רשומות קוטל המלך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רשומות קוטל המלך
The Kingkiller Chronicle
ספרי הסדרה
שם הרוח
פחדיו של האדם החכם
דלתות האבן (טרם פורסם)
שני סיפורים קצרים:
"How Old Holly Came to Be"
"The Lightning Tree"
עינם הפקוחה של חפצים דוממים
מידע כללי
מאת פטריק רות'פס
שפת המקור אנגלית
סוגה פנטזיה אפית
הוצאה
הוצאה DAW books
תאריך הוצאה 2010 - היום
הוצאה בעברית
הוצאה כנרת זמורה ביתן (ספר ראשון בלבד)
הוצאת אופוס
תאריך 2015 - היום
תרגום עמנואל לוטם (שם הרוח)
צפריר גרוסמן (פחדיו של האדם החכם)
פרסים
100 ספרי המדע הבדיוני והפנטזיה הטובים ביותר של NPR עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רשומות קוטל המלך היא טרילוגיית פנטזיה אפית, שנכתבה בידי הסופר פטריק רות'פס, העוקבת אחר מהלכם של שלושה ימים בחייו של קוות'ה (על פי המחבר, הגיית השם הנכונה אמורה להיות קווֹתְ', אולם התרגום העברי השתמש בצורה "קוותה")[1], גיבור הסיפור, בעוד הוא מספר את קורות חייו להיסטוריון שהגיע לפונדק אותו קוות'ה מנהל בעיירה נידחת בעילום שם. כל אחד מספרי הטרילוגיה עוקב אחר מהלכו של יום אחד בו קוותה מספר את סיפורו. הספר הראשון בסדרה זכה בפרס קוויל[2], נכנס לרשימת הספרים הטובים ביותר לשנת 2007 בתחום הפנטזיה של מגזין Publishers Weekly[3] ובאפריל 2008, נכנס לרשימת הספרים הנמכרים ביותר של הניו יורק טיימס[4]. הספר השני בסדרה, פחדיו של האדם החכם, הגיע למקום הראשון ברשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס[5], וזכה בפרס דייוויד גמל לספר הפנטזיה הטוב ביותר לשנת 2012[6].

כתיבת הטרילוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רותפס כתב את הטרילוגיה כולה במהלך תשע השנים בהן למד לתואר הראשון, פרק הזמן הארוך של לימודיו ל-BA נבע משינוי מסלולי לימוד מהנדסה כימית, למספר חוגים ראשיים שונים, הפסקות של סמסטרים באמצע ולבסוף השלמת התואר הראשון שלו בתחום ספרות אנגלית. רות'פס וחבריו באוניברסיטה התחילו לכנות את היצירה של רות'פס "ה-ספר" (The Book)[7]. הוא שאב השראה לכתיבת הספר מהקורסים המגוונים שלמד, מחוויותיו באוניברסיטה שכללו החלפה של חוגים ראשיים ומתחביביו האישיים. לפני פרסום הספרים, רות'פוס הגיש לתחרות סיפורים קצרים קטע קצר מתוך הספר השני בטרילוגיה, "פחדיו של האדם החכם", בשם "הדרך אל לבינשיר" (The Road to Levinshir), ואף זכה בתחרות "כותבי העתיד" בשנת 2002[8]. בזכות זכייה זו, הוא החל לקבל תשומת לב ממפרסמים שונים וחמש שנים מאוחר יותר, יצא לאור הספר הראשון בטרילוגיה "שם הרוח" במרץ 2007, והתחיל לצבור קהל מעריצים וביקורות טובות ובאפריל 2008, הספר הגיע לרשימת הנמכרים ביותר של הניו יורק טיימס[4]. בשנת 2011 יצא לאור הספר השני בטרילוגיה, "פחדיו של האדם החכם". נכון ל־2024 טרם יצא הספר השלישי בטרילוגיה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת הקסם בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

סימפתיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היכולת הבסיסית שכל סטודנט מתחיל בארקאנום שבאוניברסיטה לומד היא "סימפתיה". הסימפתיה היא למעשה תיעול והחלפה של כוח ואנרגיה שקיימים בעולם, כאשר המפעיל של הסימפתיה משמש כמתווך.

בעזרת הסימפתיה ניתן "לכפות" (לקשור) שני חפצים זה לזה, וכך כל ריאקציה אנרגטית שקורית לחפץ אחד קורית גם לשני. בשביל לקיים את הקישור הסימפתי, הסימפתאי שיוצר את הקישור הסימפתי צריך להאמין שהחפצים אכן קשורים. למשל, משקלה של מטבע אחת שכפותה סימפתית למטבע אחרת יהיה כמשקל שתי המטבעות, וזה רק אם הקישור הסימפתי (=הדמיון) בין החפצים יהיה דמיון של 100%. ככל שהקישור הסימפתי גרוע יותר, המשקל יהיה יותר גבוה. אפשר להעביר אנרגיות נוספות בין החפצים מלבד אנרגיית תנועה אם כי רוב השימוש בספר בסימפתיה הוא בחום ובתנועה.

אפשר ליצור יותר מקישור סימפתי אחד. קוותה עצמו מסוגל ליצור שבעה קישורים סימפתיים בו זמנית, ודווי, מלוות הכספים, מסוגלת ליצור אף יותר. סימפתאי רגיל לא יכול ליצור יותר משלושה בדרך כלל.

סימפתאי יכול לשאוב גם מחום גופו בשביל להעביר אנרגיה דרך כפיתה סימפתית שהוא יוצר, אך בכך הוא חשוף לסכנה שנקראת "הצטננות הכופת". במקרה זה, החום שנשאב מהעור או מהדם של הכופת הוא גבוה מדי, והירידה החדה בטמפרטורה יכולה להוביל אותו למוות בשל קיפאון.

סיגלדריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיגדלריה היא שפה של רונות מיסטיות שאמורות לקשר בכוח המילה שני חלקים של דבר מה. הקישור הזה שונה מהסימפתיה בכך שהוא לא דורש אנרגיה. הרונות משמשות כמו דבק, אבל הוא מסוכן מאוד וטעות אחת בשפה עלולה לגרור תוצאות כמו התפוררות החפץ או חיבור בלתי ניתן לניתוק של שני חפצים.

קוותה מצליח לשנן את השפה תוך לילה אחד, אחרי שהוא כותב שיר עם כל אות והשימוש בה, מה שעוזר לו לזכור אותה ביתר קלות.

נקיבת שמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נקיבת שמות נקראת גם 'הקסם האמיתי'. השימוש בנקיבת שמות מבטא את הבנת המציאות של הדבר עצמו. כאשר מבינים משהו באמת, אפשר לשלוט בו - לדוגמה, אדם שמבין את הרוח, יכול לנקוב בשמה האמיתי, וכך לשלוט בה ולעצב אותה כרצונו. המודעות האנושית לא מסוגלת לתפוס את מהויות הדברים ולהבין אותן, אבל התת-מודע, המכונה 'המוח הישן', מסוגל. על ידי כך ש'מעירים' את 'המוח הישן', אפשר לנסות להבין את המהות של הדבר - כלומר, ללמוד את שמו.

במהלך העלילה ובפרקי הביניים מופיעות כמה דמויות שמכירות שמות. בסיפורים אנחנו פוגשים את טבורלין הגדול המכיר את שמות כל הדברים, ג'קס שמכיר את השם של הירח ועוד. קוותה פוגש לראשונה בחייו בנקיבת שמות כאשר הוא רואה את אבנתי (המורה הראשון שלו) נוקב בשם הרוח, ומאז הוא מחפש את הרוח ואף מוצא אותה כמה פעמים. ההיסטוריון יודע את שם הברזל ומשתמש בו כנגד בסט באחד מפרקי הביניים. המגיסטר הסימפתאי מכיר את שם האש. פלה לומדת את שם האבן בשיעורים אצל אלודין, ואלודין המגיסטר נוקב השמות בעצמו, יודע שמות רבים [של שמונה דברים(?)][דרושה הבהרה].

יצורים ומיתולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בני הפיי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בני הפיי (או הפיות), הם יצורים שחיים ביקום מקביל לעולמו של קוותה. עולמם הוא עולם בו הזמן מתקדם בקצב שונה. שני היקומים קשורים לירח ונמשכים אליו, כך שהם מתקרבים זה לזה ונושקים כאשר הירח מלא באחד העולמות.

לא ברור מה יכולותיהם של בני הפיי, אבל ידוע שהקסם שלהם עובד אחרת מאצל בני-אדם והוא טבעי להם. הם יכולים למשל ללקט קרני ירח (פלוריאן, בת פיי שמפתה את קוותה, משתמשת בקרני אור בשביל לארוג את ה'שאיד' - גלימת הצללים שהיא נותנת לקוותה), לנוע במהירות, לחיות אלפי שנים ועוד יכולות רבות. בני הפיי הם מגוונים למדי, שלא כמו בני אדם, ולא נכון לדמותם אחד לשני.

הצ'נדריאן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצ'נדריאן הם יצורים מרושעים שאחראים להרג משפחתו של קוותה ומתוארים מספר פעמים נוספות במהלך הספר. הם הורגים כל אדם שמגלה מידע על זהותם, או שעלול לגלות מידע עליהם. אש כחולה, התפוררות של מתכות וסימנים נוספים מעידים על נוכחותם.

ישנם שבעה צ'נדריאן, ולפי מה שקוות'ה מבין מהסיפורים שהוא שומע מסקראפי, המנהיג שלהם הוא לורד האליאקס, המוכר גם במיתוסים כלָנרֵה - לוחם אגדי שחזר מהמתים כדי להילחם באויבי האימפריה הישנה, ואיבד את דעתו כשבת זוגו מתה.

האמיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

האמיר היו, עד כמה מאות שנים לפני שהסיפור מתרחש, מסדר של שופטים עצמאיים תחת חסות הכנסייה, שנדדו ממקום למקום להביא צדק ולא היה איש שיכול היה לערער על מעשיהם, עד שהמסדר פורק. הם לא היו מבני הפיי, אלא בני אנוש רגילים, אבל פלוריאן אומרת לקוותה שהאמיר הללו הם רק ילדים לעומת מסדר האמיר המקורי - מסדר של בני פיי שאויביהם היו הצ'נדריאן.

קוותה מגלה במהלך השיטוטים שלו בארכיון של האוניברסיטה שכמעט ואין מידע על האמיר, כלומר - מישהו מנסה להסתיר עובדות על האמיר, מה שמעודד את השערותיו שהאמיר עדיין קיימים במחתרת.

היסטורית פרסום בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר הראשון בסדרה פורסם תחילה על ידי הוצאת כנרת זמורה ביתן ב-2010, אולם בשל מכירת עותקים לא מספקת לאור ההשקעה הכרוכה בכך, בחרה ההוצאה שלא להמשיך להוציא את הספר השני שיצא ב-2011. בנוסף, ההוצאה הפסיקה להדפיס מהדורות חדשות ל"שם הרוח", כך שלמעשה הספר לא היה זמין לקוראי עברית אלא בחנויות יד שנייה. לאחר שעברו חמש שנים ממועד מרכישת הזכויות, תם החוזה של זמורה ביתן מול DAW books, והאפשרות לקנות את הזכויות נפתחה. הוצאת אופוס רכשה את הזכויות עבור הסדרה, במטרה להוציא את "פחדיו של האדם החכם". בהתחלה ניסה לארגן המתרגם צפריר גרוסמן תקצוב משלים להוצאת הספר דרך מימון המונים בקיקסטארטר כדי לשכנע את ההוצאה להוציא לאור את הספר, לאחר שזו העמידה תקציב של 35,000 ש"ח, לפרויקט שעלותו המוערכת הייתה 120,000 ש"ח[9]. אף על פי שמימון ההמונים נכשל, ההוצאה המשיכה לקדם את הפרויקט ובנוסף לתרגום "פחדיו של האדם החכם" בחרה גם להוציא מחדש את "שם הרוח", ושני הספרים יצאו בעברית ב-2016.
במעבר משתי ההוצאות, שונה שמה של הסדרה בעברית מ"רשומות קוטל המלכים" ל"רשומות קוטל המלך"

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריאיון עם פטריק רותפס, מחבר 'רשומות קוטל המלך' מתוך אתר הספרייה הפנטסטית, ב-30 ביולי 2016.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ How Do I Pronounce Kvothe’s name? באתרו של פטריק רותפס
  2. ^ UWSP lecturer honored at 2007 Quill Awards, מתוך אתר אוניברסיטת וויסקונסין, פורסם ב-26 באוקטובר 2007
  3. ^ PW's Best Books of the Year, מתוך אתר publishersweekly.com, פורסם ב-5 בנובמבר 2007
  4. ^ 1 2 The New York Times Best Seller list, מתוך האתר של פטריק רות'פוס, 20 באפריל 2008
  5. ^ The New York Times Best Sellers רשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס, 20 במרץ 2011 (באנגלית)
  6. ^ WINNERS: 2012 David Gemmell Legend Award מתוך אתר sfsignal.com פורסם ב-17 ביוני 2012
  7. ^ About the Author מתוך האתר של פטריק רות'פוס
  8. ^ Writers of the Future winner Patrick Rothfuss’s World, מתוך אתר writersofthefuture.com, ה-29 בינואר 2015
  9. ^ הודעה על פרויקט המימון בפורום הפונדק