רפואה היפרברית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
טיפול בתא לחץ מסוג "Sechrist Monoplace"

רפואה היפרבריתאנגלית: Hyperbaric Oxygen Therapy) היא צורת טיפול רפואי בו החולה מצוי בתוך תא שלתוכו הוזרם חמצן בלחץ הגבוה פי כמה מהלחץ הרגיל. מטרתו של הטיפול היא להגביר את כמות החמצן המוזרם לרקמות הגוף.

היסטוריה ותפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבט מבפנים של תא לחץ היפרברי בבית החולים אלישע
השגחה על מטופלים בתא לחץ היפרברי בבית החולים אלישע

תא-הלחץ נוצל בעיקר לטיפול בנפגעי תאונות צלילה, וכיום הוא משמש להתוויות מסוימות נוספות ברפואה הכללית. תפוצת הטיפול עלתה במהלך השנים במדינות שונות בעולם. כך למשל בארצות הברית בשנת 1977 פעלו 37 מרכזים של תאי-לחץ, ואילו בתחילת 2003 מספרם עלה על 400. באירופה, פעילים כיום כ־500 מרכזים, בסין כ־1,800. בישראל פועלים נכון ל-2007 ארבעה מרכזים לטיפול בעל-לחץ: המכון לרפואה ימית של חיל הים, המשמש כמכון לאומי לרפואת הצלילה; המרכז לרפואה היפרברית והמרפאה לריפוי פצע של בתי החולים רמב"ם ואלישע שבחיפה; המכון לרפואה היפרברית והמרפאה לריפוי פצע באסף הרופא, מטפל בחולים כרוניים ובמקרים דחופים; כמו כן במרכז הרפואי יוספטל שבאילת, פועל תא-לחץ גדול לטיפול בנפגעי תאונות צלילה.

עקרונות הטיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

תא לחץ משמש כמכשיר טיפולי רפואי המאפשר מתן חמצן כתרופה במינונים גבוהים ביותר בדם וברקמות. מינון החמצן מגיע בתנאים אלה לערכים הגבוהים אפילו פי 20 מהרגיל. בלחץ סביבתי הנקבע על-פי טבלאות מוגדרות מעל הלחץ האטמוספירי ניתן למטופלים בתוך תא הלחץ לנשום 100% חמצן. באופן רגיל החמצן נישא בדם על ידי ההמוגלובין, כאשר ההמוגלובין רווי בחמצן, המסת החמצן בפלזמה היא האפשרות היחידה להגדיל את כמותו בדם. כמות חמצן מומסת זו עולה ככול שלחצו החלקי עולה. תנאים אלה מתקיימים בתוך תא לחץ בלחץ סביבתי מעל ללחץ האטמוספירי הרגיל. בלחץ טיפולי של 2–2.4 אטמוספירות מוחלטות, ניתן למוסס כ- 5 מיליליטר של חמצן בכל 100 מיליליטר של פלסמה, כמות הזהה כמעט לכלל כמות החמצן הנצרכת על ידי הגוף במנוחה. בלחץ של 2–3 אטמוספירות מוחלטות, כמות החמצן המומסת בדם גדולה פי 20 מהכמות הנורמאלית ובמצב זה הרקמות צורכות את כל החמצן הדרוש להן מהחמצן המומס בפלסמה וההמוגלובין בדם הוורידי נותר רווי בחמצן. לאדם בריא אין בכך כל יתרון, אך לגבי חולים מסוימים הדבר יכול לעזור.

התוויות קליניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיפול בתא לחץ נכלל בסל הבריאות בהתאם לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, ולאור זאת חוזר מנהל רפואה במשרד הבריאות קובע קבוצה של הוריות קליניות לטיפול בחמצן בעל-לחץ. ההוריות מחולקות לטיפול דחוף ולטיפול אלקטיבי.[1]

ההוריות לטיפול דחוף הן:

  1. תסחיף אוויר או גז
  2. מחלת הדקומפרסיה
  3. גנגרנת גז
  4. הרעלת חד-תחמוצת הפחמן (כולל שאיפת עשן והרעלת ציאניד)
  5. איסכמיה חבלתית חריפה
  6. איסכמיה פריפרית חריפה למרות ציר וסקולרי פתוח
  7. חסימה חריפה של עורק הרשתית (סיכוי עדיף להצלחת הטיפול במידה וניתן תוך 12 שעות מהאבחנה)
  8. אנמיה קיצונית שלא ניתן לטפל באמצעות עירוי דם
  9. שתלי עור ומתלים במצוקה
  10. MUCORMYCOSIS, ACTINOMYCOSIS
  11. נמק שרירי וזיהומים מפושטים של הרקמה הרכה

ההוריות לטיפול אלקטיבי הן:

  1. פצעים קשיי ריפוי (בעיקר על רקע היפוקסיה רקמתית כגון אי ספיקה ווסקולרית או סוכרת) שלא הגיבו לטיפול מקובל במשך חודשיים
  2. נזקי קרינה מאוחרים לרקמה רכה ועצם
  3. כטיפול משולב עם כירורגיה משקמת לאחר טיפול בקרינה
  4. זיהום בעצמות שאינו מגיב לטיפול

בהמשך להוריות אלה, במקרים מסוימים החליט נציב הקבילות במשרד הבריאות לחייב את קופות החולים לממן טיפול בתא לחץ להתוויות שאינן מוזכרות במפורש בחוזר מנהל רפואה. מקרה אחד כזה התרחש בנוגע לטיפול בנמק של העצם, בו נקבע בהחלטת הנציב כי "מאחר והפרקטיקה הרפואית הנוהגת עשויה, כמובן, להשתנות מעת לעת הרי שההתוויות המחייבות עשויות להכיל מצבים רפואיים נוספים שלא היו קיימים ב"מועד הקובע". הכלל ולפיו הפרשנות שיש ליתן לשירותי הבריאות הכלולים בסל איננה "סטטית" כי אם דינאמית"".[2]

שיווק התוויות לטיפול בתא לחץ ללא ראיות מדעיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבינעם רכס, פרופסור לנוירולוגיה בבית החולים הדסה ויו"ר בית הדין של ההסתדרות הרפואית, כתב כי ישנן התוויות המשווקות לציבור ככאלה שתא לחץ מועיל להן, בעוד שאין לכך כל ביסוס מדעי. כך למשל ההתוויות של שיתוק מוחין, חבלת ראש קשה, טרשת נפוצה, פרקינסון, דמנציה ועוד - אין כל ביסוס מדעי לכך שתא לחץ עוזר להן.[3] בשנת 2017 פורסם כי בבית החולים אסף הרופא משווקים טיפולים בתא לחץ שאין ראיה מדעית ליעילותם, ובהמשך לכך פרופסור נתן בורנשטיין, אז יושב ראש האיגוד הנוירולוגי הישראלי, פנה בתלונה למינהל הרפואה במשרד הבריאות.[3] גם מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) פרסם אזהרה תחת הכותרת "טיפול בתא לחץ: אל תלכו שולל" כנגד הטעיה של משווקי טיפולים בתא לחץ, ומנה רשימה של התוויות עבורן טיפול בתא לחץ אינו מבוסס, ביניהן איידס, אסתמה, מיגרנה, פציעות ספורט ועוד אחרות.[4] עוד פרסם ה-FDA כי טיפול בתא לחץ עבור אוטיזם אינו הוכח כמועיל ואף "מסוכן באופן פוטנציאלי".[5]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רפואה היפרברית בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי