רצח פולה אליעז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רצח פולה אליעז, אשתו של המשורר והמתרגם רפאל אליעז בידי המאהבת שלו, עליזה פאנו, הסעיר את מדינת ישראל בשנת 1960.

פרשת הרצח[עריכת קוד מקור | עריכה]

עליזה ברוך עלתה בשנת 1948 מבולגריה עם הוריה. בשנת 1951 סיימה את גימנסיה הרצליה. למדה שנתיים משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים ונסעה ללמוד ספרות בלונדון. עם שובה החלה לפרסם סיפורים קצרים וכתבות על נושאים ספרותיים בעיתונים "על המשמר" ו"למרחב". בתקופה זו התוודעה למשורר רפאל אליעז לאחר שביקשה ממנו חוות דעת על מחזה שכתבה. יחסיהם התהדקו, והיא הרתה לו, אך הפילה לאחר שלקחה לדבריה בכוונה כדורי כינין.

בשנת 1957 נישאה לרופא ד"ר משה פאנו, שעבד כרופא פנימי בבית החולים אסף הרופא, אולם המשיכה את יחסיה עם אליעז שסירב לבקשתה לעזוב את אשתו. בשנת 1960 עבר אליעז לחיפה, שם קיבל דירה במסגרת פרויקט שיכון לסופרים ואמנים שיזם אבא חושי. פאנו החליטה לחסל את אשתו של אליעז בנוסח ספרי אגאתה כריסטי, מהם הושפעה. נודע לה כי פולה אליעז סובלת מהפרעות בקצב הלב והיא נוטלת תכשיר דיגיטליס וכן למדה כי נטילת כמות גדולה של תרופה זו יכולה לגרום להפסקת פעולת הלב ומוות, וקשה לגלות את שרידי התרופה בדם. היא נטלה מרשמים של בעלה, זייפה את חתימתו ורכשה מספר בקבוקים של "פרודיגל" שהוא צורה נוזלית של התרופה.

ב-25 באוקטובר 1960 הגיעה פאנו לביתו של אליעז. הוא לא היה בבית ופולה שהכירה אותה, פתחה לה את הדלת. פאנו הכינה לה מיץ ומסכה לתוכו את ה"פרודיגל". מיד לאחר מכן עזבה את הבית ונסעה לבית מלון בנצרת שם בילתה את הלילה עם אליעז. פולה, לאחר ששתתה את המיץ, החלה להקיא ומצבה התדרדר. היא הובהלה לבית החולים במצב קשה כשהיא ממלמלת: "היא הרעילה אותי...אני שונאת אותה...מה פתאם היא באה לבקר אותי דווקא היום?...". למחרת היא נפטרה ובבדיקת פתולוגית נמצאו שרידי דיגיטוקסין בלב ובכבד.

יום לפני הרצח פנתה פאנו למשרד חקירות פרטי בבקשה לנהל מעקב אחרי פולה אליעז היות שהיא אמורה לקבל הודעה קשה ו"לביים התקף לב".‏[1] לאחר הרצח היא התקשרה למשרד לברר על המעקב. החוקר ששמע על מותה של פולה אליעז, חשד בה והזמין את המשטרה. כאשר הגיעה פאנו למשרד היא נעצרה מיד ובארנקה נמצאו צנצנות "פרודיגל". לא ברור מדוע פעלה פאנו בצורה כזאת. ייתכן שרצתה להיעצר ולעמוד לדין כדי שהציבור יידע על אהבתה למשורר אליעז.

המשפט[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשפט נערך בבית המשפט המחוזי בחיפה. לאחר חקירת כל העדים נשאר להחליט האם עליזה פאנו הייתה מודעת למעשיה. בית המשפט הזמין שני פסיכיאטרים שהביעו דעות מנוגדות.

פרופסור היינריך צבי ויניק, מנהל בית החולים לחולי נפש בטלביה וד"ר ראובן מאייר, מנהל בית החולים לחולי נפש בבאר יעקב הסכימו כי עליזה פאנו מעורערת בנפשה וסובלת מנוירוזה חריפה שלא הגיעה לדרגה של פסיכוזה, שהיא מחלת נפש לכל הדעות.

פרופסור ויניק גרס כי עליזה פאנו לא יכלה לעמוד נגד הכוחות ההרסניים שפעלו בתוכה.‏[2] לעומתו טען ד"ר מאייר כי היא יכלה להתגבר על הדחפים שלה.‏[3]

בית המשפט המחוזי קיבל את דעתו של ד"ר מאיר. עליזה פאנו הורשעה ברצח בכוונה תחילה ונגזר עליה מאסר עולם.‏[4] היא ערערה לבית המשפט העליון אולם ערעורה נדחה.‏[5]

סוף הפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עליזה פאנו ישבה בכלא תקופה קצרה ואחר כך הועברה לאשפוז בבית החולים לחולי נפש בטלביה. היא שוחררה בספטמבר 1967, לאחר שזכתה לחנינה מהנשיא זלמן שזר. היא כתבה מאמרים ומחזות אך ללא הצלחה. בשנת 1990 עזבה את הארץ.

אליעז נישא בשנית ונולדו לו שני ילדים. הוא התגרש, עבר לגור בגפו ביפו ונפטר ב-1974.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]