רציונליות מוגבלת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רציונליות מוגבלתאנגלית: bounded rationality) היא רעיון פסיכולוגי שלפיו היכולת לערוך שיפוטים ולקבל החלטות באופן אופטימלי, או אפילו משביע רצון, מוגבלת לתנאים מסוימים שבהם מתקבלת ההחלטה. [1]. מגבלות מסוימות נובעות מהיכולות הקוגניטיביות שלנו בזמן קבלת ההחלטה. כך למשל, כשאנו נמצאים תחת עומס קוגניטיבי, עיבוד מידע רלוונטי לא בהכרח יתאפשר. מגבלות אחרות נובעות מכך שאין ברשותנו את כל המידע הקיים על מנת לקבל החלטה רציונלית, וישנן מגבלות נוספות כמו מגבלות של זמן. לא תמיד יהיה בידנו מספיק זמן על מנת לקבל החלטה מחושבת. 

מקור הרציונליות המוגבלת[עריכת קוד מקור | עריכה]

רציונליות מוגבלת טוענת כי מקבלי החלטות מחפשים אחר פתרונות מרצים ומספקים עבורם אך לא בהכרח אופטימליים (כאלו שממקסמים תועלת). באופן זה עיבוד מידע מוגבל, רמזים תת הכרתיים ולחצים סביבתיים מביאים אנשים לקבל החלטות לא אופטימליות, אך טובות דיין בשביל להמשיך בחייהם[2] . הרברט אלכסנדר סיימון הציע את רעיון הרציונליות המוגבלת כאלטרנטיבה למודל המתמטי של קבלת החלטות. הרעיון משלים להנחת ה"רציונליות כאופטימיזציה", אשר רואה בתהליך קבלת החלטות, תהליך רציונלי לחלוטין של בחירת האפשרות האופטימלית בהינתן המידע הקיים.  

סיימון חקר את גבולות הרציונליות בעיבוד מידע וטבע את המושג רציונליות מוגבלת ב1955, כאלטרנטיבה יותר מציאותית[3] .  סיימון השתמש במטאפורה של זוג מספריים על מנת להסביר זאת; כאשר להב אחת שייכת ל"הגבלות קוגניטיביות", מגבלות הנובעות מתוך האדם עצמו והלהב השנייה שייכת ל"מבנה הסביבה", כלומר למגבלות חיצוניות. שני המנגנונים הללו עובדים יחד ובמקביל. לפיכך מגבלות בידע, בתשומת לב ובמשאבים אחרים לא בהכרח ימנעו מאתנו לקבל החלטה מוצלחת אם ננצל את הידע הקיים במבנים קבועים בסביבה[1]

סיימון הצביע על כך שרוב האנשים רציונליים רק באופן חלקי וחווים מגבלות בעת גיבוש ופתרון בעיות מורכבות ועיבוד מידע. מודלים של רציונליות מוגבלת, בשונה ממודלים של אופטימיזציה, אינם מניחים הנחות לא מציאותיות לגבי נגישותם של משאבים כמו זמן וידע. סיימון סבר כי, כלכלנים משתמשים בהיוריסטיקות על פני החוקים הנוקשים של מקסום תועלות. הם עושים זאת בגלל מורכבות הסיטואציה וחוסר יכולתם לעבד ולחשב את התועלת הצפויה של כל אלטרנטיבה, כמו גם לחשב את העלויות ושאר הרכיבים הכלכליים שחישובם מצריך משאבים רבים. 

רציונליות מוגבלת הרחבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד מתהליכי המפתח ברציונליות מוגבלת הינו חיפוש מוגבל, תאוריה זו אינה מניחה כי כל המידע הרלוונטי נגיש למקבל ההחלטה, אלא כי קבלת המידע הרלוונטי כרוכה בחיפוש אחר אלטרנטיבות והסיבות לבחור בהן. החיפוש יכול להיעשות בידע הקיים – חיפוש בזיכרון, או במקור חיצוני – כמו ספרייה ואתרי אינטרנט. חיפוש במקורות פנימיים עולה במשאבים כמו זמן והפניית תשומת לב, ואילו חיפוש במקורות חיצוניים דורש, בנוסף על כך, משאבים נוספים כדוגמת כסף. מסיבות אלה, משאבים מוגבלים מאלצים אותנו לעיתים לפעול על פי תהליך קבלת החלטות שאינו אידאלי ולקבל החלטה שאינה אופטימלית[1]

מודל רציונליות מוגבלת פועל לפי שלושה חוקים פשוטים:

  1. אנו מחפשים אחר מידע עבור פתרון. כאשר אנו מאתרים פיסת מידע ומאמצים אותה, אנחנו חוזרים לחיפוש עד אשר התהליך מסתיים.
  2. החיפוש יכול להיפסק מרגע שאנו משיגים פיסת מידע משביעת רצון בהתאם לשאיפה שלנו.
  3. בתום תהליך איסוף המידע תתבצע קבלת החלטה, לא באופן חישובי ומדויק, אלא לפי סיבות פשוטות, כמו בחירת האובייקט המועדף על ידי הסיבות שהוגדרו כחשובות ביותר.

ניתן לראות כי הכללים הם פשוטים ומספקים בעיקר את הצורך לענות לשאיפות שלנו ולא בהכרח למקסם את התוצאה. רציונליות מוגבלת אינה קוהרנטית ועקבית, אלא מהווה רציונליות המבוססת על הסביבה והמידע הקיים בה. היא חוסכת חישובים מיותרים ולרוב תספק תוצאות נכונות כמו חישובים סטטיסטיים מורכבים. כמו כן, בבעיות מורכבות הכוללות מספר מטרות ללא מכנה משותף, המקשות מאוד על מודלים סטטיסטיים מורכבים, יהיה ניתן לטפל באמצעות רציונליות מוגבלת[1]. רציונליות מוגבלת מראה כי שימוש בהיוריסטיקות יכול לאפשר קבלת החלטה נכונה במצבים מורכבים בהם אין אפשרות לערוך את מירב השיקולים המושכלים. באופן הבא היוריסטיקה יכולה להשתמש במידע הקיים בסביבה ולפעול לפיו גם מבלי לשקלל את כל הנתונים הנדרשים בעת קבלת החלטה[1]

רציונליות מוגבלת אינה עוסקת במבחן התוצאה אלא מהווה תאוריה לגבי אופן קבלת ההחלטה. היא עוסקת בתהליך קבלת החלטה המוגבל בזמן, ידע ובמשאבים בעולם שמשתנה ואינו בטוח. מתוקף כך מדובר ביכולת הישרדותית לקבל החלטות בעולם בו זמן קבלת ההחלטה הוא קצר ויש לגבש החלטות מחושבות בזריזות[4]. רציונליות מוגבלת אינה מסתכמת בהטיות, המהוות חלק מההגבלות הקוגניטיביות, מאחר והיא כוללת רכיב נוסף של הגבלות הסביבה. ההטיות לרוב מבוססות על נורמות ואינן מכילות את רכיב הסביבה. כך שלפי המודל של רציונליות מוגבלת, בסביבה הלוקה בחוסר מידע, ההטיות יכולות להיחשב כרציונליות. 

רציונליות מוגבלת וקיצורי דרך בקבלת החלטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיימון הסביר את תפקידם של קיצורי דרך מנטליים "היוריסטיקות" החוסכים את השימוש ביכולת קוגניטיבית מוגבלת [5]. בשנות השבעים בנו דניאל כהנמן ועמוס טברסקי אלטרנטיבה למודל הבחירה הרציונלית, "תאוריית הפרוספקט", על בסיס תובנותיו של סיימון. עבודתם מספקת את הבסיס האינטלקטואלי לספרות המודרנית על כלכלה התנהגותית. כהנמן וטברסקי הציגו מספר הטיות שבסיסן "היוריסטיקת הייצוגיות", "היוריסטיקת הזמינות" ו"היורסטיקת העיגון והתיקון". ביחד, התובנות על היורסטיקות ועל רציונליות מוגבלת מבססות את המגבלות החישוביות האוניברסליות של המח האנושי.

רציונליות מוגבלת מהווה את הבסיס לכלכלה התנהגותית ולשיטות הפועלות לפיה. כלכלנים התנהגותיים הראו כי ניתן להשתמש ברציונליות מוגבלת ובהטיות הנובעות ממנה, על מנת לפעול באופן החוסך טעויות מיותרות. דוגמא לכך היא הנאדג' (Nudge)  [6][4], חיזוק חיובי או הצעות עקיפות להשגת ציות ללא כפייה; השפעה על מניעים, תמריצים וקבלת החלטות, של יחידים וקבוצות. למשל, כאשר אנשים ממלאים טפסים ניתן לקבוע מראש מה תהיה בררת המחדל, אותה אנשים נוטים להשאיר מסומנת. לדוגמא, אם בטפסי הסכמה לתרומת איברים, בררת המחדל תהיה להסכים לתרומה [7]. אנשים שממלאים את הטפסים בחוסר תשומת לב, יראו יותר הסכמה לתרומת איברים. ישנה כמובן ביקורת כלפי ממשלות וגופים המשתמשים בהטיות על מנת להשפיע על בחירותיהם של אזרחים, אחת מהן מתרכזת בכך שגם אותן ממשלות אינן בהכרח יודעות מה נכון או לא וגם החלטותיהן מוטות[5]

מוסריות מוגבלת[עריכת קוד מקור | עריכה]

רציונליות מוגבלת מתייחסת לגבולות האיכות של קבלת החלטות באופן כללי, בעוד מוסריות מוגבלת מתייחסת לקבלת החלטות המוגבלת בנושאים אתיים[8] . לפי רעיון זה אנשים רואים את עצמם כמוכשרים, ראויים ומוסריים, דבר שמונע מהם לזהות מקרים של ניגוד עניינים. לכן, כאשר ניתקל בדילמה מוסרית הנוגעת לשימור אינטרסים האישיים שלנו, סביר כי לא נצליח לזהות שמדובר בניגוד אינטרסים, מאחר ויופעלו הטיות שמטרתן הגנה על העצמי כמוסרי. כלומר יהיה לנו קשה לזהות דילמה מוסרית המערבת אינטרס אישי לא מוסרי, בגלל שיש לנו רצון בלתי מודע לא לזהות אותן. באופן זה ההטיות מונעות מאתנו להכיר בחוסר ההגינות שלנו. מחקרים הראו כי כאשר ניתנת לאנשים אפשרות לרמות על מנת להרוויח, הם מפנים את תשומת הלב מעובדות מסוימות כך שעיבוד המידע יטה לטובתם באופן בלתי מכוון או מודע [9]. זוהי עוד דוגמא לכך שאנשים מקבלים החלטות על בסיס רק חלק מן המשאבים, אלו שמוצאים לנכון כשימושיים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Kahneman, D. (2003). Maps of bounded rationality: Psychology for behavioral economics. The American economic review93(5), 1449-1475.‏ doi10.1257/000282803322655392  
  •  Tversky, A., & Kahneman, D. (1975). Judgment under uncertainty: Heuristics and biases. In Utility, probability, and human decision making (pp. 141-162). Springer Netherlands.‏
  •  Kahneman, D., Knetsch, J. L., & Thaler, R. H. (1990). Experimental tests of the endowment effect and the Coase theorem. Journal of political Economy98(6), 1325-1348.‏
  • Kahneman, D., & Frederick, S. (2002). Representativeness revisited: Attribute substitution in intuitive judgment. Heuristics and biases: The psychology of intuitive judgment49, 49-81.
  •  Simon, H. A. (1991). Bounded rationality and organizational learning. Organization science2(1), 125-134.‏

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 Gigerenzer, G., & Selten, R. (Eds.). (2002)., Bounded rationality: The adaptive toolbox., MIT press
  2. ^ Zenko, Z., Ekkekakis, P., & Kavetsos, G. (2016)., Changing minds: Bounded rationality and heuristic processes in exercise-related judgments and choices., Sport, Exercise, and Performance Psychology, 5(4), 337.
  3. ^ Simon, H. A. (1955)., A behavioral model of rational choice., The quarterly journal of economics, 69(1), 99-118.‏
  4. ^ 4.0 4.1 Thaler, R. H., & Sunstein, C. R. (1975)., Nudge: Improving Decisions About Health, Wealth, and Happiness.‏, New Haven, CT: Yale University Press
  5. ^ 5.0 5.1 Wright, Joshua; Ginsberg, Douglas (February 16, 2012)., "Free to Err?: Behavioral Law and Economics and its Implications for Liberty"., . Library of Law & Liberty
  6. ^ Thaler, R. H., Sunstein, C. R., & Balz, J. P. (2014)., Choice architecture.‏, Working Paper
  7. ^ Shepherd, L., O’Carroll, R. E., & Ferguson, E. (2014). ., An international comparison of deceased and living organ donation/transplant rates in opt-in and opt-out systems: a panel study., BMC medicine, 12(1), 131
  8. ^ Chugh, D., Bazerman, M. H., & Banaji, M. R. (2005)., Bounded ethicality as a psychological barrier to recognizing conflicts of interest., Conflicts of interest: Challenges and solutions in business, law, medicine, and public policy, 74-95.
  9. ^ Hochman, G., Glöckner, A., Fiedler, S., & Ayal, S. (2016)., “I can see it in your eyes”: Biased Processing and Increased Arousal in Dishonest Responses., Journal of Behavioral Decision Making, 29(2-3), 322-335.