לדלג לתוכן

רפאל (רפי) זליג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
רפאל זליג
לידה 8 באוקטובר 1951
חיפה, ישראל
פטירה 10 בפברואר 2025 (בגיל 73)
י"ב בשבט ה'תשפ"ה
תל אביב-יפו, ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ישראל, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רפאל (רפי) זליג (8 באוקטובר 195110 בפברואר 2025, י"ב בשבט ה'תשפ"ה) היה מוזיקאי, מנצח, מעבד קולי ופעיל חברתי ישראלי. זליג כיהן בתפקידים מרכזיים בתחום המוזיקה הווקאלית בישראל, יזם והוביל הרכבים מוזיקליים, ניהל גופים ציבוריים בתחום התרבות, ופעל לאורך שנים רבות לקידום דיאלוג ישראלי–פלסטיני באמצעות התנדבות וסיוע הומניטרי.

רפאל (רפי) זליג נולד ב-8 באוקטובר 1951 בחיפה, בשכונת הכרמל הייקי, להוריו פאני והיינץ זליג. שדיברו איתו גרמנית שוטפת. הוא הפגין זיקה טבעית לאמנויות הציור והמוזיקה, למד נגינה בכינור מגיל 5 אצל מרים אמיר וצבי רוטנברג ונגינה בגיטרה אצל אבנר ברנדר.

באוגוסט 1963, בהיותו רק בן 12, יזם ופתח בחיפה תערוכת יצירות ילדים שהכנסותיה נתרמו למען האגודה למלחמה בסרטן.[1]

את לימודיו התיכוניים השלים בבית הספר הריאלי העברי בחיפה (בוגר מחזור נ', 1969[2]), שם בחר במגמה מזרחית (שכללה לימודי ערבית) ונבחן בבחינת בגרות בשפה זו. שליטתו בערבית ובגרמנית הובילה לא אחת לתגובות משועשעות מצד סביבתו, כאשר רבים הניחו שהערבית היא "שפת הבית" והתקשו להבין מאין הגיעה הגרמנית.

שירות צבאי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1969 התגייס זליג לצה"ל ושירת כקצין בחיל המודיעין, ביחידה 8200, באזור הגבול הסורי, בתקופה שקדמה למלחמת יום הכיפורים. הוא השתחרר משירות סדיר בשנת 1974 והמשיך לשרת במילואים בדרגת רב־סרן עד שנת 2002.

השכלה מוזיקלית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 1975 עד 1980 למד זליג באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים במגמת ניצוח לתואר B.Mus בניצוח תזמורת אצל הפרופ' מנדי רודן. במהלך לימודיו התבלט ביכולותיו בתחום העבודה עם מקהלות והרכבים ווקאליים. במקביל, הצטרף למקהלה הקאמרית שליד האקדמיה למוסיקה כזמר וכמנהל אדמיניסטרטיבי וכן היה חבר במקהלת רינת. כמו כן למד כלכלה ויחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים.

בשנים 1980 עד 1982 השתלם בניצוח תזמורות בזלצבורג, במינכן ובשטוטגרט, גרמניה, שם העמיק את ידיעותיו בניצוח, תורת המוזיקה והפקת צליל תזמורתי.

קריירה מוזיקלית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניהול, ניצוח ופעילות ציבורית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שנות פעילותו מילא זליג תפקידים מרכזיים בתחום המוזיקה בישראל:

  • ניהול המדור למוזיקה במחלקה לתרבות ולאמנות שבמרכז לתרבות ולחינוך בהסתדרות (1987 עד 1995). לאחר שהנרי קלאוזנר שימש בתפקיד, פוצלה הפעילות לשני מטפלים: רפי פסחזון טיפל בחבורות הזמר ועל זליג הוטל הטיפול במקהלות הקלאסיות; ולאחר שרפי פסחזון נפטר מדום לב ולא מונה לו מחליף, מילא זליג את שני התפקידים גם יחד. במסגרת תפקידו היה אחראי על קידום פעילות מוזיקלית קהילתית, תמיכה במקהלות, במנצחים ובהרכבים חובבים ומקצועיים, וארגון אירועים מוזיקליים רחבי היקף. הוא ריכז את הפעילות המקהלתית בישראל, כולל כנסי מקהלות וחבורות-זמר, סדנאות וקורסי ניצוח למנצחים, סדנאות לזמרים, ארגן חילופי מקהלות וחילופי מנצחי מקהלות עם ארגונים גרמניים, פיתח קשרים עם ארגונים אירופאיים ועם הנהלת ארגון המקהלות העולמי IFCM), ואף יזם ופיתח את עלון "מוזיקולית" – העלון הראשון למוזיקה קולית בישראל. בסיום תפקידו החליף אותו אריה לבנון, עד לסגירת המדור לצמיתות.
  • חבר הנהלת הזמריה – זליג היה שותף להובלת אחד האירועים הבינלאומיים החשובים בישראל בתחום המוזיקה הווקאלית, המפגיש מקהלות מרחבי העולם ומקדם יצירה ושיתופי פעולה בין־תרבותיים.
  • חבר הנהלת פסטיבל ערד.
  • מפיק שותף של פסטיבל "יצירמון" במצפה רמון - לרגל חגיגות 40 שנה למדינה.
  • חבר הוועד המנהל של עמותת מיל"ה – זליג נבחר לראשונה לוועד המנהל ב-2013 בקטגוריית מנצחים, ושימש בתפקיד למשך 5 קדנציות רצופות עד 2023, אז החליט של להעלות את מועמדותו פעם נוספת. במסגרת פעילותו בוועד המנהל הקים זליג ועדת אתיקה שעמד בראשה וכתב את הקוד האתי של העמותה.
  • מנכ"ל עמותת מוזיקה מזרח מערב משנת 2017.

שמיניית "ווקאל"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

זליג נחשב לאחד ממייסדי שירת הא-קפלה בישראל, כאשר בשנת 1985 יזם, הקים, ניהל והפיק את שמיניית "ווקאל", אחד ההרכבים הווקאליים הבולטים שפעלו בישראל, לפי מודל הסווינגל סינגרס. הוא שימש כמנהל אמנותי, מעבד מוזיקלי וכזמר בס בהרכב.

תחת הנהגתו התפרסמה השמינייה בביצועים מוקפדים, בעיבודים מקוריים ובסגנון ייחודי ששילב מוזיקה קלאסית, שירי עם, יצירה ישראלית ועיבודים מודרניים. זליג שיווק את קונצרטי ההרכב בישראל ובחו"ל, יזם וניהל ששה מסעות קונצרטים (בגרמניה, אנגליה, הודו, קניה ודרום קוריאה), ניהל את הפקת 5 תקליטורי הלהקה (כולל ניהול משא ומתן על ההפצה) ואף הפיק תוכנית טלוויזיה על סשה ארגוב בערוץ 1 בהשתתפות ההרכב.

זליג ניהל את ההרכב עד שנת 2004.

עיבוד מוזיקלי, הדרכה וניצוח על מקהלות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

זליג עסק בעיבוד מוזיקלי למקהלות ולהרכבים שונים, הדרכת זמרים, ליווי אמנים צעירים ופיתוח תוכניות מוזיקליות חינוכיות. הוא נודע בגישתו המקצועית אך האנושית, וביכולתו להוציא מהמבצעים את המיטב תוך שמירה על דיוק מוזיקלי ורגישות אמנותית.

בשנת 1980 עובדה היצירה "אלוף בצלות ואלוף שום" של חיים נחמן ביאליק למחזמר, וזליג שימש כמדריך המקהלה בהפקה הטלוויזיונית.

בשנים 1981 עד 1984 שימש מנצח-משנה של התזמורת הסימפונית של קונסרבטוריון ריכרד שטראוס במינכן, וכן הקים, ניצח וניהל על "הסינפונייטה הצעירה מינכן" (Junge Sinfonietta München). זליג עסק בהקמת התזמורת, איסוף נגנים, הכנת תוכנית קונצרטים, ניהול חזרות וקונצרטים, וכן ארגן קונצרטים באזור מינכן רבתי.

בשנת 1984 זכה זליג בפרס ראשון בתחרות ניצוח של האקדמיה למוסיקה בירושלים.

בשנים 1999 עד 2003 ניצח על מקהלת השרון בכפר סבא ועל מקהלת קיבוץ רמת יוחנן. כמו כן שימש כמנצח מחליף במקהלות שונות בישראל.

בין השנים 2018 עד 2023 יזם, הפיק וניהל מוזיקלית את המופע של חבורת "שלולית", קברט סאטירי אקטואלי, בו גם השתתף כזמר.[3]

פעילות חברתית-קהילתית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 2004 עד 2007 ניהל את הפעילות הישראלית בקהילה ושימש חבר הנהלת ה-JCC בוונקובר, קנדה. זליג יזם והקים מחלקת תרבות ישראלית במסגרת פעילויות המרכז, שכללה הקרנת סרטים ישראליים, ארגון הרצאות בנושא ישראל, קורסים לעברית, קורסים בספרות, הקמת מקהלה, ערבי שירה בציבור, פיקוח על פעילות ריקודי העם הישראליים, ארגון פסטיבל ספרים ישראליים במסגרת "שבוע הספר היהודי", שמירה על קשר עם הקהילה הישראלית בוונקובר וקירובה ל-JCC, ארגון פסטיבלים ואירועים גדולים (פסטיבל יין ישראלי, תיאטרון ומחול ועוד), הוצאת עלון אינפורמציה לקהילה בעברית ואנגלית, ועוד. זליג פעל לתיאום הקשר עם כל הארגונים היהודיים בוונקובר ובמיוחד עם הפדרציה היהודית וכן עם ארגונים ישראליים כמו שגרירות ישראל בקנדה וארגוני "בית ישראלי" בסן פרנסיסקו ובטורונטו, קידם את ההיכרות של עובדי ארגון JCC Canada עם ישראל, ובמסגרת הזו ארגן וניהל נסיעות לישראל של צוותים מכל הקהילות היהודיות בקנדה.

משנת 2014 היה זליג פעיל בפורום המשפחות השכולות הישראלי–פלסטיני, ארגון הפועל לקידום פיוס ודיאלוג בין העמים. במסגרת פעילות זו הכיר את עמותת "בדרך להחלמה", המארגנת הסעות לחולים פלסטינים הזקוקים לטיפול רפואי בבתי חולים בישראל.[4]

זליג הפך לאחד המתנדבים הפעילים ביותר בעמותה, ונסע כמעט מדי יום ברכבו הפרטי להסיע ילדים, קשישים וחולים פלסטינים מהמחסומים אל בתי החולים ובחזרה. פעילות זו איפשרה לו לשלב בין מחויבות מוסרית עמוקה לבין אהבתו לשפה הערבית, שאותה המשיך לשפר בשיחותיו עם הנוסעים.[5]

קריירה עסקית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2000 היה זליג מייסד-שותף של חברת ההזנק הישראלית מיוזיקג'נום, שפיתחה טכנולוגיה המתבססת על בינה מלאכותית וידע מוזיקלי, המבוססת על ניתוח מאפיינים מוזיקליים כדי להתאים למשתמשים שירים והמלצות מוזיקה חדשות, בדומה למנועי המלצות של ימינו, ופעלה באותן שנים למכירת פתרונות מוזיקה מותאמים אישית לעסקים ולרשתות. כמנהל הפיתוח המוזיקלי, זליג ניהל צוות מחקר של 30 מוזיקאים בתל אביב, כולל ארגון ופיתוח מערכי הדרכה לצוות. במקביל שימש כמנהל הפיתוח העסקי באירופה, בתפקיד זה יזם וניהל את שיווק מוצרי החברה באירופה (לקוחות בגרמניה, אוסטריה, שווייץ, הולנד, בלגיה ואנגליה) וניהל את האינטגרציה של המוצר אצל לקוח ענק באירופה (Media Markt), כולל ניהול הפיילוט בגרמניה.

בין השנים 2007 עד 2010 חזר זליג לשמש כמנהל הפעילות העסקית בגרמניה מטעם חברת מיוזיקג'נום.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

זליג היה נשוי לורדה (לבית שפירא) שלה בת מנישואים קודמים, קרן שילה-פז. נולדו להם שני בנים - אמנון זליג ואורי זליג.

עד ימיו האחרונים המשיך רפאל זליג לעסוק במוזיקה, בהתנדבות ובקידום קשרים בין־תרבותיים. הוא נפטר ב־10 בפברואר 2025 ונטמן בבית העלמין ירקון. מותו הותיר חלל בקרב עמיתיו למוזיקה, חבריו לפעילות החברתית, ובקרב רבים מהקהילות שאותן שירת ופגש לאורך דרכו.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ילד מגייס תרומות למען האגודה למלחמה בסרטן, באתר עיתון "הצפה", אוסף העיתונות בארכיון הספרייה הלאומית, ‏13 באוגוסט 1963
  2. ^ תמונת מחזור נ', באתר קהילת בית הספר הריאלי העברי בחיפה, אתר הבוגרות והבוגרים
  3. ^ שלולית - קברט סאטירי אקטואלי (מתוך ארכיון האינטרנט), באתר https://www.shlulit.co.il
  4. ^ רפי זליג נושא דברים בעברית ובעברית למושל ג'נין וצוותו, באתר פייסבוק, ‏25 במאי, 2016
  5. ^ Elhanan Miller, Yuval Roth gives Palestinians a lift so they can get medical care in Israel, The Christian Science Monitor, ‏10 במרץ 2016