רפאל מיוחס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרב משה רפאל בן רבי שמואל מיוחס (ה'תס"א (1701) - ה'תקל"א (1771)), היה הראשון לציון. מחכמי ירושלים ושד"ר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בירושלים לרב שמואל ממשפחת מיוחס אשר הגיעה לארץ בתקופת עליית מגורשי ספרד. נכד לר' ישראל יעקב חגיז ונין לר' משה גלנטי. נתייתם בילדותו. למד בישיבת בית יעקב פירירה. בימיו הייתה מצוקה קשה בירושלים, הנהגת הקהילה התפוררה בעקבות מעצרים ובריחות. בצורת קשה פקדה את ירושלים ב-1722. מושל עריץ וחמסן נתמנה בה ב-1723, דרש מן הקהילה תשלום של 91,000 גרוש תוך 91 יום ואסר את פקיד הקהילה סבו ר' משה מיוחס. ר' רפאל יצא בבהילות לקושטא בשליחות הצלה ובעזרת פרנסי הקהילה שם הצליח להשפיע על השלטונות שיורו למושל למתן דרישותיו. את סיפורי הניסים הרבים שקרו לו לאורך הדרך לקושטא ובחזרה מנה בספר 'מגילת יוחסין', ואף קבע את יום ט"ז באדר, יום חזרתו ירושלימה, ליום טוב לו ולזרעו עד עולם. יום זה מכונה בקרב משפחתו 'פורים של משפחת מיוחס'. כן שימש כשד"ר בקושטא ובמצרים. היה מראשי רבני ירושלים, בשנת 1756 נתמנה למשרת הראשון לציון ושימש בתפקיד זה עד יום פטירתו. גם בנו הרב משה יוסף מרדכי מיוחס חיבר ספרים רבים. נפטר ב-כ"ב באב ה'תקל"א (1771), ונקבר בחלקת החסידים אשר בהר הזיתים.

מחיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרי האדמה[1] - ביאורים על הרמב"ם בארבעה חלקים.
  • מזבח אדמה[2]- חידושי דינים של כל חלקי שו"ע.
  • פני אדמה[3] - דרשות.
  • מנחת ביכורים[4] - חידושי הלכות על כמה מסכתות, וספרי דרשות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]