רצף ניבים
רצף ניבים או רצף לשוני (אנגלית Dialect continuum) הוא רצף ניבים המדוברים לאורכו של אזור גאוגרפי נרחב, ששונותם גדלה ככל שגדל המרחק הגאוגרפי ביניהם, ובמקביל פוחתת יכולת ההבנה ההדדית ביניהם. ניתן לסווג ניבים רחוקים זה מזה כשפות עצמאיות או כניבים של אותה שפה, ובלבד שקיימת שפה סטנדרטית משותפת המאפשרת תקשורת בין הדוברים. מדע הבלשנות מתמקד בראש וראשונה בבדיקת השונות והדמיון בין ניבים או שפות דומות. ההגדרה המדויקת האם מדובר בניבים של אותה שפה או בשפות נפרדות היא פעמים רבות פוליטית או תרבותית גרידא. לדוגמה, התעקשותה של בולגריה להגדיר את השפה המקדונית כניב של בולגרית, או חלוקתה של הסרבו-קרואטית מאז פירוק יוגוסלביה לשלוש שפות נפרדות - סרבית, קרואטית ובוסנית. בשני המקרים - בין אם מדובר בשפות נפרדות, בניבים של אותה השפה, או במספר צורות סטנדרטיות של שפה אחת - זהו רצף ניבים. זוהי תופעה רווחת הקיימת במידה זו או אחרת ברוב משפחות השפות.
בבלשנות חברתית מתייחס המושג למצב בו לפחות שני ניבים (או שתי שפות) מתמזגים זה עם זה ללא גבול ניתן להגדרה.
הענף הגרמאני המערבי ביבשת אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הניבים הרבים של הענף הגרמאני מערבי היבשתי (לא כולל את האיים הבריטים), דהיינו, גרמנית, הולנדית, אפריקאנס, יידיש, וגרמנית תחתית, נחשבים פעמים רבות לדוגמה הממחישה את תופעת רצף הניבים בדרך הטובה ביותר. רוב הניבים, המשתרעים על תא שטח נרחב מחופי הים הצפוני במערב עד להרי האלפים בדרום ולמישורי מזרח אירופה במזרח, מהווים רצף לשוני אחד. אפריקאנס המדוברת בדרום אפריקה מראה כי ההגדרה הבלשנית לרצף אינה חופפת בהכרח את ההגדרה הגאוגרפית, שכן אפריקאנס מעולם לא שכנה ברצף טריטוריאלי ליתר השפות.
אף כי דוברי הולנדית וגרמנית תקנית אינם מבינים זה את זה, קיימים ניבי מעבר בין השפות כגון ניבים פרנקונים כדוגמת הלימבורגית. בגרמניה לימבורגית מוכרת כניב פרנקוני. בהולנד ובבלגיה, לעומת זאת, לימבורגית מוכרת כניב גרמני. גישה שלישית טוענת כי לימבורגית היא בכלל שפה נפרדת ונבדלת מהולנדית ומגרמנית גם יחד.
לאורך הגבול בין גרמניה להולנד שמצפון ללימבורג, מדברים התושבים שפה אחת או ניבים הקרובים זה לזה עד מאוד. עם זאת, ההולנדים מכנים שפה זו הולנדית והגרמנים קוראים לה גרמנית, כך שמבחינת הבלשנות החברתית הם דוברים שפות שונות.
הענף הגרמאני הצפוני[עריכת קוד מקור | עריכה]
הענף הצפוני של השפות הגרמאניות, הכולל את השפות הגרמאניות בסקנדינביה מהווה גם הוא רצף ניבים. דוברי שוודית, נורווגית ודנית מבינים זה את זה, לפחות כאשר מדובר בשפות הסטנדרטיות. עם זאת, ניבים מקומיים עשויים להוות מכשול להבנה בין דוברי השפות השונות, או אפילו בתוך אותה השפה, כפי שקורה בין מספר ניבים שוודים מרוחקים שדובריהם עשויים להתקשות בתקשורת. בשל בידודן היחסי משך מאות שנים, איסלנדית ופרואזית השייכות גם הן לאותו ענף, מרוחקות במידה המקשה את הבנתן על ידי דוברי יתר השפות הסקנדינביות (במיוחד שוודית ודנית). בכל אופן, איסלנדית ופרואזית הן רצף ניבים בפני עצמו. לא תמיד ההבנה בין שני ניבים או שתי שפות היא הדדית במידה שווה. בדרך כלל מבינים דוברי דנית את שכניהם השוודים ביתר קלות מאשר השוודים מבינים דנית (בדומה לדוברי ספרדית המתקשים בדרך כלל בפורטוגזית יותר מאשר דוברי פורטוגזית בספרדית).
ערבית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – דיגלוסיה בשפה הערבית
ערבית היא שפה דיגלוסית, והשפה הכתובה הסטנדרטית, המבוססת על ערבית קלאסית, שונה מהשפה המדוברת, המהווה רצף ניבים מארצות המגרב במערב, דרך ניבים מצריים וסודנים בתווך, והלאה מזרחה דרך הלבנט, עיראק עד חצי האי ערב. קיים שוני בין הניבים המדוברים לבין עצמם, ובין כל אחד מהם לערבית מדוברת או כתובה סטנדרטית.
סינית[עריכת קוד מקור | עריכה]
הניבים הסינים שונים זה מזה באופן מהותי ויוצרים רצף ניבים הדומה לזה של השפות הרומאניות. העמדה כי מדובר בניבים של אותה שפה ולא בשפות נפרדות היא עמדתה הרשמית של ממשלת סין. בדומה לשפות הרומאניות גם הניבים הסיניים חולקים כתב זהה פחות או יותר, אם כי קיימות וריאציות אזוריות גם בשפה הכתובה (אוצר מילים, דקדוק ואפילו לוגוגרמות). העובדה כי סינית עושה שימוש בלוגוגרמות הקלה על התפתחותם של ניבים שונים, שכן הלוגוגרמות אינן קשורות להגיה כפי שקשורים אליו סוגי כתב אחרים (אלפבית או אבג'ד). במילים אחרות, דובר קנטונזית יכתוב את שפתו באופן זהה או דומה לזה שיעשה דובר מנדרינית, אך יהגה אותה באופן שונה (דוגמה "מערבית" לתופעה דומה ניתן לראות בספרות – משמעות הסימן "1" זהה בכל השפות אך נהגית באופן שונה בכל אחת מהן).
צפון הודו[עריכת קוד מקור | עריכה]
השפות המדוברות בצפון הודו מהוות רצף ניבים. השפה "האחת" המכונה בהודו "הינדית", היא למעשה שפה סטנדרטית שמבוססת על הניב ההינדוסטני שדובר בעבר באזור דלהי, ואשר הוכנסו בו אלמנטים מסנסקריט. עם זאת, הינדית יכולה להתייחס למכלול הניבים המדוברים מביהר במזרח ועד לראג'סטאן וגוג'ראט במערב. למעשה ממשיך רצף הניבים מערבה לתוך פקיסטן שכן אורדו והינדית הן ניבים הינדוסטנים, ולמרות ההבדלים בכתב ובאוצר המילים, דובריהן מבינים זה את זה. ניתן להאריך את רצף הניבים גם מזרחה עד לבנגלית וצפונה לנפאלית.
איראן ומרכז אסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
השפה הפרסית בצורותיה השונות – פרסי (באיראן), דארי באפגניסטן וטג'יקית בטג'יקיסטן – מהווה רצף ניבים. אף על פי שהרבדים הרשמיים של שפות אלה מפגינים שונות פחותה ביניהם, הניבים המדוברים שונים זה מזה עד כדי חוסר הבנה במקרים רבים. כך, טג'יקית מדוברת לא תהיה מובנת לדוברי פרסי מאזור המפרץ הפרסי ולהפך. השונות של טג'יקית מניבים אחרים הואצה בתקופת השלטון הסובייטי עת אומצו מילים רבות מרוסית והכתב הפרסי הוחלף בכתב קירילי. ניבים מערביים של פרסי נחשפו להשפעות ערביות וטורקיות במידה רבה יותר מדארי או טג'יקית במזרח שמשמרות מאפיינים ארכאיים בדקדוק ובאוצר מילים.
