רפובליקה

רפובליקה (מלטינית: Res publica, "העניין הציבורי" או "נחלת הכלל") היא צורת ממשל שבה המדינה נחשבת לעניינו של הציבור הרחב, והכוח הפוליטי מצוי בידיו, לרוב באמצעות נציגים. במובן הנפוץ והמודרני, המונח משמש בעיקר לתיאור מדינה שאינה מונרכיה,[1][2] כלומר מדינה שבה מוסדות השלטון וראש המדינה אינם עוברים בירושה ואינם נחשבים לקניינו הפרטי של השליט.
עם זאת, על פי הגדרתה הקלאסית וההיסטורית, רפובליקה אינה מוגדרת רק על ידי היעדרו של מלך, אלא מהווה "ממשל חוקתי מעורב".[3] במשטר כזה, הכוח מבוסס על שילוב הרמוני וחלוקה ברורה בין יסודות של מונרכיה, אריסטוקרטיה ודמוקרטיה, הפועלים יחד תחת שלטון החוק למען טובת הכלל. תצורה שלטונית זו, שאפיינה את הרפובליקות של העת העתיקה כגון רומא וספרטה, כללה לרוב סנאט, אספה עממית והנהגה ביצועית, ונועדה למנוע עריצות ולהבטיח יציבות. קיומה של רפובליקה קלאסית דורש תרבות פוליטית פעילה הנשענת על חובה אזרחית, לכידות חברתית ומידות טובות.
במהלך העת החדשה, ובמיוחד לאחר המהפכה הצרפתית, חל שינוי עמוק במשמעות המושג. המונח רוקן מתוכנו הקלאסי כמשטר מעורב, והחל להיות מזוהה בפשטות עם כל שלטון שבו אין מלוכה, לעיתים קרובות תוך ערבוב שגוי עם רעיונות הדמוקרטיה והליברליזם. שיבוש לשוני ואידאולוגי זה יצר בלבול רב בעידן המודרני, שכן הוא מאפשר למשטרים רבים ושונים – מדמוקרטיות ייצוגיות ועד למשטרים טוטליטריים וסוציאליסטיים – לאמץ את התואר "רפובליקה", גם כאשר הם נעדרים את הבלמים, האיזונים ושלטון החוק שאפיינו את הרפובליקה המקורית.
העיקרון הרפובליקני
[עריכת קוד מקור | עריכה]מלבד הרפובליקה כצורת משטר, משמשת הרפובליקה גם כמערכת ערכים. מזווית זו, אזרח ברפובליקה הוא חלק מקהילת האזרחים, ומתוקף כך הוא זכאי לזכויות ובעל חובות. יתרה מכך; הגשמת ערכיו של הפרט היא באמצעות החיבור לקהילת האזרחים, באמצעות לקיחת חלק מן המתרחש במרחב הציבורי. האזרח הרפובליקני נדרש לנתינה מסוימת למען המדינה, כחלק בלתי נפרד מאזרחותו.[4] החובות והזכויות של האזרח משתנות ממדינה למדינה.
ברומא הקלאסית, לדוגמה, האזרח נדרש לשלם מס על מנת לזכות בזכות לבחור ולהיבחר למוסדות המדינתיים. יתרה מזו, ככל שאזרח שילם מס גבוה יותר, כך קולו בהצבעות השפיע יותר. הצבא הורכב מאזרחים בלבד, אשר מימנו מכספם את השירות בו בתקווה לזכות בשלל ולמען ביטחון הרפובליקה. המשרות הציבוריות היו ללא שכר, כלומר – גם הן מומנו מכיסו של האדם המכהן בהן. עשירי הרפובליקה התחרו ביניהם על הזכות לשרת במשרות ציבוריות נעלות, על מנת לזכות ביוקרה, להשפיע על המדיניות, ולהתמנות למצביאים לאחר השירות האזרחי. הסדרים אלו הם דוגמאות להתנהלותה יוצאת הדופן של רומא הרפובליקנית, על רקע המונרכיות בעולם העתיק, שהתבססו על ציות מוחלט ואי-מעורבות של הפרט במדינה. ברומא האזרח נדרש לחובות רבים (כמו מס, שירות לציבור, שירות צבאי, מעורבות בפוליטיקה), היה בעל זכויות תואמות (כמו זכות הצבעה וחלק בשלל המלחמה) ואם השתתף בענייני המדינה נחשב לאזרח טוב וערכי.
העיקרון הרפובליקני מנוגד לאופני תפיסה אחרים של החברה. לכך יש כמה דוגמאות מרכזיות:
- החשיבה הערכית העומדת בבסיסה של מונרכיה, מנוגדת בכך שהאזרח הרפובליקני נתפס כאדון במדינה, הנדרש למעורבות פוליטית גבוהה, ולא כנתין במונרכיה.
- בתקופה המודרנית התפתחה מערכת ערכית אחרת המנוגדת לרפובליקה – הליברליזם. בעוד שהעיקרון הרפובליקני רואה את הפרט כבעל זיקה גבוהה למדינה מתוקף אזרחותו, העיקרון הליברלי מעמיד את הפרט כיחידה עצמאית, ואת המדינה כמסגרת שתפקידה המרכזי הוא שמירה על זכויותיו. כלומר, ברפובליקה יש דגש על חובות ועל מעורבות בקהילת האזרחים, ובליברליזם יש דגש על חירויות הפרט. אומנם ליברליזם ורפובליקה אינן תופעות סותרות מבחינה מדינית, אך קיים ניגוד מסוים ביניהן מבחינה ערכית.
- הלאומיות האתנית מנוגדת לעיקרון הרפובליקני, בכך שהיא מעניקה זכויות על בסיס מוצא ותרבות ולא על בסיס תרומה ושותפות בקהילה. החיבור בין בני האדם על בסיס אתני שונה מהחיבור על בסיס שותפות בקהילת אזרחים. כמו הליברליזם, גם עיקרון זה אינו סותר את הרפובליקה מבחינה מדינית אך מנוגד לה מבחינה ערכית.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רפובליקה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
רפובליקות, דף שער בספרייה הלאומית- אסף מלאך, רפובליקניזם לאומי: מעֵבר לטוב המשותף, השילוח 28, 2022
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ "Republic | Definition of Republic by the Oxford English Dictionary". Oxford English Dictionary (באנגלית). ארכיון מ-2017-06-11.
A state in which power rests with the people or their representatives; specifically a state without a monarchy. Also: a government, or system of government, of such a state; a period of government of this type. The term is often (especially in the 18th and 19th centuries) taken to imply a state with a democratic or representative constitution and without a hereditary nobility, but more recently it has also been used of autocratic or dictatorial states not ruled by a monarch. It is now chiefly used to denote any non-monarchical state headed by an elected or appointed president.
- ↑ "Definition of Republic". Merriam-Webster Dictionary (באנגלית אמריקאית). ארכיון מ-2019-10-30.
a government having a chief of state who is not a monarch
- ↑ Wheeler, W. Lindsay (2016). "The Classical definition of a republic 5th Rev" (PDF).
- ↑ יואב פלד וגרשון שפיר, מיהו ישראלי. תל אביב: אוניברסיטת תל אביב - ההוצאה לאור, 2005