רצון הלוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רצון הלוי
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

רצון הלוי (1922, תרפ"ב - 12 במרץ 2007, כ"ב באדר תשס"ז) היה משורר ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רצון הלוי נולד בשרעב שבתימן בשנת 1922, והתייתם מאביו בגיל 5. בתימן למד חמש שנים עם מורי בתלמוד תורה מקומי. בשנת 1933 עלה לארץ ישראל עם משפחתו, התגורר בדרום תל אביב ועבד כסבל בשוק ועובד בניין בעבודות מזדמנות. באותה עת החל לכתוב בתשלום מכתבי אהבה בשם נערים לנערות. בארץ ישראל לא למד במסגרת חינוכית מסודרת, אך קרא בשקיקה ספרות ושירה ולמד באופן אוטודידקטי את שירת ספרד ותימן ובעיקר את שירתו של רבי שלום שבזי. הלוי החל לפרסם שירה בשנת 1949, ולצד זאת התמיד בעבודתו כפועל בניין עד גיל 74.

ספר שיריו הראשון, "המי יונת לב", פורסם בשנת 1967, עם הקדמה מאת פרופ' אהרן מירסקי. לדברי אלמוג בהר: "כבר בספר שיריו הראשון השתמש הלוי בידענות רבה בצורות השיריות של שירת החול העברית מאז ימי דונש בן לברט ועד השירה בתימן, בעלת משקל היתדות והתנועות, באוצר הלשוני הכביר של הפיוט המוקדם והמאוחר, ובז’אנרים שונים כשירי ידידות, יין ודודים, וזאת במקביל להיכרות מעמיקה עם השירה החדשה". במהלך חייו פרסם הלוי עוד שבעה קובצי שירה פרי עטו. בספרו "מראש ומקדם" כלל פואמה ארוכה בשנים-עשר פרקים על השואה, שהיא למעשה סיפור של ניצול שואה אשר שירת בצה"ל לצד הלוי בזמן מלחמת העצמאות.

אחד ממפעליו החשובים ביותר של הלוי הוא דיוואן בן שלושה כרכים של שירת תימן ("שירת ישראל בתימן : ממבחר השירה השבזית-תימנית") שיצא לאור בעריכתו. שלושת כרכי הדיוואן הכילו הן שירה עברית, חלקה מתוך כתבי יד נדירים, והן שירה בערבית יהודית, אשר הלוי הוסיף לה תרגום לעברית. בהקדמה לדיוואן סיפר על שהניע אותו לקבץ מבחר משירת תימן ולהוציאה לאור: "עניין זה של השירה השבזית-תימנית תפס אותי מאז גיל הילדות... פעמים הייתי פורש באמצע המשחק, נכנס הביתה, פורש לפני עיני דיוואנים כתובי יד, וצולל בתוך אותן מלים נפלאות, שנחרתו בתודעתי מראשית ילדותי. מביט החוצה אל חברי הנערים המשתוללים במשחקם, ושואל עצמי: האם אלה מודעים, ויהיו מודעים לערך השירים הללו, שהיו מנסרים בכפרים ספוני ההרים השגיאים של ‘ארץ התימן’?... כבר בגיל נערות החלו תהיות מעיקות לפרפרני: מה יהיה על הדברים הללו הכתובים בדיוואנים? מה צריך לעשות למען מורשת אבות זו?"[1]

מלבד תרגום שירת קודש מערבית יהודית לעברית, במהלך חייו תרגם הלוי גם שירי עם מפי נשים יהודיות מתימן, שירים ערביים קלאסיים מתקופת הג'אהליה (מֻעַלַּקַאת)[2] ופסוקים מהקוראן[3]. הלוי התעניין גם בשירה הערבית בת ימינו, ובין היתר תרגם שירים פמיניסטיים של שוקייה עַרוּק, משוררת צעירה מנצרת[4] וכן התפלמס באחד משיריו עם קביעתו של המשורר הסורי המפורסם ניזאר קבאני כי "היהדות הנה תופעה חולפת ותחלוף לאין"[5].

הלוי פיתח באחדים מספריו את מסורת "השילוב" שהייתה נהוגה במידה מעטה בתימן, לפיה משורר צעיר מוסיף ומשלב שורות מקוריות לשירים של משוררי עבר. כך עשה הלוי לעשרות רבות של שירים, בעיקר של משוררי ספרד מימי הביניים, אך גם משוררים עבריים חדשים כגון אלתרמן וכן כותבים מערביים כשייקספיר, ביירון והיינה. כדרך משוררי תימן, הוסיף בית נוסף לשיר על כל בית קיים.

הלוי היה שותף להקמת כתב העת אפיקים בשנת 1964 וממייסדי מכון אבא שלם שבזי לחקר מורשת יהדות תימן. נישא בגיל 18 והיה אב לשישה ילדים. נפטר בכ"ב באדר תשס"ז (12 במרץ 2007).

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המי יונת לב: שירים, תל אביב: מחברות לספרות בסיוע הקרן לעידוד השכלה ומפעלי תרבות מיסודם של עולי תימן, 1967.
  • הנצח האחד: שירים, תל אביב: אפיקים, 1979.
  • בסוד הנצחות: שירים ושירות, תל אביב: אפיקים - לתחיה רוחנית וחברתית, 2001.
  • מעולם לעולם, תל אביב: אפיקים, מכון אבא שלם שבזי, 2002.
  • מראש מקדם: שירי נעורים וזקונים, תל אביב: אפיקים, מכון אבא שלם שבזי, 2003.
  • עלילות מעולם לעולם, תל אביב: אפיקים, מכון אבא שלם שבזי, 2005.
  • דרכים מעולם לעולם, תל אביב: אפיקים, מכון אבא שלם שבזי, 2006.
  • ענפי שיר, תל אביב: הוצאת אפיקים, מכון אבא שלם שבזי, 2006.

בעריכתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שירת ישראל בתימן: ממבחר השירה השבזית-תימנית / אסף מכתבי יד, ערך, תרגם, פירש וההדיר רצון הלוי, קריית אונו: מכון משנת הרמב"ם, 1998-2001, ג' כרכים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עוזיהו משולם, 'מחנה יהודה כמקור השראתו של המשורר רצון הלוי', תהודה 29 (תשע"ג), עמ' 129–134.
  • יוסף דחוח הלוי, '‬שירת ציון בציון : על שירתו של רצון הלוי', אפיקים עב (תש"ם), עמ' 12-16.
  • אהרן מירסקי, 'על "הנצח האחד"', אפיקים, עה (תשמ"א), עמ' 12-13.
  • חלי אברהם-איתן, 'רצון הלוי : שירה רליגיוזית בתוך שני עולמות', תימא יא (תשע"א), עמ' 210-227.
  • יוסף עוזר, 'הערות קטנות על משורר גדול : רצון הלוי', הפיוט כצוהר תרבותי (תשע"ג), עמ' 421-449.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שירת ישראל בתימן, כרך א, עמ' 7.
  2. ^ מראש מקדם, עמ’ 217-253.
  3. ^ ענפי שיר, עמ’ 93-104.
  4. ^ ענפי שיר, עמ’ 103
  5. ^ בסוד הנצחות, עמ’ 264-266