רפאל שלמה לניאדו (1876–1925)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב רפאל שלמה לניאדו
הרב רפאל שלמה לניאדו.jpg
הרב לניאדו בכותל המערבי
לידה 1876
ה'תרל"ו
חלב, סוריה
פטירה 9 בפברואר 1925 (בגיל 49 בערך)
ט"ו בשבט ה'תרפ"ה
ירושלים
מקום קבורה הר הזיתים, ירושלים
מקום פעילות חלב בסוריה, ירושלים בישראל
תחומי עיסוק ראש ישיבה, קבלה
תפקידים נוספים מורה לתלמוד
רבותיו הרב יוסף ידיד הלוי והרב עזרא חמווי

הרב רפאל שלמה לניאדו (18761925) היה מקובל, ראש הישיבה הראשון של ישיבת פורת יוסף וישיבת "אוהל מועד", חבר אספת הנבחרים וועד העדה הספרדית בירושלים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשנת 1876 (ה'תרל"ו) בחלב שבסוריה לרב מאיר לניאדו, נצר למשפחת רבנים ידועה. בצעירותו למד והתחנך אצל הרב יוסף ידיד הלוי ואצל הרב עזרא חמווי. נישא לזינבול בת הרב אברהם עבאדי, וייסד יחד עם אליהו יוסף שמאע והרב מאיר נחמד את חברת "צדקה ומרפא" בחלב, שייסדה בעיר בית חולים, ומטרתה הייתה לסייע לחולים ועניים.

עלה לישראל בשנת 1900 (ה'תר"ס) והשתכן בירושלים. בתקופה זו החל לעסוק בהוראה כמורה לתלמידים בתלמוד תורה של עדת הבוכרים בירושלים, במשך שנים רבות. לאחר ייסוד ישיבת "אוהל מועד" בירושלים בשנת 1907 (ה'תרס"ז), מונה לשמש בה כראש הישיבה, עד לשנת 1914 (ה'תרע"ד), בה פורקה הישיבה בשל מצבה הכלכלי בעקבות פרוץ מלחמת העולם הראשונה. בתקופה זו שימש כמורה לתלמוד בבית המדרש דורש ציון ובישיבת "ציון" שבירושלים.

עם פתיחת ישיבת פורת יוסף, החל לשמש בה כראש הישיבה בחודש אפריל 1923 (אייר ה'תרפ"ג), לאחר שתלמידי ורבני ישיבת "אוהל מועד" עברו אליה עמו.

בין עיסוקיו למד את תורת הקבלה אצל הרב אברהם חיים עדס, ומדי יום היה לומד בחברותא עם הרב אצלאן עדיף. כן שימש כחבר אספת הנבחרים וחבר וועד העיר ליהודי ירושלים.

בחודש ינואר 1912 נבחר לשמש כחבר בוועד העדה הספרדית בירושלים לצד הרבנים אברהם ביג'אג'ו, דוד פאפו, יוסף מרדכי הלוי, חנניה גבריאל, ויוסף שאול אלישר[1].

הלך לעולמו לאחר מחלה ב-9 בפברואר 1925 (ט"ו בשבט ה'תרפ"ה), ונקבר בהר הזיתים שבירושלים.

בנו עו"ד מאיר לניאדו שימש כנשיא ועד העדה הספרדית בירושלים, ובנו אברהם שימש כמזכיר ועד העדה בעיר, ולאחר מכן כמזכיר הלשכה הערבית המאוחדת של הסוכנות היהודית לא"י. הרב רפאל שלמה לניאדו הראשון היה אחיו של אב סבו מצד אביו.

תלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חיי שלמה - חידושי תורה, הודפס בספר "מחלב הארץ", ה'תשכ"ו
  • עטרת שלמה - חידושים, דרושים על הש"ס, דרושים לחגים והספדים, הודפס בספר "עלה עזרא" בהוצאת מכון חי

חיבורים נוספים שלו על הש"ס, דרושים וציונים הודפסו בגליונות המאסף בעריכת הרב בן ציון קואינקה, בין השנים ה'תרנ"ו - ה'תרס"ב.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משה בצרי, ליקוטי המליץ, הוצאת מכון הכתב, ירושלים התשס"ה (עמ' 107 - 117)
  • משה דוד גאון, יהודי המזרח בארץ ישראל, חלק ב' (עמ' 814 - 815)
  • גדעון גילקרוב, האיר המזרח - לדמותם של רבותינו הספרדים בדורות האחרונים, ירושלים ה'תשס"ב (חלק א', עמ' 32 - 33)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מענייני העדה, החרות ירושלים, 31 בינואר 1912


הקודם:
-
ראש ישיבת פורת יוסף הבא:
הרב עזרא עטיה