רצפה בת איה

רצפה בת איה
	רצפה מגוננת על גוויות בניה; ציור של ויליאם טרנר, 1812
תקופה	שאול המלך
אב	Aiah
אם	איה
בן או בת זוג	שאול
ילדים	מפיבושת בן שאול, ארמוני
בתנ"ך	תחילת ספר שמואל ב', בימי המלחמה בין בית שאול לבית דוד

רִצְפָּה בַת-אַיָּה היא דמות מקראית, שהייתה פילגשו של שאול המלך, ונזכרת פעמיים בספר שמואל ב'.

פירוש השם

פירוש השם "רצפה", ייתכן שהוא גחלת, כפי שמופיע בספר מלכים^[1] וספר ישעיהו.^[2]. וייתכן ששם זה רומז לפעולתה של רצפה, שישבה על הקרקע ושמרה על גופות בני שאול לבל ייאכלו על ידי עוף השמים וחיית השדה. גם התואר "בת איה" עשוי לרמוז לעופות הדורסים – האיה והדיה – שמהם הגנה על המתים. משמעות זו של "רצפה" כקרקע מופיעה גם בספר דברי הימים^[3].

אזכוריה במקרא

לקיחת רצפה בת איה על ידי אבנר בן נר

רצפה בת איה מוזכרת לראשונה בתחילת ספר שמואל ב'. בימי המלחמה בין בית שאול לבית דוד, לאחר מותו של שאול, פנה איש בושת בן שאול אל אבנר בן נר וכעס עליו על כך שקיים יחסי אישות עם רצפה^[4]. בעקבות כך, אבנר עבר לצד של בית דוד^[5].

המלבי"ם^[6], רד"ק^[6], מצודת דוד^[6], והאברבנאל^[7] מפרשים את כעסו של איש בושת על ידי הגמרא שפוסקת שכל נשותיו ופילגשיו של מלך אסורות להדיוט (=אדם שאינו מלך)^[8]^[9].

בנוסף, לקיחת נשי מלך הן מעשה סמלי של טעינה למלוכה, כמו שניתן לראות בסיפור מרד אבשלום^[10]^[11] ובבקשתו של אדוניה מאת בת-שבע (שתינתן לו אבישג השונמית)^[12], מה שנותן הסבר נוסף לכעסו של איש בושת.

מסירת בני רצפה בת איה לגבעונים

ערך מורחב – סיפור רצפה בת איה

רצפה מוזכרת פעם נוספת מאוחר יותר בספר שמואל. על פי הסיפור, עקב רעב בארץ שנגרם בשל הפרת הברית עם הגבעונים בידי שאול, נדרש דוד לפייס את הגבעונים^[13]. הללו דרשו לקבל שבעה מצאצאי שאול, והוא העביר אליהם בין היתר את שני בניה של רצפה - אַרְמֹנִי ומְפִבֹשֶׁת^[14]. הגבעונים תלו את הבנים^[15], ורצפה ישבה לצד גוויות בניה והגנה עליהן מפני בעלי החיים, מזמן קציר שעורים (הזמן בו נהרגו^[15]) עד "נִתַּךְ מַיִם עֲלֵיהֶם מִן הַשָּׁמָיִם"^[16]- ביטוי שלא ברור ממנו האם מדובר בגשם טבעי שבא בזמנו הטבעי^[17]^[18]^[19] או שלא^[20]^[21]^[22].

למעשיה של רצפה בת איה ניתנו שלל פרשנויות, בפרשנות המסורתית, במחקר, ובמדרש:

ישנם חוקרים הרואים בו זעקה על העוול שבהריגת הבנים והלנת גופותיהם^[21]^[23]
אחרים מפרשים שמדובר במעשה נואש אחרון של אמא שנלקחו ממנה בניה^[24]
ויש מפרשים הרואים במעשיה עדות לקבלת הדין ולהשלמה.^[19]^[25]^[26]

בכל מקרה, נראה כי מעשיה של רצפה בת איה גרמו לדוד לקבור את יונתן ושאול בקברי אבותם.^[27]^[28]^[19].

עץ משפחה

עץ משפחת שאול

בנימין

מקרא

	גבר
	אישה
	נפל במלחמה בגלבוע
	נרצח על ידי תומכי דוד ללא אישורו
	הומת על ידי הגבעונים
	מלך ישראל

קשר הורות (קו היורד מטה)

דורות רבים

קשר נישואים

קשר זוגי עם פילגש,
או נישואים המוטלים בספק

ירושת מלכות ישראל

הערה: חלק מהקשרים לא ברורים בתנ"ך, או שמקורות שונים מביאים גרסאות שונות, כך שהתרשים לעיתים מתבסס על פרשנות מאוחרת.

יעיאל

מעכה

משפחת המטרי

עבדון

צור

אפיח

קיש

גדור

בכורת

בעל

אחיו

צרור

נדב

זכריה

אביאל

נר

מקלות

לפי ספר שמואל

לפי ספר דברי הימים

נר

איה

קיש

אחימעץ

שמאם

ברזילי

ליש

מלכישוע

חֲמֵשֶׁת בְּנֵי מִיכַל

מפיבושת

ארמוני

מפיבושת

דוד

מיכה

פיתון

מלך

תארע

אחז

ראו גם: אילן יוחסין של דמויות ספר שמואל

בתרבות

רצפה בת איה היא דמות מרכזית במחזהו של אהרן אשמן, "מיכל בת שאול", שהועלה בתיאטרון "הבימה", בשנת 1941^[29].

רצפה בת איה נמצאת במרכזו של הרומן ההיסטורי "בת איה" מאת אריה קוצר, שיצא לאור בשנת תש"ך^[30].

סיפורה של רצפה בת איה מגולל גם ברומן "מלכים ג'" מאת יוכי ברנדס.

בהשוואה לאנטיגונה

העקרונות בבסיס הטרגדיה היוונית מצביעים על גורל הגיבור הידוע מראש: הוא עומד בפני דילמה, וכל בחירה שלו תביא למותו. בסיפור המקראי לעומת זאת, ובאופן בולט בהקשר דמותה של רצפה בת איה, עומדת גיבורה המצליחה למצוא את "שביל הזהב".^[31]

במחזה אנטיגונה, הגיבורה פועלת בניגוד לצו המלך קריאון, האוסר לקבור את אחיה המת פולינקס. היא מכבדת את צו האלים האוסר להלין את המת, וקוברת את אחיה, ובכך מסכנת את חייה. היא נעצרת ומושלכת למערה, שם היא מוצאת את מותה. לאורך המחזה היא מתעמתת עם קריאון המלך ועם אחותה איסמנה, ביודעה שהיא מסכנת את חייה.

לעומתה, רצפה בת איה יושבת ליד גופות שני בניה וחמשת בני מיכל בת שאול: ”וַיִּקַּח הַמֶּלֶךְ אֶת שְׁנֵי בְּנֵי רִצְפָּה בַת אַיָּה אֲשֶׁר יָלְדָה לְשָׁאוּל אֶת אַרְמֹנִי וְאֶת מְפִבֹשֶׁת וְאֶת חֲמֵשֶׁת בְּנֵי מִיכַל בַּת שָׁאוּל אֲשֶׁר יָלְדָה לְעַדְרִיאֵל בֶּן בַּרְזִלַּי הַמְּחֹלָתִי.” (ספר שמואל ב', פרק כ"א, פסוק ח'). היא נותרת שם מספר חודשים ומגנה על הגופות מפני חיות: ”וְלֹא נָתְנָה עוֹף הַשָּׁמַיִם לָנוּחַ עֲלֵיהֶם יוֹמָם וְאֶת חַיַּת הַשָּׂדֶה לָיְלָה.” (ספר שמואל ב', פרק כ"א, פסוק י'). היא אינה מדברת או מתלוננת. המקרא גם לא מתאר את תחושותיה או את מחאתה, אלא בתיאור מעשיה בלבד.

בכך ניתן לראות את הדמיון בין השתיים, אך גם הבדלים: רצפה בת איה, במעשיה הנחושים לאורך זמן גורמת לדוד להחליט להביא לקבורה את שאול ויונתן ואת כל שבעת המתים, המוקעים. אומץ רוחה, נחישותה ואורך רוחה מביאים את המלך לשנות את דעתו ולפעול בהתאם לצד המוסרי, בו כל אדם מת ראוי לקבורה. לעומתה, אנטיגונה, שמנסה לצאת כנגד דעת המלך, ללא הצלחה, עושה את המעשה המביא למותה.^[32]

לקריאה נוספת

אמנון סלע, רצפה בת איה, הוצאת כרמל, 2016.
פנינה גלפז-פלר, וַיּוֹלֶד: יחסי הורים וילדים בסיפור ובחוק המקראי, ירושלים: הוצאת כרמל, תשס"ו 2006, עמ' 174–180.
עליזה שנהר, אהובות ושנואות: נשים במקרא, במדרש ובספרות העברית החדשה, חיפה: הוצאת פרדס, 2011, עמ' 155–179.
עופר חן, 'דמותה של רצפה בת-איה בספרות ובשירה העברית', עמדה: ביטאון לספרות, 54 (קיץ, 2025), עמ' 184-161.
עופר חן אישה שמגוננת על גופות ילדיה חלק ב׳: רצפה בת איה בשירה ובפרוזה העברית,יקום תרבות ,ינואר 2026
- יעקב חורגין ,"האם" סיפור על רצפה בת איה מאת יעקב חורגין "בלוג המולטי יקום של אלי אשד "פברואר 2026

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רצפה בת איה בוויקישיתוף

רצפה בת איה, דף שער בספרייה הלאומית
רצפה בת איה מקבץ מקורות באתר מכון הרטמן

הערות שוליים

^ ספר מלכים א', פרק י"ט, פסוק ו'
^ ספר ישעיהו, פרק ו', פסוק ו'
^ דברי הימים ב' ז' ג' שם נאמר כי העם השתחווה "על הרצפה".
^ ספר שמואל ב', פרק ג', פסוק ז'
^ ספר שמואל ב', פרק ג', פסוק ח'
^ ¹ ² ³ בפירושו לשמואל ב', פרק ג', פסוק ז'
^ אברבנאל על ספר בראשית, פרק י"ב, פסוק ט"ז
^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף כ"ב, עמוד א'
^ ראו משנה תורה לרמב"ם, ספר שופטים, הלכות מלכים ומלחמות, פרק ב', הלכה א'
^ ספר שמואל ב', פרק ט"ז, פסוקים כ'–כ"ב
^ גשר מפעלים חינוכיים, מרד אבשלום, באתר הספרייה הוירטואלית של מטח
^ ראו רלב"ג למלכים א', פרק ב', פסוק כ"ב
^ ספר שמואל ב', פרק כ"א, פסוק א'
^ ספר שמואל ב', פרק כ"א, פסוקים ג'–ח'
^ ¹ ² ספר שמואל ב', פרק כ"א, פסוק ט'
^ ספר שמואל ב', פרק כ"א, פסוק י'
^ רש"י לספר שמואל ב', פרק כ"א, פסוק י'
^ ר' יהושע דטראני על ספר שמואל ב', פרק כ"א, פסוק י'
^ ¹ ² ³ במדבר רבה, פרשה ח', פסקה ד'
^ מהר"י קרא לספר שמואל ב', פרק כ"א, פסוק י'
^ ¹ ² מנחם בן ישר, עיון בפרשת רצפה בת איה, בית מקרא- כתב עת של החברה לחקר המקרא בישראל, תשכ"ו
^ מצודת דוד על ספר שמואל ב', פרק כ"א, פסוק י'
^ הפירוש השני שמציעה רוני מגידוב במאמרה על שמואל ב' פרק כ"א
^ רונימגידוב, שמואל ב' כ"א: רצפה בת איה, באתר מכון הרטמן - מרכז פלורליסטי למחקר, להגות, ולחינוך יהודי, ‏18 בפברואר 2023
^ רד"ק לשמואל ב', פרק כ"א, פסוק י'
^ הרב יהונתן אייבשיץ, יערות דבש, ט"ז, ג'
^ ספר שמואל ב', פרק כ"א, פסוקים י"א–י"ד
^ רוני מגידוב, שמואל ב' פרק כ"א: רצפה בת איה, באתר מקראנט, ‏2012
^ מסתכל, "מיכל בת שאול", הצופה, 8 בינואר 1941
צופה ומאזין, "מיכל בת שאול", המשקיף, 20 בפברואר 1941
^ ז. סתוי, שני רומנים תנ"כיים, הצופה, 18 בספטמבר 1959
כ. אדיר, "בת איה - רומן היסטורי מאת אריה קוצר", מאזנים, נובמבר 1960. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
^ סדר עדיפויות של בחירה בין ערכים - "אנטיגונה" ו"רצפה בת-איה, באתר שלומית אולצ'יק
^ Yael Shemesh, רצפה בת איה: פילגש ואם בשתיקתה ובגבורתה, תשורה לצפרירה (תשע"ג) 423-452

[1] ספר מלכים א', פרק י"ט, פסוק ו'

[2] ספר ישעיהו, פרק ו', פסוק ו'

[3] דברי הימים ב' ז' ג' שם נאמר כי העם השתחווה "על הרצפה".

[4] ספר שמואל ב', פרק ג', פסוק ז'

[5] ספר שמואל ב', פרק ג', פסוק ח'

[:0-6] ¹ ² ³ בפירושו לשמואל ב', פרק ג', פסוק ז'

[7] אברבנאל על ספר בראשית, פרק י"ב, פסוק ט"ז

[8] תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף כ"ב, עמוד א'

[9] ראו משנה תורה לרמב"ם, ספר שופטים, הלכות מלכים ומלחמות, פרק ב', הלכה א'

[10] ספר שמואל ב', פרק ט"ז, פסוקים כ'–כ"ב

[11] גשר מפעלים חינוכיים, מרד אבשלום, באתר הספרייה הוירטואלית של מטח

[12] ראו רלב"ג למלכים א', פרק ב', פסוק כ"ב

[13] ספר שמואל ב', פרק כ"א, פסוק א'

[14] ספר שמואל ב', פרק כ"א, פסוקים ג'–ח'

[:1-15] ¹ ² ספר שמואל ב', פרק כ"א, פסוק ט'

[16] ספר שמואל ב', פרק כ"א, פסוק י'

[17] רש"י לספר שמואל ב', פרק כ"א, פסוק י'

[18] ר' יהושע דטראני על ספר שמואל ב', פרק כ"א, פסוק י'

[:2-19] ¹ ² ³ במדבר רבה, פרשה ח', פסקה ד'

[20] מהר"י קרא לספר שמואל ב', פרק כ"א, פסוק י'

[:3-21] ¹ ² מנחם בן ישר, עיון בפרשת רצפה בת איה, בית מקרא- כתב עת של החברה לחקר המקרא בישראל, תשכ"ו

[22] מצודת דוד על ספר שמואל ב', פרק כ"א, פסוק י'

[23] הפירוש השני שמציעה רוני מגידוב במאמרה על שמואל ב' פרק כ"א

[24] רונימגידוב, שמואל ב' כ"א: רצפה בת איה, באתר מכון הרטמן - מרכז פלורליסטי למחקר, להגות, ולחינוך יהודי, ‏18 בפברואר 2023

[25] רד"ק לשמואל ב', פרק כ"א, פסוק י'

[26] הרב יהונתן אייבשיץ, יערות דבש, ט"ז, ג'

[27] ספר שמואל ב', פרק כ"א, פסוקים י"א–י"ד

[28] רוני מגידוב, שמואל ב' פרק כ"א: רצפה בת איה, באתר מקראנט, ‏2012

[29] מסתכל, "מיכל בת שאול", הצופה, 8 בינואר 1941
צופה ומאזין, "מיכל בת שאול", המשקיף, 20 בפברואר 1941

[30] ז. סתוי, שני רומנים תנ"כיים, הצופה, 18 בספטמבר 1959
כ. אדיר, "בת איה - רומן היסטורי מאת אריה קוצר", מאזנים, נובמבר 1960. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)

[31] סדר עדיפויות של בחירה בין ערכים - "אנטיגונה" ו"רצפה בת-איה, באתר שלומית אולצ'יק

[32] Yael Shemesh, רצפה בת איה: פילגש ואם בשתיקתה ובגבורתה, תשורה לצפרירה (תשע"ג) 423-452

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]