רפאל מונאו

חוסה רפאל מונאו ואלס
José Rafael Moneo Vallés
לידה	9 במאי 1937 (בן 88); טודלה, ספרד
מדינה	ספרד
יצירות ידועות	Bankinter building, מרכז הקונגרסים והאודיטוריום קורסאל, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה
תחום יצירה	אדריכלות
השכלה	האוניברסיטה הטכנית במדריד; Real Academia de España en Roma; Superior Technical School of Architecture of Madrid ;
ילדים	Belén Moneo
פרסים והוקרה	מדליית הזהב המלכותית (2003); Soane medal (2017); Rei Jaume I Award (2010); עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים; אריה הזהב (2021); פרימיום אימפריאל (2017); פרס פלטרינלי (1998); פרס פריצקר (1996); פרס רולף שוק לאמנות חזותית (1993); פרס נסיך אסטוריאס לאמנות (2012); צלב סנט ז'ורדי (1999); מדליית הזהב על הצטיינות באמנות יפה (ספרד) ;

חוסה רפאל מונאו ואלס (בספרדית: José Rafael Moneo Vallés; נולד ב-9 במאי 1937) הוא אדריכל, מרצה ותאורטיקן ספרדי. מונאו זכה בפרס פריצקר ב-1996, במדליית הזהב המלכותית של המכון המלכותי לאדריכלים בריטים ב-2003, ובאריה הזהב של הביאנלה של ונציה ב-2021.^[1]

ביוגרפיה

מונאו נולד בטודלה, ספרד, למד ב־ETSAM, האוניברסיטה הטכנית של מדריד שם סיים לימודי אדריכלות ב-1961. ביו השנים 1963–1965 המשיך בלימודיו ברומא, לאחר מכן שב לספרד והקים את משרדו במדריד. בשנת 1970 החל ללמד במחלקה לארכיטקטורה באוניברסיטה במדריד. בין השנים 1985–1990 עמד בראש המחלקה לארכיטקטורה בבית הספר לתארים מתקדמים בעיצוב (GSD) באוניברסיטת הרווארד, שם מכהן כפרופסור אמריטוס.

מונאו תכנן את מוזיאון דייוויס לאמנות במכללת ולסלי במסצ'וסטס ואת בניין אודרי ג'ונס בק בקמפוס המוזיאון לאמנויות יפות ביוסטון. הוא גם תכנן את מרכז צ'ייס, בניין חדש עבור בית הספר לעיצוב רוד איילנד.^[2] בשנת 2013 תכנן את בניין פרסטמן סקאלי הול, המאכלס את המחלקות לפסיכולוגיה ומדעי המוח באוניברסיטת פרינסטון.

עבודתו של מונאו הוצגה במספר תערוכות בין-לאומיות ביניהן "רפאל מונאו. רפלקציה תאורטית מהמקצוע" שהאוצר שלה היה תלמידו, פרנסיסקו גונזלס דה קנאלס.^[3]

גלריה

המוזיאון הלאומי לאמנות רומית, מרידה, ספרד
בית העירייה של מורסיה בכיכר קרדנל בלגה
מרכז הקונגרסים קורסאל בסן סבסטיאן ספרד
מוזיאון המדע של ויאדוליד, ספרד
קתדרלת גבירתנו של המלאכים, לוס אנג'לס
בניין אודרי ג'ונס בק, המוזיאון לאמנויות יפות ביוסטון, טקסס
מוזיאון ומרכז תרבות דייוויס במכללת ולסלי

פרסים

פרס האדריכלות הלאומית של ספרד (1961, 2015) ^[4]
פרס פריצקר (1996)
מדליית הזהב המלכותית (2003)
פרס נסיך אסטוריאס לאמנויות (2012)
פרמיום אימפריאלה (2017)
מדליית סואן (2017) ^[5]
אריה הזהב (2021)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רפאל מונאו בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של רפאל מונאו
פרופיל, באתר פרס פריצקר לאדריכלות

הערות שוליים

^ "Biennale Architettura 2021 | Rafael Moneo Golden Lion for Lifetime Achievement". La Biennale di Venezia (באנגלית). 28 באפריל 2021. נבדק ב-30 באפריל 2021. {{cite web}}: (עזרה)
^ Campus Initiatives: The Chace Center (אורכב 25.05.2006 בארכיון Wayback Machine)
^ "Publicación - Rafael Moneo. Una reflexión teórica desde la profesión. Materiales de archivo 1961-2016". Museo Nacional Thyssen-Bornemisza (בספרדית). נבדק ב-2022-01-18.
^ Zabalbeascoa, Anatxu (8 באפריל 2016). "El Nacional de Arquitectura premia el rigor de Moneo" [The National Architecture Award for the Rigor of Moneo]. El País (בספרדית). Madrid. נבדק ב-10 במאי 2019. {{cite news}}: (עזרה)
^ "Rafael Moneo to be awarded Inaugural Soane Medal for Contribution to Architecture". World Architecture. 2017-07-18. נבדק ב-2024-11-24.

[:0-1] "Biennale Architettura 2021 | Rafael Moneo Golden Lion for Lifetime Achievement". La Biennale di Venezia (באנגלית). 28 באפריל 2021. נבדק ב-30 באפריל 2021. {{cite web}}: (עזרה)

[2] Campus Initiatives: The Chace Center (אורכב 25.05.2006 בארכיון Wayback Machine)

[3] "Publicación - Rafael Moneo. Una reflexión teórica desde la profesión. Materiales de archivo 1961-2016". Museo Nacional Thyssen-Bornemisza (בספרדית). נבדק ב-2022-01-18.

[4] Zabalbeascoa, Anatxu (8 באפריל 2016). "El Nacional de Arquitectura premia el rigor de Moneo" [The National Architecture Award for the Rigor of Moneo]. El País (בספרדית). Madrid. נבדק ב-10 במאי 2019. {{cite news}}: (עזרה)

[5] "Rafael Moneo to be awarded Inaugural Soane Medal for Contribution to Architecture". World Architecture. 2017-07-18. נבדק ב-2024-11-24.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

זוכי פרס פריצקר
1979–2000	פיליפ ג'ונסון (1979) • לואיס ברגאן (1980) • ג'יימס סטירלינג (1981) • קווין רוש (1982) • איי אם פיי (1983) • ריצ'רד מאייר (1984) • הנס הוליין (1985) • גוטפריד בוהם (1986) • קנזו טנגה (1987) • גורדון בנשפט ואוסקר נימאייר (1988) • פרנק גרי (1989) • אלדו רוסי (1990) • רוברט ונטורי (1991) • אלוורו סיזה (1992) • פומיהיקו מאקי (1993) • כריסטיאן דה פורצמפאר (1994) • טדאו אנדו (1995) • רפאל מונאו (1996) • סוורה פהן (1997) • רנצו פיאנו (1998) • נורמן פוסטר (1999) • רם קולהאס (2000)
2001–2020	ז'אק הרצוג ופייר דה מרון (2001) • גלן מורקוט (2002) • ירן אוטזון (2003) • זהא חדיד (2004) • תום מיין (2005) • פאולו מנדס דה רושה (2006) • ריצ'רד רוג'רס (2007) • ז'אן נובל (2008) • פטר צומטור (2009) • קזויו סג'ימה וריואה נשיזאווה (2010) • אדוארדו סוטו דה מורה (2011) • ואנג שו (2012) • טויו איטו (2013) • שיגרו באן (2014) • פריי אוטובאן (2015) • אלחנדרו ארוונה (2016) • קרמה פיג'ם, רמון וילאלטה ורפאל ארנדה - RCR אדריכלים (2017) • בלקרישנה דושי (2018) • אראטה איסוזקי (2019) • איבון פארל, שלי מקנמארה (2020)
2021 ואילך	אן לקטון, ז'אן-פיליפ וסל (2021) • דייבדו פרנסיס קרה (2022) • דייוויד צ'יפרפילד (2023) • ריקן יאמאמוטו (2024) • ליו ג'יאקון (2025)