רקמה (מלאכת יד)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אישה רוקמת, ציור מאת פרנץ קסאפר זים (Franz Xaver Simm)

רקמה היא מלאכת יד שבה יוצרים קישוט על-גבי בד באמצעות העברת חוט בתוכו באמצעות מחט.

אופי הקישוט במראה כולל תלוי בתכים - שיטות הרקמה שנבחרו. לתכים שונים מטרות שונות. בדרך כלל תכים המשמשים לתפירה אינם משמשים לרקמה, ולהפך. יופייה של הרקמה תלוי באחידות התכים (גודלם ומתיחותם) הרבה יותר מאשר בתפירה, בה בדרך כלל התכים עצמם נסתרים, ורק הבדים נראים לעין.

לעיתים משולבת הרקמה בחריזה. אומנות הרקמה נחשבת למלאכת יד מהעתיקות בעולם ועם זאת יש לה שימוש ורלוונטיות גם כיום. בתקופות ימי הביניים והרנסאנס כאשר מלכים לבשו בגדים רקומים בזהב, זה היה מקצוע גברי. נשים התחילו לרקום מאוחר יותר ובתחילה נחשבו לא מתאימות לצייר דוגמאות, ואי לכך הורשו לרקום רק על דוגמאות שגברים ציירו עבורן. ידיעת הרקמה עברה מאם לבת במשך אלפי דורות, נערות החלו ללמוד לרקום כבר בגיל צעיר, וגם גברים עסקו ברקמה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודת רקמה בדואית, ממפעל רקמת המדבר בלקיה בנגב

כבר בתקופת האדם הקדמון, האדם כחלק מתהליך הקיום שלו הכין לעצמו בגדים מפרוות מחוברות בטכניקת התפירה, ובעקבות זאת הוא החל להשתמש בתפר זה בשביל ליצור אלמנטים של קישוט.

הרקמה מוזכרת בתנ"ך, בספר שמות: "וְשִׁבַּצְתָּ הַכְּתֹנֶת שֵׁשׁ, וְעָשִׂיתָ מִצְנֶפֶת שֵׁשׁ; וְאַבְנֵט תַּעֲשֶׂה, מַעֲשֵׂה רֹקֵם" (כ"ח, לט); "מִלֵּא אֹתָם חָכְמַת-לֵב, לַעֲשׂוֹת כָּל-מְלֶאכֶת חָרָשׁ וְחֹשֵׁב, וְרֹקֵם בַּתְּכֵלֶת וּבָאַרְגָּמָן בְּתוֹלַעַת הַשָּׁנִי וּבַשֵּׁשׁ, וְאֹרֵג; עֹשֵׂי, כָּל-מְלָאכָה, וְחֹשְׁבֵי, מַחֲשָׁבֹת." (ל"ה, לה).

ריקמות עתיקות נמצאו במצרים העתיקה, סין, הודו, אנגליה ועוד.

עקב אי העמידות של החוטים והבדים כמעט ואין היום שרידים של רקמות עתיקות. אך נותרו עדויות על רקמה בעבר ברחבי העולם. לדוגמה ביוון נמצאו שרידים משנת 400 לפני הספירה, ובבבל וסוריה משנת 700 לספירה, ובחפירות ארכאולוגיות באזור אור העתיקה נמצאו שרידי תכריכים רקומים בחוטי זהב טהור של הקיסרית הונוריוס משנת 400 לספירה. כיום מרבית השרידים שנשארו הם בעיקר מהמאה ה-18.

בשנת 1746 נוסד מפעל DMC לייצור חוטים וחומרים נוספים לרקמה. בעלי המפעל פנו אל תרז דה דילמונט[1] שהייתה מורה לרקמה ובקשו ממנה לכתוב ספר על רקמה. בשנת 1884 הוציאה דילמונט את ספרה המקיף 'The Complete Encyclopedia of Needlework' בצרפת, מיד עם הוצאתו לאור הוא תורגם ונמכר ב17 ארצות. ב62 השנים הראשונות לאחר הוצאתו לאור הוא נמכר ביותר ממיליון וחצי עותקים.

מרתה וושינגטון אשת הנשיא ג'ורג וושינגטון רקמה כיסויי כיסאות לבית הלבן[2].

ציירים וציירות רבים עיצבו רקמות עבור עצמם או עבור אחרים.

בשנות מלחמת העולם הראשונה, וגם בשנות מלחמת העולם השניה עיצבו הציירת ואנסה בל [Vanessa Bell], הצייר דנקן גראנט [Duncan Grant ] והצייר רוג'ר פריי [Roger Fry] [3]רקמות שונות לריפודי כסאות, מסגרות למראות, שטיחי רצפה ומרבדי קיר ל'אחוזת צארלסטון' שבה התגוררו לסירוגין חברי קבוצת בלומסברי. חלק מהעיצובים נרקמו על ידי אתל גראנט [Ethel Grant] אמו של הצייר דנקן גראנט, ואנסה גם הנציחה את אתל הרוקמת בגינה בציור 'Charleston Garden'.

בשנת - 1990 יצא לאור באנגליה ספר של הרוקמת והמעצבת פט מאנציני [Pat Menchini] , שבו היא העבירה ציורים של ביאטריקס פוטר לדוגמאות לרקמה[4].



רקמה ממוחשבת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעשורים האחרונים משמשת הרקמה ובעיקר רקמה ממוחשבת, לצורכי נוי בהליכי עיצוב ביגוד ופריטי לבוש ואביזרי לבוש נלווים על פי צווי האופנה המשתנים. בנוסף הרקמה הממוחשבת משמשת לצורכי מיתוג וסימון של חברות מסחריות, קבוצות ספורט, יחידות צבאיות ועוד. השימוש ברקמה ממוחשבת נפוץ גם בעטורים רקומים על פריטי יודאיקה כגון עטיפות לסידורים, סימון טליתות ואפילו רקמה ממוחשבת ליצירת חופות.

המעבר לרקמה ממוחשבת על בסיס נתונים דיגיטליים מאפשר כיום להטביע אין סוף דוגמאות, עיטורים וסמלים בעזרת מכונות רקמה ממוחשבת בעלות ראשי רקמה רבים שמוטמעים בהם טכנולוגיות מתקדמות של רובוטיקה זעירה.

הרקמה לעומת מלאכות דומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרקמה אינה ממלאת צורך מעשי אלא נועדה ליופי וקישוט. חייטים, תופרים ומעצבים משתמשים בטכניקה זו.

בניגוד למלאכות טקסטיליות כמו אריגה או סריגה המייצרות את המשטח תוך כדי הפעולה, רקמה נוצרת על משטח קיים, על ידי החדרת חוטים לתוכו באמצעות מחט. הבדל נוסף בין רקמה לבין עבודות מחט אחרות הוא הדמיון של הרקמה לציור: ברקמה, החוטים והמחט תופסים את מקומם של הצבעים והמכחול וניתן לראות בה מלאכת ציור על בד.

אפשר גם לשלב רקימה עם הטלאה רגילה לצורך תיקונים או הטלאה קישוטית. שילובים של הטלאה קישוטית ורקימה משמשות ליצירת עבודת טלאים הנקראת בלועזית quilting, שהיא אחת מהאומנויות הנקראות אמנות סיבים.

לעומת מלאכת התפירה, שמטרתה לחבר בדים על מנת ליצור את המוצר ותוך כדי כך להסתיר את התפרים עד כמה שניתן, הרקמה מבליטה תכים שונים ולעיתים אף מוסיפים להם חרוזים, פנינים, פייטים, רצועות מתכת, נוצות ואלמנטים שונים נוספים לקישוט. כמו רוב מלאכות היד, הרקמה דורשת מיומנות טכנית. כדי לבצע את פעולת הרקמה יש צורך באריג כאשר החומרים שבדרך כלל עליהם רוקמים הם: משי, כותנה, פשתן, צמר. כמו כן יש צורך במספריים, חוט ומחט.

כלי עזר נוסף הוא החישוק - מסגרת מעץ או פלסטיק למניעת עיוות הדוגמה ולמתיחת הבד, דברים המקלים על פעולת הרקמה. ברקמה קיימים למעלה מ-400 סוגי תכים שונים.

רקמה כביטוי פמיניסטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתולדות האמנות מלאכות היד כגון רקמה וקישוט הבית נחשבו כמלאכות נשיות וככאלה לא נחשבו כחלק מה'אמנות היפה', רקימה, תפירה, ציור על משי, הטלאה לא היו חשובים כמו ציור ופיסול.

ילדות למדו רקמה בעיקר כדי לתרגל כל מיני תכים שהיו אמורים לשמש אותן בבגרותן לתפירה ולתיקוני טקסטילים שונים. ילדות למדו גם קרוא וכתוב על ידי הכנת דוגמית רקומה של אותיות ה א-ב הלטיני [ABCD] ברקמה המדמה אותיות כתב ואותיות דפוס[5]. ליד ומסביב הן בדרך כלל רקמו פסוק מספרי הקודש הנוצריים, ספרות כדי שתוכלנה לנהל את משק הבית, כשנערה סיימה את הדוגמית, היא הוצגה על קירות הבית, כדי שחתנים עתידיים יראו שהיא מוכשרת לעבודת הבית.

בשנות ה-1960 יחד עם אמנות הפופ והתעוררות התנועה הפמיניסטית, התחילו אמניות נשים להשתמש באופן מודע ליצור אמנות נשית[6] שנשענת על 'המלאכות הנשיות'. אמניות כמו מרים שפירו , ג'ודי שיקגו, פייז רינגולד[ Faith Ringold], קיילי נורטון [Kylie Norton][7] התחילו גם להראות מחזות ביתיים, איברי גוף נשיים.

רקמה במיחזור משביח[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרבה דורות של אמותינו וסבותינו השתמשו ברקמה, כדי להעלים כתמים או פגמים בבגדים, מצעים או מפות שולחן, שכבר אי אפשר היה לנקות או לתקן אותם. מתחילת המאה ה-21 כשהמודעות לזיהום הסביבה על ידי זריקת בגדים הולכת וגוברת, הרקמה היא אמצעי יצירתי להמשיך ולהשתמש בבגד[8], שכבר נמאס על הלובש/ת או כשהבגד בלוי.

נשים שרקמו כל חייהן, לעיתים מותירות אחריהן רקמות בלתי גמורות. היורשים לעיתים מנסים לסיים את היצירה. אבל לרוב הם זורקים או מוכרים את היצירות הלא גמורות אליהן. יש אמניות שהחליטו לסיים יצירות כאלו[9], לפעמים בעצמן ולפעמים בעזרת הקהילה.

רקמה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1954 הקימה רות דיין חברה להלבשה ורקמה בשם 'משכית' כדי לספק עבודה לעולים שידעו מלאכות. היא עודדה רוקמים מארצות שונות לפתח את הידע שהביאו עמם מהגלות. נשים רבות בארץ קנו אז חולצות עם רקמה תימנית .

ב-1993 הוציא מיכאל בן דרור בהוצאת 'אריאל' חוברת בשם 'אומנים מרפאים ועושי נפלאות בגליל'. בחוברת הוא מונה רוקמת התחרה מריחניה, ואת 'פדיה אל חייטה'.



ספרי רקמה ישראליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 'צמחיאל אגדה ורקמה', בעט - ברוך צ'יזיק, במחט - נעמי צ'יז'יק-אילון, דפוס ח.ש. חלפי בע"מ, מהדורה מחודשת התשס"ג - 2003. מסת"ב: 965-05-1193-8
  • 'רקמות עמים', מגינה שלאין, הוצאת מגינה שלאין, 2007.
  • 'גנים פורחים בדרך המשי', יריעות רקומות מאוזבקיסטן (קטלוג תערוכה), רחל חסון, יד ל"א מאיר, המוזיאון לאמנות האסלאם, 2001.
  • Wilde Bloemen uit het Heilige Land in Kruissteek, Paula Frank-Boas, fotografie: Uzi Paz, Strengholt 1981 ISBN 90 6010 450 1
  • arabesque decorative needlework from the holy land, Ziva Amir, Van Nostrand Reinhold Company, 1977

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Cloth 800.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא טקסטיל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ The`re'se de Dilmont, The Complete Encyclopedia of Needlework, עריכה: Rןש Wקןדד שמג Jםשמ Lקןמישודקר, Philadelphia: Running Press, 1996, 1884, פרק Foreword, עמ' iv, ISBN 1-56138-702-9. (באנגלית)
  2. ^ Tradional Favoourites, עריכה: TimeLife editors, New York: TIMELIFE, 1975, 1975, The ART of Sewing, פרק The Special Elegance of Needlepont, עמ' 166-7. (באנגלית)
  3. ^ Melinda Coss, BLOOMSBURY NEEDLEPOINT From The tapestries at Charleston Farmhouse, London: Bulfinch, Little Brown, 1992, 1978, פרק כל הפרקים, עמ' 22-100, ISBN 0-8212-1919-7. (באנגלית)
  4. ^ Pat Menchini, The BEATRIX POTTER Needlepoint Book, London: F.Warne, 1990, 1990, עמ' 9-125, ISBN 0723236631. (באנגלית)
  5. ^ Mirra Bank, Anonymous Was a Woman, New York: St.Martin, 1979, 1979, פרק lessons in Womanhood, עמ' 13-46, ISBN 0-312-04186-1. (באנגלית)
  6. ^ Women’s Work, Brooklyn Museum (באנגלית)
  7. ^ Emma Nobel, Modern artists use explicit cross-stitch, ceramic boobs to express feminist issues, ABC NEWS, ‏31/5/2019 (באנגלית)
  8. ^ Updating your Wardrobe with Embroidery, Makesomthng, ‏6/12/2017 (באנגלית)
  9. ^ Mantas kacerauskas & James Caunt, 99-Year-Old Woman Dies Leaving Her Massive Quilt Project Unfinished So This Woman Organizes Help To Finish It, Bored Panda, ‏October 2019 (באנגלית)