רפאל מסעוד אבן מוחא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רפאל מסעוד אבן מוחא
אין תמונה חופשית
לידה 1797
ה'תקנ"ז
מרקש
פטירה יולי 1874 (בגיל 77 בערך)
י"ח בתמוז ה'תרל"ד
תקופת הפעילות ? – 1874 עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים נוספים רב עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו רבי שלמה אסבאג, רבי יוסף חרוש.
בני דורו רבי יעקב בטאן, רבי אלעזר חזן
בת זוג דונא אלבילייא
אב רבי יעקב
אם מרים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבי רפאל מסעוד אבן מוחא (ה'תקנ"ז, 1797- י"ח בתמוז ה'תרל"ד, יולי 1874) היה מקובל אב בית דין ורבה של מרקש, במאה ה-19.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לרב יעקב ולמרים, שמו היה 'מסעוד' ומחמת מחלה הוסיפו לו את השם 'רפאל'.[1] בשנת ה'תקנ"ז (1797) במרקש.[2] נשא לאשה את מרת דונא בת הרב יעקב אלבייליא שהיה נגיד ותלמיד חכם חשוב.[3] למד בין היתר בישיבת רבי שלמה אסבאג ובישיבת רבי יוסף חרוש. על לימודו מצינו בכתב המינוי לדיינות של בנו שכתב עליו:[4]

”"הוא למד תורה מפי קדוש מרנא ורבנא חסידא קדישא ופרישא נר המערבי הרב המפורסם המקובל האלקי הנשר הגדול בעל כנפים כמוהר"ר שלמה אסבאג זלה"ה ומימיו הוא שותה מימיו מן המקדשים יוצא“".

על כס הדיינות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי רפאל מסעוד נתמנה לדיין במרקש בשנת ה'תקצ"ו,[5] כנראה אחר פטירת רבי מימון פינטו. שימש עם רבי דוד צבאח ורבי אלעזר חזן, ורבי רפאל מסעוד היה דיין שלישי. בשנת ה'תרכ"ג אחר עליית רבי אלעזר חזן לארץ ישראל, התמנה לאב בית הדין ולרב העיר. בתפקיד זה שימש עד לפטירתו. חביריו לבית הדין היו: רבי יעקב בטאן, רבי דוד לוסקי, רבי שלם הכהן, רבי רפאל יוסף חרוש, ורבי ימין צבאח.

בית דינו הוציאו מאות פסקי דינים, מהם נדפסו בספרו שו"ת פרדס רימונים, ובשו"ת רבי דוד צבאח ובשו"ת רבי יעקב בטאן, חלק נוסף נמצא בכתבי יד.

לרבי רפאל מסעוד נולדו שני בנים: רבי אברהם אבן מוחא שלימים נתמנה לדיין במרקש. ורבי מכלוף אבן מוחא שהיה תלמיד חכם וסוחר.

נפטר במרקש בגיל 80 לערך, בי"ח תמוז בשנת ה'תרל"ד, בחודש יולי בשנת 1874.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיבר הרבה חיבורים נדפסו מהם:

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו פרפראות לחכמה עמוד יז
  2. ^ ראו מבוא ל'קול מבשר' מהד' רוזיליו הערה 42.
  3. ^ פרפראות לחכמה עמוד קסח
  4. ^ כת"י ספריית אהבת שלום
  5. ^ הפסק דין הקדום ממנו שהגיע לידינו הוא משנת תקצ"ט.
הקודם:
הרב אלעזר חזן
רבנים ראשיים של מרקש הבא:
הרב מרדכי הצרפתי