רפא מייקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רפא מייקה
Rafał Majka
מייקה ב-2012
מייקה ב-2012
לידה 12 בספטמבר 1989 (בן 34)
זגארטוויץ', פוליןפולין פולין
גובה 173 ס״מ עריכת הנתון בוויקינתונים
משקל 62 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום כביש
התמחות טיפוס
קבוצה נוכחית יו. איי. אי. אמירטס
קבוצות עבר טינקוף (2011-2016)
בורה–הנסגרוהה
הישגי שיא
גרנד טורס:
טור דה פראנס:
קטגוריית ההרים (2014, 2016)
3 קטעים (2014, 2015)
וואלטה אספניה:
קטע אחד (2017)
מרוצי קטעים:
הטור של פולין (2014)
הטור של סלובניה (2017)
חד-יומיים:
אליפות פולין (2016)
rafal-majka.pl
מאזן מדליות
מתחרה עבור פוליןפולין פולין
המשחקים האולימפיים
מרוץ אופני כביש
ארדאולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016)ריו 2016
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רפא מייקהפולנית: Rafał Majka; הגייה פולנית: rafaw majka; נולד ב-12 בספטמבר 1989) הוא רוכב אופני כביש פולני מקבוצת יו. איי. אי. אמירטס. מייקה הוא מלך ההר בשנים 2014 ו-2016 בטור דה פראנס וניצח 3 קטעים במרוץ וקטע אחד בוואלטה אספניה. נוסף על כך, מחזיק בניצחון כללי בטור של פולין (2014) ובטור של סלובניה (2017) והוא מדליסט הארד מאולימפיאדת ריו.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טינקוף (2011–2016)[עריכת קוד מקור | עריכה]

2011[עריכת קוד מקור | עריכה]

מייקה חתם בקבוצת טינקוף, הוא לא רשם הישגים בולטים בחלק הראשון של העונה ונבחר לוואלטה אספנייה, אך גם שם לא הצליח לבלוט ולא התחיל את הקטע ה-17, ובכך פרש מהמרוץ.

2012[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונה זו, מייקה סיים במקום ה-15 באליפות פולין. הוא השתתף בטור ד'לאן, וסיים שני בקטע ה-4. בסופו של דבר, סיים במקום ה-19 הכללי. מייקה נבחר שוב לוואלטה אספנייה, והישגו הטוב ביותר היה מקומו ה-13 בקטע ה-14. בנוסף לכך התחרה בטור של בייג'ינג', וסיים במקום השביעי הכללי. הוא התחרה גם בגביע יפן, וסיים במקום השלישי.

2013[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונה זו חלה מגמת שיפור אצל מייקה, שכן הוא נבחר לג'ירו ד'איטליה, סיים במקום השביעי הכללי, וסיים רביעי בקטע ה-15. בנוסף לכך, בקטע נגד השעון האישי שהתקיים בקטע ה-18, סיים חמישי, וגם בקטע ה-10 סיים חמישי. בדירוג הצעירים, סיים במקום השני בפער של 41 שניות מקרלוס בטאנקור. הוא סיים רביעי בטור פולין, וניצח את דירוג המאיצים. בוואלטה אספניה, שנבחר אליה גם השנה, סיים במקום ה-19 הכללי. במרוץ מילאנו טורינו, הגיע במקום השני, ובג'ירו די לומברדיה, הגיע במקום השלישי.

2014[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2014, סיים במקום רביעי הכללי במרוץ הקריטריום אינטרנשיונל, וניצח את דירוג הצעירים. הוא התחרה גם בטור דה רומאנדי, וסיים במקום ה-13 הכללי. בג'ירו ד'איטליה, מייקה כבר התקדם למקום השישי הכללי (פער של 7:04 דקות ממנצח המרוץ, נאירו קינטנה), והשלישי בקטגוריית הצעירים (אותו פער מקינטנה).

הוא התחרה לראשונה בטור דה פראנס, ניצח את הקטע ה-14 וה-17, וניצח את קטגוריית מלך ההר ולבש את החולצה המנוקדת ("הפולקה דוט"). לאחר מכן, ניצח גם את הטור של פולין.

מייקה רוכב עם החולצה המנוקדת בקטע האחרון של טור דה פראנס 2014, בפריז

2015[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2015, מייקה התנסה בקלאסיקות האביב, לה פלש ואלון, ולייז'–בסטון–לייז', בראשונה סיים במקום ה-82, ובשנייה במקום ה-33. הוא סיים במקום העשירי בטור דה סוויס. מייקה נבחר שוב לטור דה פראנס, וניצח את הקטע ה-11. בוואלטה אספנייה, רשם את הישג שיאו, כאשר סיים במקום השלישי הכללי, 1:09 אחר מנצח המרוץ, פאביו ארו.

2016[עריכת קוד מקור | עריכה]

את 2016, פתח במקום השביעי הכללי בטור של סן לואיס, וחמישי בטור של אנדלוסיה. הוא השתתף בטור דה רומאנדי, אך פרש לפני הקטע ה-5. בג'ירו ד'איטליה, סיים במקום החמישי הכללי, 4:37 אחר מנצח המרוץ, וינצ'נצו ניבאלי האיטלקי. הוא התחרה גם בטור דה פראנס, ושיחזר את הישגו מ-2014 כמלך ההר, כאשר ניצח עם 209 נקודות, 28 נקודות יותר ממה שהשיג ב-2014. הוא ניצח גם באליפות פולין. באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016), זכה במדליית הארד, לאחר שלא היה יכול להתמודד עם יאקוב פוגלסן, וגרג ואן אוורמאט בספרינט.

בורה–הנסגרוהה (2017-היום)[עריכת קוד מקור | עריכה]

2017[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שקבוצת טינקוף נסגרה, הצטרף מייקה ביחד עם פטר סאגאן לקבוצת בורה–הנסגרוהה הגרמנית. הוא סיים במקום ה-11 בוולטה אה קטלוניה, וסיים במקום העשירי בלייז'–בסטון–לייז'. בטור של קליפורניה, סיים במקום השני הכללי. הוא ניצח את הדירוג הכללי בטור של סלובניה וגם את דירוג מלך ההר, הוא סיים שני בטור של פולין. בוואלטה אספנייה, ניצח את הקטע ה-14 אך לא התמודד עבור הדירוג הכללי.

2018[עריכת קוד מקור | עריכה]

את עונת 2018 פתח מייקה במקום השביעי הכללי בוואלטה של סן חואן, ועם מקום חמישי בטור של אבו דאבי. הוא סיים שני בקטע הרביעי של טירנו - אדריאטיקו, אך סיים רק במקום ה-36 הכללי. בטור של סלובניה, ובטור של קליפורניה, סיים בשני המרוצים במקום ה-6 הכללי. הוא נבחר שוב לטור דה פראנס, והתוצאה הטובה ביותר שלו הייתה מקומו ה5 בקטע ה-6 וה-19, בסופו של דבר סיים במקום ה-19 הכללי, וה-3 בדירוג מלך ההר. הוא התחרה גם בוואלטה אספנייה, והגיע שני בקטע ה-13, וסיים במקום ה-13 הכללי. בג'ירו די לומברדיה, סיים במקום ה-7.[1]

מייקה, לצד נאירו קינטנה בקטע ה-18 של טור דה פראנס 2018

2019[עריכת קוד מקור | עריכה]

מייקה סיים שביעי בוולטה אה קטלוניה, שישי בטור של האלפים, ושישי בג'ירו ד'איטליה, בנוסף לכך, בטור של פולין הגיע תשיעי. בוואלטה אספנייה, הגיע מייקה במקום השישי הכללי.

2020[עריכת קוד מקור | עריכה]

את עונת 2020 פתח מייקה עם מקום חמישי בטור האמירויות, 2:11 דקות מאדם ייטס המנצח. לאחר תום פגרת הקורונה, סיים רביעי בטור של פולין, 2:32 דקות מרמקו אוונפול המנצח, ושלישי בטירנו - אדריאטיקו, 29 שניות מסיימון ייטס המנצח. אך בג'ירו ד'איטליה, מרוץ המטרה שלו בעונה, סיים מחוץ לעשירייה הראשונה ובמקום ה-12, 20:31 דקות מטאו גייגן הארט, כשבן קבוצתו פטריק קונראד, סיים שמיני. התוצאה הכי טובה של מייקה במרוץ הייתה מקום 5 בקטע ה-15.

2021[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר 4 עונות במדי בורה, תתם מייקה ביו. איי. אי. אמירטס.[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רפא מייקה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]