבים בהם הציע בפניו את ספקותיו.[2] כן כיהן כחבר בבית הדין של רבי מיוחס בכר שמואל יחד עם רבי יעקב אשכנזי. נחשב לאחד משבעת גדולי החכמים שבעיר וחתם יחד עמם על תקנות רבות, פסקי דין והסכמות לספרים.

בשנת תצ"ב נפטרה אשתו במגפה, ורבי יצחק זרחיה נשא אשה שנייה. בשנת תק"א נסע יחד עם רבי אברהם בן אשר לערי אירופה המערבית בשליחות תושבי ירושלים. אולם בהגיעם לקושטא חלה, וחזר לירושלים. נראה שמאז הוסיף לשמו את השם "רפאל".

נפטר בירושלים בכ"ג בטבת ה'תקכ"ה, 16 בינואר 1765.[3]

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלבד החיד"א, שהיה בנו בכורו, נולדו לרבי יצחק זרחיה מספר בנים נוספים (שככל הנראה נפטרו בצעירותם) ושתי בנות. גיסו היה רבי יונה נבון - בעל ה"נחפה בכסף".[4]

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

השאיר אחריו ספר בכתב יד הכולל חידושים ודרשות בשם זרע יצחק.

חידושי תורה בשמו מביא בנו החיד"א במקומות רבים מספריו.[5] כן מוזכרים בשמו חידושי תורה בספר אדמת קודש לרבי ניסים חיים משה מזרחי. תשובה והתכתבות הלכתית שלו עם רבי אליעזר נחום נדפסה בקובץ בית אהרן וישראל.[6]

חתימתו הייחודית הייתה בצורת ספינה, כפי שנהגו גם אבותיו וכן בנו החיד"א. זאת בשל מעשה שאירע עם זקנו רבי אברהם אזולאי, אשר בעלותו ארצה טבעה הספינה סמוך לחופי ארץ ישראל, וכל כתביו ורכושו טבעו עמה, כאשר הוא עצמו ניצל בדרך נס. מאז נהג לשלב בחתימתו צורת ספינה, מנהג אותו המשיכו צאצאיו אחריו[7].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מאיר בניהו, אגרות החיד"א לאביו רבי רפאל יצחק אזולאי, בתוך: סיני, מג (תשי"ח) עמ' רכג-רלו.
  • אברהם יערי, שלוחי ארץ ישראל פרק תשיעי (עמ' 389-391)
  • יעקב גליס, אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל, חלק ב, עמ' קסח-קסט.
  • אגרות והסכמות רבינו חיד"א, בני ברק, תשס"ו (תולדות חיים, עמ' יט-כב)
  • מהר"ר רפאל יצחק זרחיה אזולאי זלה"ה, נימוקים וחידושים על הנ"ך, בתוך: קובץ מן הגנזים יב (תשע"ח), מכון אהבת שלום, עמ' מא-עט.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ החיד"א, מעגל טוב השלם (עמ' 37): "הרב החסיד המקובל איש אלוקים מו"ה יוסף ביאלר ז"ל אשכנזי, בא לעיה"ק ירושלים בחברת הרב הקדוש מו"ה יהודה חסיד"
  2. ^ מאיר בניהו רבי אליעזר נחום - פירוש ספרי, יד הרב נסים, תשנ"ג. ראו גם ברכי יוסף, אבן העזר (סימן לא ס"ק ו-ח). מחזיק ברכה, אורח חיים (סימן ריט ס"ק א-ג).
  3. ^ שם הגדולים, ערך מה' אברהם אזולאי.
  4. ^ כך כותב רבי יצחק זרחיה בהקדמתו לספרו של רבי יונה נבון "נחפה בכסף": "מר גיסי המחבר ה"י". וראה אודות זה בספר אגרות והסכמות רבינו חיד"א (להלן בפרק לקריאה נוספת), הערה 104.
  5. ^ ראו: ילקוט חידושי הגרי"ז ז"ל - מר אביו של מרן החיד"א, בתוך: קובץ תורני יורו משפטיך ליעקב, תשנ"ח (עמ' רכא-רנו)
  6. ^ רבי רפאל יצחק זרחיה אזולאי, בתוך: קובץ בית אהרן וישראל, שנה יז גיליון א (צז), באתר היברובוקס
  7. ^ איגוד עמלי התורה, מדור 'מאורי האומה', הקהילות - גיליון י', ירושלים: הוצאת טקסט רץ, תשפ"א