רפי וישניצר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רפי וישניצר
אין תמונה חופשית
לידה 16 במאי 1945
פטירה 18 בדצמבר 2016 (בגיל 71)
מידע כללי
לאום ישראלישראל  ישראל
ספורט
ענף ספורט אתלטיקה
תת-ענף ריצת 800 מטר, ריצת 1500 מטר, ריצת 3000 מטר, ריצת 3000 מטר מכשולים, ריצת 10000 מטר
מועדון אס"א תל אביב
מאמן איליה בר זאב
הישגים
שיאים אישיים 800 מטר: 1:51.9 דקות (1972)
1000 מטר: 2:25.4 דקות (1975), שיא ישראל בעבר
1500 מטר: 3:48.4 דקות (1972)
3000 מטר: 8:28.8 דקות (1972)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רפי וישניצר (16 במאי 194518 בדצמבר 2016) היה ד"ר לרפואה פנימית ופנאומולוג.[1] היה אתלט ומאמן ישראלי, אלוף ישראל בריצת 1500 מטר, בריצת 3000 מטר מכשולים ובריצת 10000 מטר (1971) ושיאן ישראל בריצת 1000 מטר.[2]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וישניצר נולד ברחובות וגדל במושב אביגדור. הוא למד בבית הספר תיכון האזורי בבאר טוביה. הוא היווה כוח מניע ודוגמה לאחיו הצעיר יובל שהיה אלוף ושיאן ישראל בריצות למרחקים בינוניים וארוכים, במשך שנים רבות. מאמנו היה איליה בר זאב. התחרויות ביניהם, בעיקר בריצות השדה יצרו התעניינות מרובה בענף.[3] הוא שרת בנח"ל מוצנח.

1962[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות ישראל שנערכה במכון וינגייט בסוף יוני 1962 זכה וישניצר במדליית כסף בריצת 800 מטר בתוצאה של 2:01.7 דקות, אחרי עמוס גלעד שהגן על תוארו (2:00.6 דקות) ולפני קלמן יוסטמן (2:02.5 דקות). נוסף לכך, הוא סיים במקום רביעי בריצת 1500 מטר בתוצאה של 4:12.4 דקות.[4]

1965[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות האתלטיקה של המכביה השביעית שנערכו ב-1965 סיים וישניצר במקום שישי בריצת 1500 מטר בשיא אישי חדש של 3:59.4 דקות ובכך היה לישראלי השני אחרי יאיר פנטילט שירד מגבול הארבע דקות.

ב-1966 החל וישניצר ללמוד רפואה בסיינה שבאיטליה. בתחילת יוני 1967, כשבוע לפני פרוץ מלחמת ששת הימים עזב את לימודיו וחזר לישראל. לאחר המלחמה נישא לבתיה. לאחר שלוש שנות למודים באיטליה הוא שב לישראל להמשך לימודיו.

1970[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות ישראל שנערכה ביולי 1970 זכה וישניצר במדליית ארד בריצת 800 מטר בתוצאה של 1:55.4 דקות, אחרי אחיו יובל (1:52.8 דקות) ואילן שזיפי מהפועל חיפה (1:54.8 דקות).[5]

1971[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלוף ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות ישראל שנערכה במכון וינגייט ביולי 1971 הוא זכה בשתי מדליות, זהב וכסף. מדליית זהב, בריצת 1500 מטר בתוצאה של 3:55.1 דקות, לפני נתנאל פנטילט ממכבי תל אביב (3:56.0 דקות) ודוד לאוגומר מהפועל עמק חפר (3:57.7 דקות). מדליית כסף, בריצת 800 מטר בתוצאה של 1:53.8 דקות, אחרי אילן שזיפי (1:53.7 דקות) ולפני נתנאל פנטילט (1:54.5 דקות)[6]. נוסף לכך, הוא זכה באליפות ישראל בריצת 3000 מטר מכשולים ובריצת 10000 מטר.

1972[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות שנערכה בלונדון, בריטניה במרץ 1972 סיים וישניצר במקום רביעי בריצת 3000 מטר בשיא אישי חדש של 8:28.8 דקות. בתחרות שנערכה בפורמייה, ב-11 במאי אותה שנה הוא זכה במדליית ארד בריצת 1500 מטר בשיא אישי חדש של 3:48.4 דקות, התוצאה השנייה בטיבה של אתלט ישראלי באותה העת, אחרי השיא הישראלי של אחיו יובל (3:43.3 דקות). חודש וחצי לאחר מכן, בתחרות שנערכה בלובן, פולין ב-21 ביוני הוא סיים במקום שביעי בריצת 1500 מטר בשיא אישי חדש של 1:51.9 דקות, התוצאה השלישית בטיבה של אתלט ישראלי באותה העת.

1973[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת יום כיפור, שימש וישניצר כרופא בגדוד צנחנים בגזרת תעלת סואץ.

1974[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות ישראל שנערכה ביולי 1974 זכה וישניצר בשתי מדליות, כסף וארד. מדליית כסף בריצת 1500 מטר בתוצאה של 3:55.2 דקות, אחרי אחיו יובל (3.51.1 דקות) ולפני יאיר קרני מהפועל עמק חפר (3:55.7 דקות) ומדליית ארד בריצת 5000 מטר בתוצאה של 15:42.6 דקות, אחרי אחיו יובל (14:48.8 דקות) וציון חצרוני מהפועל תל אביב (14:53.0 דקות). נוסף לכך, הוא סיים במקום רביעי בריצת 800 מטר בתוצאה של 1:55.2 דקות.[7][8][9][10]

1975[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות שנערכה בלברקוזן, גרמניה ב-31 ביולי 1975 קבע וישניצר בריצת 1000 מטר שיא ישראלי חדש של 2:25.4 דקות, שיפור ב-9 עשיריות השנייה לשיאו של אחיו יובל.[2] שיא זה החזיק מעמד כשנה ונשבר על ידי דוד לאוגומר (2.25.0 דקות). שנה לאחר מכן, נקרע גיד בכף רגלו והוא פרש מריצה תחרותית.

קריירה כמאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין האתלטים שאימן היו אלופים ושיאני ישראל: דב קרמר, אסף בימרו, ימר גטהון, גלעד רותם, עומר אלמוג.

קריירה כרופא[עריכת קוד מקור | עריכה]

וישניצר עבד במרכז רפואי קפלן במכון הריאות והיה אחראי על פיזיולוגיה של המאמץ ומרפאת ספורט.[11]

תארים והישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2015 קיבל וישניצר תואר עמית כבוד מטעם איגוד האתלטיקה בישראל.[12]

שיאים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פנאומולוג - רופא למחלות ריאה
  2. ^ 1 2 השיא נשאר במשפחה, מעריב, 1 באוגוסט 1975
  3. ^ איליה בר-זאב, יובל וישניצר קורץ מן החומר ההופך צעירים עקשנים - לאלופים, מעריב, 11 ביולי 1969
  4. ^ א. פז, ג'קרטה "משכה" את האתלטים ל-5 שיאים והשגים, מעריב, 1 ביולי 1962
  5. ^ יעקב פתאל, שיא חדש של גוטובניק בברזל - 16.28 מ', דבר, 5 ביולי 1970
  6. ^ מתתיהו ברוש, שני שיאים ישראלים מרשימים - שחמורוב - 6.14 מ' ברוחק, דבר, 11 ביולי 1971
  7. ^ אורי ירון, הנערה אלה קציר ניצחה את אמא-אסתר ב-100 מטר, מעריב, 9 ביולי 1974
  8. ^ אורי ירון, אליפות של משוכות, מעריב, 10 ביולי 1974
  9. ^ אורי ירון, נעילה בלי שיאים, מעריב, 11 ביולי 1974
  10. ^ אליפות הא"ק הסתיימה אמש בקול דממה, דבר, 11 ביולי 1974
  11. ^ מכון ריאות, באתר המרכז הרפואי קפלן
  12. ^ אורן בוקשטיין, עמית כבוד 2015 - ד"ר רפי וישניצר, באתר איגוד האתלטיקה בישראל, 27 בנובמבר 2015