רקוויאם (לויד ובר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עטיפת ההקלטה הראשונה של הרקוויאם, בניצוחו של לורין מאזל

הרקוויאם של לויד ובר הוא יצירה פרי עטו של המלחין הבריטי אנדרו לויד ובר למילות הרקוויאם הקתולי. זו היצירה הגדולה המפורסמת ביותר של לויד ובר שאיננה מחזה זמר. והיא אחת ההלחנות המודרניות החשובות למיסת הרקוויאם. היצירה, שיצאה בשנת 1985 זכתה בתחילה להצלחה ולפרסים, אולם כיום ממעטים להשמיע אותה בשלמותה בשל ההרכב הגדול שהיא דורשת, אולם הקטע המפורסם ממנה: "פאי ישו" המשולב עם ה"אגנוס דאי", מושמע לעיתים קרובות וזכה לגרסאות כיסוי.

הלחנה וביצוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרקוויאם הולחן בשנת 19841985 והוקדש לזכר אביו של אנדרו לויד ובר, ויליאם לויד ובר, שנפטר בשנת 1982. מלבד מותו של אביו, סיפקה השראה לכתיבת הרקוויאם כתבה שקרא לויד ובר, ובה סיפור על ילד מקמבודיה שעמד בפני הדילמה להרוג את אחותו שזנתה או להתאבד, וכן מותו של עיתונאי שראיין את לויד ובר.[1] היה זה אתגר בשביל לויד ובר להלחין יצירה "רצינית", כאשר עסק בדרך כלל במחזות זמר פופולריים. ביצירה ניכרים באמת השפעות פופ, אולם היא מורכבת משאר יצירותיו של לויד ובר.

גרסה ראשונה של היצירה בוצעה בשנת 1984 בפסטיבל סיידמונטון, אך הבכורה של הרקוויאם המלא והמתוקן הייתה כמה חודשים לאחר מכן, ב-25 בפברואר 1985 בכנסיית סנט תומאס בניו יורק. המנצח בביצוע הבכורה, ולאחר מכן בהקלטה של הרקוויאם היה לורין מאזל, הסולנים היו: פלאסידו דומינגו, שרה ברייטמן (אשתו של לויד ובר באותה העת) ופאול מילס קינגסטון.

הרקוויאם זכה להצלחה רבה. ההקלטה הראשונה של הרקוויאם, בניצוחו של מאזל, זכתה בפרס גראמי ליצירה קלאסית הטובה ביותר בשנת 1986. הקטע המפורסם ביותר ברקוויאם הוא ה"פאי ישו", שגם מילות ה"אגנוס דאי" שולבו בו, והוא זכה לגרסאות כיסוי של אמנים רבים. למרות הצלחתו, ממעטים לבצע את הרקוויאם בשלמותו באולמות הקונצרטים כנראה בשל ההרכב הגדול שהוא דורש ומורכבותו.

מבנה וסגנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברקוויאם ניכרות השפעות פופולריות, אולם הוא נחשב למורכב משאר יצירותיו של לויד וובר. הוא נחשב לאחד הרקוויאמים המודרניים החשובים, לצד הרקוויאם הפולני של קשישטוף פנדרצקי שיצא בגרסתו הראשונה באותה העת.

לויד ובר עשה שימוש בטקסט הלטיני של הרקוויאם, אולם הוא לא הקפיד על חלוקת הקטעים המסורתית. כך למשל החלק הראשון של הסנקטוס הוא חלק מן האופרטוריום, אך ההושענא, שמהווה באופן מסורתי חלק מן הסנקטוס נמצאת בחלק נפרד. כך גם הפאי ישו והאגנוס דאי שולבו זה בזה לקטע אחד.

ביצוע ממוצע של היצירה אורך כ-45 דקות.

פאי ישו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקטע פאי ישו הוא הקטע הידוע ביותר ביצירה הוא משלב בין הפאי ישו לבין האגנוס דאי מן הטקסט המקורי של הרקוויאם בצורה כזו:

,Pie Jesu ‏(4X)
Qui tollis peccata mundi,
Dona eis requiem.‏ (2X)
Agnus Dei,‏ (4X)
Qui tollis peccata mundi,
Dona eis requiem, ‏(2X)
Sempiternam ‏(2X)
Requiem.

הפאי ישו זכה לגרסאות כיסוי רבות, לדוגמה של: אנה נטרבקו, שרה ברייטמן, שרלוט צ'אורץ', מריה אוסמונד וג'קי אבנצ'ו.

הרכב[עריכת קוד מקור | עריכה]

לביצוע היצירה נדרשת מקהלה מעורבת של ארבע קולות. שלושה סולנים: סופרן, טנור וטרבל (בביצוע הבכורה בוצע על ידי ילד). ותזמורת גדולה הכוללת:

סדר הפרקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Introit – Kyrie
  • Sequence:
    • Dies irae
    • Recordare
    • Ingemisco
  • Offertory – Sanctus: Sanctus
  • Sanctus: Hosanna – Benedictus
  • Pie Jesu
  • Communion – Libera me

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]