יצחק מאיו (רב)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף רפאל יצחק מאיו)
רבי יצחק מאיו
לידה קושטא
פטירה 20 בספטמבר 1810
כ"א באלול ה'תק"ע עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים איזמיר עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות איזמיר, האימפריה העות'מאנית
תקופת הפעילות ? – 20 בספטמבר 1810 עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו רבי יהודה אשכנזי, רבי יצחק נוניש בילמונטי
תלמידיו רבי חיים יהושע אלעזר הכהן חמצי
חיבוריו שרשי הים - שלשה חלקים על הרמב"ם, שו"ת שפת הי"ם, פאת ים - שיטה על מסכת ביצה, דרכי הי"ם - דרושים.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
חתימתו של רבי רפאל יצחק מאיו

הרב רפאל יצחק מאיו (מאייו) (נפטר בכ"א באלול ה'תק"ע, 20 בספטמבר 1810) היה רב, פוסק הלכה, וסופר תורני, ורבה של הקהילה היהודית באיזמיר. חיבר מספר ספרי הלכה, הידוע בהם הוא החיבור שרשי הים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשנת תפ"ה (1725) בערך בעיר קושטא לאהרן. בתחילה למד מפי רבי יהודה אשכנזי[1] ומפי רבי יצחק נוניש בילמונטי, מחבר "שער המלך", ולאחר פטירת ר"י אשכנזי היה רבי יצחק נוניס רבו העיקרי, ובין הרב לתלמידו נוצרו קשרים עמוקים. הרב מאיו מוזכר בשער המלך (הלכות חמץ ומצה א, ג): "ידיד נפש החכם השלם יצחק מאיו הי"ו". בספריו מובאות רבות מדברי רבו שאינן מופיעות ב"שער המלך". לאחר פטירת הר"י נוניס (תקל"ד) פעל הרב מאיו להדפסת שאר כתביו ("שער המלך" נדפס עוד בחיי רבו) ושימש כתובת אליה נשלחו חידושי הר"י נוניס.

בשנת תקמ"ב (1782) התמנה כרב באיזמיר כסגנו של הרב הראשי רבי חיים מודעי, וכאשר זה האחרון עלה לארץ ישראל (תקנ"ג, 1793) הוכתר רבי יצחק מאיו כ"רב הכולל" של איזמיר, עד פטירתו, וכמשנה לו שימש רבי רפאל יוסף חזן, בעל שו"ת "חקרי לב". בשנת תקנ"ו הגיע לאיזמיר מהרי"ט אלגזי כדי לתווך ולהשכין שלום בין שני רבני העיר.[2] במהלך התיווך נכתב 'שטר פשר/השוואה'[3] בין שניהם, ובין היתר סיכמו בו כי כאשר יהיו חלוקים בדבר איסור והיתר, המתיר יבטל דעתו בפני האוסר.

בשנת ה'תקנ"ג נפטרה אשתו.[4]

מתלמידיו: רבי חיים יהושע אלעזר הכהן חמצי, אב בית דין בחיפה.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שער ספר שרשי הים חלק ראשון לרבי יצחק מאיו
  • שרשי הי"ם - נכתב החל מתקכ"ו לאורך שנים רבות. נדפס בשלושה חלקים, תקס"ז-תקע"ה. הספר ערוך על פי סדר המשנה תורה לרמב"ם, אך אינו פרשן קלאסי: לכל 'שורש' כותרת, כגון "שורש מצוות התשובה", "שורש ברירה", "שורש איסור בל תוסיף", וכדומה. השורש פותח בציטוט מהרמב"ם ולאחריו דיון רחב בנושא הנדון, לאו דווקא על שיטתו המיוחדת של הרמב"ם באותו עניין. בספר מאות ציטוטים מתורת הר"י נוניס והרחבת דברים על הנאמר ב"שער המלך". הספר מצוטט רבות בפוסקים אחריו עד ימינו ונדפס מספר פעמים (לאחרונה בתשע"ה). כמו כן שורש הברירה מתוך הספר יצא בהוצאה חדשה בשנת תשע"ד בתוך קונטרס שמעתתא דברירה.
  • שו"ת שפת הי"ם (סלוניקי תקע"ו) - תשובות בארבעת חלקי השולחן ערוך. נדפס בשנית בשנת תשפ"ב על ידי מכון 'הדרת קודש' בתוספת תשובות חדשות מכתבי יד.
  • פאת ים - חידושים על מסכת ביצה.
  • דרכי הי"ם - דרושים. בסופו מדור בשם "דרך השער" ובו דרשות והספדים מאת רבו הר"י נוניס שנשלחו אליו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 'ליקוטים ומאמרים חדשים לרבינו 'שער המלך' זצ"ל, ישורון כ, עמ' קה-קז.
  • פרקי תולדות, בהקדמה לשו"ת "שפת הים" בהוצאת מכון הדרת קודש, ירושלים תשפ"ב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יצחק מאיו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חיי וחמרא לרבי חיים פאלאג׳י, דף ב׳ סוף עמוד ב
  2. ^ הרב חיים פאלאג'י, חיי וחמרא, עמ' ג עמוד א
  3. ^ רפאל יצחק בן אהרן מיו, (סימן) ז', שפת הים חלק חשן משפט, עמ' ק"ו עמוד א
  4. ^ אבק דרכים, דרך המת סימן יא