שמעון בן צמח דוראן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף רשב"ץ)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רבי שמעון בן צמח דוראן (הרשב"ץ; 1361 - 1444), היה מגדולי רבני אלג'יריה. מחבר שו"ת התשב"ץ וספרים נוספים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גדל בפלמה דה מיורקה, ספרד, שם למד תורה ורכש גם ידיעות במדע, עיקר השכלתו הייתה ברפואה שבה התמקצע. לדבריו "החוכמה ההיא תחיה בעליה" - בספרד, אולם לימים באלג'יר לא יכול היה להתפרנס מהעיסוק בה.

בבגרותו הגיע לארגוניה. בגזירות קנ"א איבד את כספו וברח חזרה לאלג'יר. שם פגש ברבי יצחק בן ששת (הריב"ש) שכיבדו. החיבה התחלפה במחלוקת, שעליה הביע הרשב"ץ חרטה לאחר זמן. בסופו של דבר משנפטר הריב"ש החליפו הרשב"ץ. הרשב"ץ ביקש שלא להיות מאושר על ידי המלך וחלק על התנהגותו של קודמו שקיבל אישור כזה, לדעתו היה בכך פסול.

עיקר מפעלו הוא בתשובותיו ההלכתיות. על עצמו העיד שמעולם לא חזר בו מפסיקה שנתן. הוא סבר שיש בכוחו לחלוק על קודמיו בסברותיהם, ופסיקתו הורתה דרך ליהודי צפון אפריקה דורות רבים.

בניגוד לרמב"ם, החזיק בעמדה המתירה להתפרנס מלימוד והוראת תורה. ככל הנראה[דרוש מקור] הרשב"ץ הוא גם המקור של פרשנות הרווחת היום למושג ירידת הדורות אשר הוצרך לה לצורך ההיתר.

גם הוציא תחת ידו פירושים לתלמוד וספר, "זוהר הרקיע", על מניין המצוות בעקבות הרמב"ם והרמב"ן, שחובר כפירוש על ה"אזהרות" שכתב ר' שלמה אבן גבירול. כן חיבר פיוטים.

ספרו הפילוסופי הגדול הוא הספר "מגן אבות", אותו חילק לפירוש על מסכת אבות ולספר פילוסופי עצמאי. הספר כולל תפיסות פילוסופיות ותאולוגיות, בהן הוא מתעמת עם רלב"ג ועם רבי חסדאי קרשקש. אבל גם עניינים בתחום המדע והרפואה. בספר הוא מתעמת גם עם תפיסות נוצריות ומוסלמיות. בין השאר הוא טוען , בדומה להשקפת הרבה חוקרים מודרניים, שישו הקפיד במצוות. נגד האסלאם יצא - ציין שהקוראן רחוק מלהיות ספר כליל שלמות, כפי שרואים אותו המוסלמים וגינה את אופיו הגשמי של גן העדן באסלאם. החלקים הפולמוסיים האלו צונזרו בהרבה מהדורות, אף שנדפסו כספר נפרד בשם "קשת ומגן". אפילו במהדורות חדשות קטעים אלה נוספו באות שונה, כדי לציין את העדרותן מהספר למשך מאות שנים.

זיקתו לפילוסופיה ולמדעים לא מנעה ממנו לתת אמון באסטרולוגיה. כפילוסוף היה מתון לעומת השכלתנות המיימונית מרחיקת הלכת, כך למשל הוא היה מאלה שהתנגדו לדעת הרמב"ם, לפיה על כל יהודי להאמין בי"ג העיקרים ואפילו אם הוא מתכחש להם בשוגג הוא נחשב כופר. יחסו לקבלה היה חיובי - הוא ציטט את דברי המקובלים, ואת ספר הזוהר ייחס לרבי שמעון בר יוחאי.

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

את מקומו כרבה של אלג'יר מילא בנו רבי שלמה (הרשב"ש).

בנו של רבי שמעון, רבי צמח דוראן, אף הוא היה מחכמי אלג'יר וממלא מקום אביו משנת רכ"ז (1467). כתב תשובות רבות בהלכה שהובאו אצל כמה פוסקים, בהם רבי יוסף קארו בספרו בית יוסף. 150 מתשובותיו נדפסו יחד עם תשובות אחיו רבי שמעון בספר "יכין ובועז" (ליוורנו תקמ"ב).‏[1]

רבי שלמה בן צמח דוראן, רשב"ץ האחרון (נינו של רבי צמח) ורבי שלמה דוראן (נכדו של רבי שמעון דוראן), פעלו באלג'יר כרבנים וראשי ישיבה, בסוף המאה ה-16.‏[2]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • א' נחלון, ארגון הקהל לפי התשב"ץ, הקונגרס העולמי למדעי היהדות ו, ג (תשל"ו) 301-310. ‬
  • י' ליבוביץ, ר’ שמעון בן צמח דוראן ותפיסת חילוף החומרים בספרו "מגן אבות", קורות ז, ט/י (תש"ם) 626-633. ‬
  • הרב י' קטן, מבוא לשו"ת התשב"ץ, הוצ' מכון שלמה אומן-ישיבת שעלבים, מכון ירושלים-אור המזרח, כרך א, תשנ"ח, עמ' 19-59.
  • הרב א"ר זיני, מבוא לספר מגן אבות, ירושלים : ארז, תש"ס.
  • גולדמינץ, תשובות חדשות מכ"י מאת הרשב"ץ דוראן, מוריה 28, ה-ז (תשס"ז) טז-יט.
  • נחום אריאלי, משנתו הפלוסופית של ר’ שמעון בן צמח דוראן‬, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור, האוניברסיטה העברית, תשל"ו 1976.
  • אתי בן סעדון, 'בחינות ספרותיות ביצירתו הפיוטית של רבי שמעון בר צמח דוראן (הרשב"ץ) – מבוא ומהדורה מדעית' חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה", המחלקה לספרות עם ישראל אוניברסיטת בר -אילן, רמת- גן, תשרי תשס"ג.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מרדכי מרגליות (עורך כללי), "ר' צמח בר' שלמה דוראן", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמוד 1224, באתר HebrewBooks
  2. ^ שלמה בן צמח דוראן; שלמה דוראן , ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
    מרדכי מרגליות (עורך כללי), "ר' שלמה בר' צמח דורן", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמוד 1308, באתר HebrewBooks
תקופת חייו של שמעון בן צמח דוראן על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן