רפידים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"ניצחון יהושע על העמלקים", מאת ניקולא פוסן, 1625. מוצג במוזיאון הארמיטאז'.

רְפִידִם מופיעה בספר שמות (פרק י"ז) כאחת מתחנות בני ישראל בנדודיהם במדבר סיני בצאתם ממצרים.

רפידים מופיעה במפת מידבא מהמאה ה-6 בסמוך להר סיני. הנוסע בנימין מטודלה, שסייר בארץ ישראל בסביבות 1173, כתב על רפידים "ויושבים שם בני ערב. ואין בה מישראל".[1]

במקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

מי מריבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – מי מריבהכאשר עם ישראל חנו ברפידים, התלוננו העם למשה שאין להם מים לשתות :"ויחנו ברפידים ואין מים לשתות העם". משה מתפלל לה' ונענה שעליו להכות בצור לעיני זקני בני ישראל ויצאו מים מהסלע ממנו ישתה העם. משה ממלא את דבר ה' "ויעש כן משה לעיני זקני ישראל".

מלחמת עמלק[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – מלחמת עמלק

באותו זמן שחנו ישראל ברפידים, הגיעו עמלק להילחם בהם, "ויבוא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים". משה מצווה את יהושע לבחור אנשים שילחמו בעמלק. יהושע עושה כדבריו ובוחר אנשים למלחמה. משה עולה בעת המלחמה לראש הגבעה, יחד עם עם אהרן וחור. כאשר משה הרים את ידו גובר ישראל על עמלק, לצורך כך אהרן וחור תמכו את ידיו 'עד בא השמש', ויהושע והאנשים שאיתו אכן יצחו את עמלק.

זיהוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקומה הגאוגרפי לא זוהה בוודאות. לפי סברה אחת מקומה הוא בנווה פ'יראן, נווה מדבר גדול בוואדי פיראן, הנחל הגדול שבין א-טור ומרכז ההר הגבוה בדרום סיני. סברה אחרת מציעה למקם את רפידים ברפ'איד (ובסמוך לו ג'בל רפ'אדי) המצויים בדרום סיני.[2] החוקר מנשה הראל סובר כי יש לחפש את רפידים בחלקו התחתון של ואדי סודר שאותו הוא רואה כנתיב מרכזי במסלול יציאת מצרים.[3]

לאחר מלחמת ששת הימים הקימה ישראל בסיס תעופה ואספקה, באזור ביר גפגפה, שנקרא רפידים.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ זאב וילנאי, סיני עבר והווה, הוצאת אחיעבר, 1969, עמ' 282–283
  2. ^ זאב וילנאי, סיני עבר והווה, הוצאת אחיעבר, 1969, עמ' 282
  3. ^ מנשה הראל, קדמוניות נופי ארץ־ישראל, הוצאת זמורה ביתן, 2005, עמ' 540–543


קודמת:
אלוש
נדודי בני ישראל במדבר הבאה:
מדבר סיני


Asereth Haddibberoth.png ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.