רפאל מאיר פאניז'ל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב רפאל מאיר פאניז'ל
Raphael Meir Panigel.jpg
לידה 1804
ה'תקס"ד
פאזארדז'יק, בולגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1893 (בגיל 89 בערך)
ה'תרנ"ג
ירושלים, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי המרפ"א
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים נוספים הראשון לציון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב רפאל מאיר פַּאניזֶ'ל (כונה: מרפ"א; ה'תקס"ד, 1804- י"ד בטבת ה'תרנ"ג, 2 בינואר 1893) היה שד"ר, והראשון לציון משנת 1880 ועד פטירתו ב-1893.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בפאזארדז'יק שבבולגריה (אז בשליטת האימפריה העות'מאנית) כבן יחיד לרב יהודה ולשרה. כשהיה כבן שלוש, בשנת ה'תקס"ז (1807) עלה לארץ ישראל עם הוריו. למד תורה בירושלים בחדרים ובישיבות. בגיל 15, בשנת ה'תקע"ט (1819) התייתם מאביו, בודד וחסר כל[1].

בשנת ה'תקפ"א (1821) נישא לווינזיאנה בת הרב אשר הלוי, שהיה מגדולי רבני ירושלים. בגיל 27 נסע בשליחות רבני ירושלים לתוניס, מרוקו, לוב ואלג'יר לטובת עניי ירושלים. בשנים ה'תקפ"ח-ה'תק"ץ (1828-1830) היה שוב בשליחות מטעם תושבי ירושלים במרוקו, וב-1831 נסע בשליחות לתוניס. בשנת 1840 נסע לערי איטליה בשליחות ישיבת חברון, ובזמן שהותו שם השכין שלום בין שני חלקי קהילת רומא, שהיו מסוכסכים, ונקרא בשל כך אל האפיפיור לשיחה וסיור בוותיקן, שם ראה שרידים מכלי המקדש.[2] בה'תר"ה (1845) היה בשליחות חברון לאיטליה. בה'תרכ"ג (1863) יצא שוב בשליחות תושבי ירושלים למרוקו, ושם התפרסם כבעל מופת.

בט"ו באב ה'תר"ם (14 באוגוסט 1880), מונה לכהן כהראשון לציון וכממלא מקום החכם באשי, לאחר שמחותנו, הרב יעקב שאול אלישר, ויתר לו על המשרה בשל גילו.

בשנת 1889, הודות למאמצים מצד החכם באשי של טורקיה, הרב משה הלוי, הועלה בתפקידו מממלא מקום לתפקיד החכם באשי הרשמי.

הלך לעולמו לאחר מחלה בת מספר שבועות, בי"ד בטבת ה'תרנ"ג.

מחותנו 'היש"א ברכה' התמנה לראשון לציון תחתיו.

קבר הרב רפאל מאיר פאניז'ל, הראשון לציון, בהר הזיתים

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתו וידה נישאה לרב חיים משה אלישר, ונכדו היה הרב יוסף שאול אלישר.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1887 הדפיס את ספרו לב מרפ"א: מערכות בהלכה, לפי א-ב, שו"ת, חידושים ודרושים.

לשון מרפ"א, שו"ת.

כן כתב הערות וציונים על הרמב"ם.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משה דוד גאון, יהודי המזרח בארץ ישראל, ירושלים תש"ס, כרך ב, עמ' 533.
  2. ^ אברהם אלמאליח, הראשונים לציון: תולדותיהם ופעולתם, ירושלים: ר' מס, תש"ל 1970, עמ' 268.