רפיק וסלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רפיק וסלי
Refik Veseli
Refik Veseli.jpg
לידה 1 בינואר 1926
קרויה, אלבניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2000 (בגיל 74 בערך)
טירנה, אלבניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה אלבניה, סרביה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע צלם עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית אסלאם עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רפיק וסליאלבנית: Refik Veseli;‏ 1925 - 2009) היה צלם מוסלמי מהכפר קרויה באלבניה. חסיד אומות העולם האלבני הראשון שזכה לתואר זה, הציל במלחמת העולם השנייה שתי משפחות יהודיות מידי השלטון הנאצי.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רפיק וסלי נולד בשנת 1925 בקרויה שבאלבניה כבן הבכור למשפחה בת שלושה בנים. אביו היה צלם ומורה לצילום. עוד בילדותו התעניין רפיק בצילום ובגיל 17 נשלח ללמוד את מקצוע הצילום בחנות צילום בבעלותו של נשאד פריזריני בבירת המדינה - העיר טירנה.[1] רפיק היה לעוזרו של פריזריני ושימש כמדובב לקצינים הגרמנים שבאו להצטלם בחנות.

הפעילות בתקופת השואה להצלת יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך הכשרתו בחנות הצילום בטירנה, פגש רפיק את משה מנדיל- מורו לשעבר של פריזריני בעל החנות. מנדיל, יחד עם אשתו אלה ושני ילדיהם-גברא ואירנה, ברחו מסרביה לקוסובו עם פלישת הגרמנים באפריל 1941. מקוסובו, שהייתה תחת שלטון איטלקי, פונתה המשפחה יחד עם פליטים רבים ברכבת לאלבניה, שהייתה מוגנת עד כניעת איטליה לבעלות הברית בספטמבר 1943, אז ריחפה על היהודים סכנה.[2]

רפיק חונך על פי הקוד האתי האלבני - ה"בסה", שמשמעותו "לקיים הבטחה". קוד זה מחייב כל אלבני להעניק מחסה לכל מבקש מקלט המגיע לביתו. בהתאם לקוד זה, רפיק הזמין את משפחת מנדיל להתחבא בבית הוריו בקרויה עד נסיגת הנאצים מאלבניה.[3] רפיק ומשפחת מנדיל יצאו, לבושים בבגדים אלבנים מסורתיים על גבי פרידות, למסע בן שלושה לילות שארך כ-70 ק"מ. כדי להתחמק מתצפיות של חיילים גרמנים, הם התקדמו בלילות בדרכים צדדיות בלבד ואילו בימים הסתתרו במערות. כשהגיעו לקרויה, החביאו בני משפחת וסלי את משה ואלה בחדר קטן מעל לאסם, ושני הילדים גודלו יחד עם שאר ילדי משפחת וסלי. זמן קצר לאחר בואם הביא אחיו של רפיק, ג'מאל, משפחה יהודית נוספת מטירנה, ושתי המשפחות חיו בשיתוף בבית וסלי. לקראת סוף המלחמה, התעצמה הפעילות הצבאית בסביבה עקב פעילות משמעותית של הפרטיזנים באזור. הכפר הופצץ והחיפושים באזור אחר פרטיזנים ויהודים גברו. המשפחות שהסתתרו בבית משפחת וסלי לא התגלו בחיפושים והן המשיכו להתגורר שם עד לשחרור אלבניה בנובמבר 1944.

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר המלחמה, חזרה משפחת מנדיל לסרביה. משה פתח חנות צילום משלו בעיר מגוריהם החדשה, נובי סאד. וסלי הוזמן לגור בביתם ולהמשיך בלימודי הצילום שנקטעו עקב המלחמה. רפיק חי בחיק משפחת מנדיל עד עלייתם לישראל בשנת 1949, ולמרות המרחק נשמר הקשר בין משפחת מנדיל לרפיק וסלי ומשפחתו. רפיק העביר את הידע שרכש בצילום לבנו, פטמיר, והוריש לו את סטודיו הצילום שלו.

הכרה והנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1987 כתב גברא מנדיל ליד ושם את סיפורו. רפיק וסלי ומשפחתו היו לאלבנים הראשונים שזכו להכרת חסידי אומות העולם ביד ושם, והם הוזמנו לטקס בישראל. אלבניה באותם הימים הייתה מדינה קומוניסטית מבודדת ובלתי נגישה, אך רפיק, אשתו וילדיו קיבלו היתר מיוחד מנשיא המדינה לנסוע לישראל ולהשתתף בטקס ביד ושם.

בשנים 1992–1993 ייסדו רפיק וסלי וגברא מנדיל את אגודת הידידות אלבניה-ישראל במטרה לחזק את הקשרים בין שני העמים בכל התחומים.

בשנת 2014, הוחלף שמו של אחד מבתי הספר בברלין לבית ספר על שמו של רפיק וסלי (Refik-Veseli-Schule) (גר'), לאחר שמורי בית הספר עברו סמינר ביד ושם בנושא חסידי אומות העולם המוסלמים.[4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]