רפרם חדד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רפרם חדד

רפרם (רפאל) חדד (נולד ב-26 ביוני 1976) הוא אמן וצלם ישראלי, מתאם תנועת מזון איטי (סלואו פוד, Slow Food) בישראל משנת 2005.

אומנות ותרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רפרם חדד נולד ב-26 ביוני 1976 באי ג'רבה שבתוניסיה. סיים את לימודיו במוסררה שבירושלים בשנת 2004 ונסע לעבוד באיטליה אצל האמן מיקלנג'לו פיסטולטו (איט'), כחלק ממיזם UNIDEE העוסק בשינוי חברתי ומממן שהות באיטליה לאמנים צעירים.[1] האמנות שלו סבה סביב תורת הפיסול החברתי, מונח שטבע האמן יוזף בויס.

בין השנים 2004 ל-2010 השתתף בתערוכות צילום ופיסול רבות. בין השאר עבד עם פרופ' אומברטו אקו על המיצב "מכונה אריסטוטלית", שהוצג בתערוכה "Arting Jerusalem". הציג שתי עבודות וידאו ארט, illusions ו-triadic memories, במסגרת הביאנלה של ונציה 2005 ב-Isola di San Servolo.

בשנת 2006, בשיתוף עם UNIDEE, יזם "Artist in residence" ראשון מסוגו בישראל במצפה רמון ואצר אותו. על פעילות זו זכה בפרס "אמן בקהילה" מטעם משרד החינוך והתרבות לשנת 2005.[דרושה הבהרה] בשנת 2007 הציג מיצג ווידאו ארט בתערוכה ב-la corbiere בשווייץ. ב-2008 הציג במוזיאון CAMeC בלה ספציה.

בין השנים 2005 ל-2010 כתב לעיתונים גלובס, כל העיר ולה סטמפה בענייני אוכל ותרבות.

המסע ללוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מספר ביקורים במדינות העוינות את ישראל, למשל סוריה, נסע במרץ 2010 ללוב מטעם מרכז אור שלום למורשת יהודי לוב כדי לצלם אתרים יהודיים, בהם בתי קברות ובתי כנסת. טרם כניסתו למדינה הזדהה כצלם יהודי-תוניסאי שנשלח מטעם סוכנות צילום מקומית, וקיבל אישור לצלם בלוב. רפרם צילם אתרים רבים, בפרט בטריפוליטניה, אך כבר בימים הראשונים לביקורו הוצמד לו סוכן המשטרה החשאית הלובית,[2] ורפרם השאיר הנחיות למקרה שייעצר.

בשהותו בדרנה שבקירנאיקה נעצר לראשונה לחקירה, אך שוחרר כעבור זמן קצר. ביום העשירי למסעו - בו תכנן לצאת מן המדינה - נעצר בידי המשטרה החשאית של לוב בחשד לריגול מטעם המוסד, או למצער סחר בנשק או הלבנת הון. בהמשך העריך פדהצור בנעטיה, יושב ראש המרכז, שהמודיעין המקומי היה דרוך במיוחד בשל מפגש הליגה הערבית שהתקיים בטריפולי הבירה כשבוע לאחר מכן, ושהאזרחות הישראלית שנחשפה הוסיפה גם היא לחשש.

על עצם השהייה במאסר נוספו קשיים נוספים: במשך מספר שבועות סבל רפרם עינויים, בהם מכות במוט ברזל, מכות חשמל, שלילת שינה ועמידה ממושכת;[3] תנאי התברואה היו גרועים, ויתושים הטרידו בלילות; לוב היא אחת המדינות החמות בעולם, ושוררת בה טמפרטורה של כ-40–46 מעלות בממוצע לאורך החוף, ואף יותר בפנים המדינה - אך לא תמיד סופקו מים; השעמום, לצד החוסר בשעון ובתחושת זמן, איימו להוציאו מדעתו. כדי להתגבר על הבעיות האחרונות, אלתר רפרם לוח שחמט ממגשיות אוכל וכלים מפקקים ושיחק בהם עם עצמו,[4] והאזין לקריאות המואזין ולחילופי השומרים שסימנו עבורו את הזמנים.

לאחר שנודע בישראל על מעצרו הוטלה צנזורה על הפרשה עד שחרורו.[5] בהמשך, שלח המרכז מכתבים ללוב במטרה להסביר את מטרת הנסיעה,[6] ובמקביל פנו שר החוץ ליברמן וראש הממשלה נתניהו לעמיתיהם ברוסיה ובארצות-הברית, בצרפת, בבריטניה ובייחוד באיטליה,[7] בניסיון לשכנע דרכם שאין מדובר במרגל. לאחר שמגעים אלו עלו בתוהו, קודמה עסקה לשחרורו, בתיווך איש העסקים היהודי-האוסטרי מרטין שלאף, וכן וולטר ארביב, יהודי ממוצא לובי ובעל חברת תעופה קנדית. אלו יצרו קשר עם סיף אל-אסלאם קדאפי - בנו של שליט לוב.

בתחילה דרשה לוב לאפשר למשט בחסות "קרן קדאפי" להגיע לעזה, אך הצעה זו נתקלה בסירוב ישראלי. בתום חודש נוסף הוסכם על שחרור חדד, שהוצג בלוב כמחווה לתוניסיה לקראת הרמדאן שחל מספר ימים אחר-כך.[8] בתמורה הוסכם שהספינה תעגון באל-עריש (מצרים) ושתוכנה יועבר לרצועת עזה דרך מעבר רפיח, הותר ללוב להקים בעזה כעשרים מבנים טרומיים,[9] וישראל שחררה מספר אסירים פלסטיניים.[10] במוצאי השביעי באוגוסט הוטס רפרם במטוסו הפרטי של שלאף לווינה, ולמחרת חזר לישראל עם ליברמן. מאז אירועים אלו, והפרסום שהקנו לו בעל-כרחו, הפסיק רפרם את מסעותיו למדינות עוינות (למעט תוניסיה).[11]

בסוף 2012 יצא לאור ספרו על הפרשה, "מדריך רפרם לכלא הלובי: איך לשרוד 170 יום בצינוק עם קדאפי", בהוצאת עם עובד.[12]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתגורר לסירוגין ביפו ובתוניסיה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ UNIDEE2004
  2. ^ רגב גולדמן, "מפעל חיים", זמן חולון-בת-ים (מעריב) (עמ' 48–50), 13 באוגוסט 2010 (באתר מרכז אור שלום)
  3. ^ ישראלי מנסה לשמר את ההיסטוריה של היהודים בלוב, באתר העולם מבית PRX, ‏14 באוקטובר 2011 (באנגלית)
  4. ^ רוני קובן, עובדה (ערוץ 2), ‏השבוי הישראלי בלוב מדבר לראשונה, באתר ‏מאקו‏‏, ‏24 בפברואר 2011‏ (אורך: 26:33)
    יעקב בראון, להישאר בחיים בכלא הלובי, באתר ערוץ 7, 18 באפריל 2013
  5. ^ אורן פרסיקו, שקט בבקשה, באתר העין השביעית, 12 באוגוסט 2010
  6. ^ אביאל מגנזי, "שליחים קודמים שלנו ללוב כבר הסתבכו", באתר ynet, 9 באוגוסט 2010
  7. ^ רעות ברנע, אוכל שחור-לבן: רפרם חדד מחבר בין אוכל לפוליטיקה, באתר כלכליסט, 20 באוגוסט 2017
  8. ^ יוסי מלמןהשליח המיוחד לאזורי סכנה, באתר הארץ, 23 בספטמבר 2011
  9. ^ ברק רבידאזרח ישראלי-תוניסאי שנעצר בלוב, שוחרר לאחר חמישה חודשים בכלא, באתר הארץ, 8 באוגוסט 2010
  10. ^ י' הרשלר, "השליחים", יום ליום (עמ' 35–37), 21 בספטמבר 2010 (באתר מרכז אור שלום)
  11. ^ רוני סופר, חזר הביתה: הישראלי שנעצר בלוב נחת בנתב"ג, באתר ynet, 9 באוגוסט 2010
    יוסי אלי ואלי ברדנשטיין, כך הסתבך רפאל חדד שישב בכלא הלובי, באתר nrg‏, 10 באוגוסט 2010
    אייל לוי, גיבורים בעל כורחם, באתר nrg‏, 9 במאי 2011
  12. ^ מדריך רפרם לכלא הלובי באתר עברית (קורא ספרים אלקטרוני)