רצועות בולינגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רצועות בולינגראנגלית: Bollinger Bands) הידועה גם כ"קווי אלפא-בטא", היא אינדיקטור בשוק ההון בתחום הניתוח הגרפי. זהו פיתוח של ג'ון בולינגר, אנליסט בחברה CNBC – Financial News Network.[1]

רצועות בולינגר מורכבות משלוש רצועות. הרצועה האמצעית נועדה להציג את הממוצע בין הרצועה העליונה לבין הרצועה התחתונה. והרצועה העליונה מהווה שתי סטיות תקן מעל לממוצע, ואילו הרצועה התחתונה מציינת שתי סטיות תקן מתחת לממוצע.

הרציונל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההנחה הבסיסית של רצועות בולינגר היא שהמחירים של המניות או של המדדים נוטים להישאר בין הרצועה הגבוהה והרצועה הנמוכה. והמרחק בין הרצועות מהווה פונקציה של תנודתיות המחירים.

מאפייני רצועות בולינגר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כאשר הרצועות מתקרבות יופיעו שינויים חדים בשערי המנייה או המדד.[2]
  • יציאה מהרצועה תרמוז על המשך מגמת העלייה או הירידה, לעיתים הרצועות נפרצות.
  • אין הכרח שהשערים יגיעו לגבול הרצועה העליונה או התחתונה.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסוחרים בשוק ההון נעזרים ברצועות בולינגר כאזורי תמיכה והתנגדות, כלומר נגיעה ברצועה התחתונה יכולה לאותת על אזורי קנייה בהסתמכות על כלים טכניים נוספים ומנגד הגעה לרצועה העליונה בליווי כלים טכניים נוספים כמו נרות היפוך יכולה לאותת על שינוי מגמה מעלייה לירידה לכן, הנוסחה משמשת ככלי עזר, על מנת לזהות את התנודתיות בשוק לצורך בחירת אסטרטגיות מסחר. ישנם סוחרים אשר משתמשים ברצועות בולינגר בשילוב מתנדים אחרים כדי לנסות ולהבין נקודות כניסה\יציאה אפשריות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רצועות בולינגר
  2. ^ דורון שלפר, הבורסה לניירות ערך ושוקי ההון בישראל ובעולם, 2016