רפואת האם והעובר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רפואת האם והעובר היא תחום עיסוק ומחקר ברפואה, שעוסק בבריאותם של האם והעובר לפני, במהלך ובסיום ההיריון. רפואת האם והעובר היא תת-התמחות במיילדות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר הסתמכו הרופאים המיילדים רק על ניטור הדופק העוברי, ועל דיווחי הנשים על מצב תנועות העובר.

ההתקדמות במחקר ובטכנולוגיה אפשרה לרופאים לאבחן ולטפל בסיבוכים עובריים ברחם. רפואת האם והעובר החלה להתפתח בשנות השישים, עם אמצעיים אבחנתיים כמו בדיקת מי שפיר (בשנת 1952), אפשרות לדגימת דם עוברי במהלך הלידה (תחילת שנות השישים), ניטור מדויק יותר של לב העובר (בשנת 1968) ואולטרה סאונד (בשנת 1971) האמצעים החדשים הביאו להתערבות מוקדמת בטיפול בבעיות והורידו את ושיעורי התמותה של העוברים. בשנת 1964 בוצע לראשונה עירוי תוך רחמי, שנחשב לטיפול העובר הראשון. בהמשך נמצא כי מתן סטרואידים לאם, מביא להבשלה מהירה של הריאות אצל העובר, והוחל במתן סטרואידים בכל מקרה של חשש ללידה מוקדמת, דבר שמנע תסמונת מצוקה נשימתית ביילודים(אנ') והביא להצלת חייהם של פגים רבים.

בישראל קיימים מרפאות ייעודיות לרפואת האם והעובר (במסגרת בתי החולים הציבוריים), העוקבים אחר הריונות שזקוקים לטיפול ולהשגחה מעבר למעקב ההיריון השגרתי.

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחום רפואת האם והעובר הוא אחד התחומים המתפתחים ביותר ברפואה. במסגרת המחקר מתנהלים מחקרים בתחום הגנטיקה ותאי גזע בתקווה שיתאפשר לספק טיפול מוקדם להפרעות גנטיות. תחום מחקר נוסף הוא האפשרות לנתח עובר בתוך הרחם, לתיקון מומים מולדים כמו מחלות לב.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

P medicine.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא רפואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.