רשות האכיפה והגבייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רשות האכיפה והגבייה היא רשות ממשלתית בישראל המופקדת על אכיפת החלטות שיפוטיות שעניין כספי וגביית חובות וקנסות.

תפקידי הרשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשות האכיפה והגבייה הוקמה בינואר 2009 כיחידת סמך של משרד המשפטים והופרדה ממערכת בתי המשפט. הרשות מופקדת על אכיפת החלטות שיפוטיות שעניין כספי וגביית חובות וקנסות. הרשות מורכבת משתי יחידות: מערכת ההוצאה לפועל והמרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות:

  • מערכת ההוצאה לפועל: ככלל, בהוצאה לפועל נגבים פסקי דין או החלטות אחרות של בית משפט בעניין אזרחי. בנוסף נגבים בהוצאה לפועל חיובים אחרים שדינם כדין פסק דין כגון שטרות ומשכנתאות. המדובר, על פי רוב באכיפת חיובים שבין אדם לחברו, אם כי לעיתים, גם גופי המדינה פועלים באמצעות ההוצאה לפועל לאכיפת חיובים. דיני ההוצאה לפועל במדינת ישראל מוסדרים בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 ובתקנות שהותקנו מכוחו.
  • המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות: במרכז לגביית קנסות גובים חובות עבור אוצר המדינה. חריג לכך הוא "פיצוי בהליך פלילי". כאשר בית המשפט בהליך פלילי מפצה קורבן עבירה, המדינה, באמצעות המרכז לגביית קנסות, גובה את החוב עבור הקורבן. המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות הוקם בשנת 1995 ופועל מכוח חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995 והתקנות שהותקנו מכוחו.

מערכת ההוצאה לפועל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת ההוצאה לפועל פועלת על פי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 לאכיפת פסקי דין (לרבות פסקי דין לתשלום מזונות) משכנתאות, שטרות, החלטות שניתנו על ידי גופים שונים ותביעות בסכום קצוב (עד 50,000 שקלים).

למעט חריגים הקבועים בחוק, ההוצאה לפועל במדינת ישראל מונעת לפי בקשות הזוכה. במסגרת חוק ההוצאה לפועל מוסדרים אמצעי האכיפה השונים אותם ניתן לנקוט נגד החייב. אמצעי האכיפה לא יינקטו אלא לפי בקשה של הזוכה ומתן אישור של הגורם המוסמך. הגורם המוסמך יכול להיות רשם הוצאה לפועל שהוא הגורם השיפוטי בלשכות ההוצאה לפועל, או מנהל לשכת ההוצאה לפועל - שהוא הגורם המנהלי הבכיר ביותר בלשכות ההוצאה לפועל. על הגורם המוסמך לדון בבקשות ולתת החלטה תוך שקילת מכלול השיקולים הרלוונטיים ותוך איזון מתמיד בין זכויותיו של הזוכה לבין זכויותיו של החייב.

בישראל פועלות 26 לשכות הוצאה לפועל שבראש כל אחת מהן עומד מנהל לשכת הוצאה לפועל. ישנן לשכות הוצאה לפועל באילת, אשדוד, אשקלון, באר שבע, בית שאן, דימונה, הרצליה, חיפה, חדרה, טבריה, ירושלים, כפר סבא, נצרת, נתניה, עכו, עפולה, פתח תקווה, צפת, קריות, קריית גת, קריית שמנה, ראשון לציון, רחובות, רמלה ותל אביב.

בנוסף, ישנה לשכת מסלול מקוצר. המסלול המקוצר החל לפעול באוגוסט 2009. תיקים המתנהלים במסלול המקוצר זוכים לטיפול לשכה מיוחדת מתוך שאיפה לגבות את החוב בזמן הקצר ביותר (עד שמונה חודשים) ללא צורך במעורבות של הזוכה. במסלול המקוצר ניתן לגבות תיקים מסוג פסק דין כספי (להוציא מזונות), שטרות והמחאות וכן תיקי תובענות שבהם גובה החוב הוא עד 25,000 שקלים, למעט במקרים שבהם נפתח לחייב תיק איחוד או כאשר הוא הוכרז כמוגבל באמצעים. 

במהלך השנים תוקן חוק ההוצאה לפועל פעמים רבות. מטרתם העיקרית של התיקונים השונים הייתה לשפר ולייעל את האכיפה והגבייה במדינת ישראל זאת באמצעות הענקת כלי אכיפה יעילים לזוכה אשר פגיעתם בזכויות היסוד של החייב מינימלית ככל האפשר. אחד התיקונים המשמעותיים ביותר אשר בוצעו בחוק ההוצאה לפועל הוא תיקון 29, שהכניס שינויים מרחיקי לכת בחוק שהיה קיים עובר לתיקונו ומסיבה זו הוא כונה גם "הרפורמה בהוצאה לפועל". תיקון 29 הקנה לזוכה כלי אכיפה חדשים ויעילים כגון נגישות למאגרי מידע והטלת הגבלות שונות על החייב. בד בבד צמצם התיקון את האפשרות להטיל מאסר על חייב המשתמט מתשלום חובותיו. ההנחה שבבסיס התיקון הייתה שעדיפה פגיעה בקניינו של החייב, בזכותו לפרטיות או באפשרות שלו לצאת את הארץ, להחזיק רישיון נהיגה וכיוצ"ב על פני פגיעה בחירותו בדרך של מאסר. 

ברבעון האחרון של שנת 2014 נכנסה לשימוש מערכת המחשוב החדשה של ההוצאה לפועל "כלים שלובים". המערכת החלה לפעול בכל לשכות ההוצאה לפועל לאחר חמש שנות פיתוח. מדובר במערכת מחשוב בטכנולוגיה מתקדמת הכוללת אתר אינטרנט אינטראקטיבי. מטרת המערכת היא לאזן בין שני הלקוחות העיקריים של הרשות – הזוכים והחייבים - ולשפר את השירות הניתן להם. עורכי דין יכולים באמצעות כרטיס חכם לצפות בתיקים ולהגיש מסמכים, לפתוח תיקים ולהגיש בקשות. התיקים מנוהלים כתיקים אלקטרוניים. גם החייבים יכולים להיכנס למערכת באמצעות אזור אישי ייעודי.

בחודש יולי 2015 אישרה הכנסת את התיקון לחוק ההוצאה לפועל (מתן הפטר לחייב מוגבל באמצעים) (הוראת שעה), התשע"ה–2014 שנכנס לתוקף ב-6 בספטמבר 2015. מדובר בהצעת חוק ממשלתית, שגיבושה נעשה בשיתוף רשות האכיפה והגבייה בראשות מנהל הרשות היוצא, דוד מדיוני, וביוזמתו, והיא משקפת עקרונות ברוח שנת השמיטה. מטרת התיקון היא להסמיך את רשמי ההוצאה לפועל ברשות האכיפה והגבייה, בהוראת שעה לשלוש שנים, לתת הפטר ל"חייבים מוגבלים באמצעים" שהליכי הגבייה מולם אינם צפויים להביא תועלת משמעותית לנושים. התיקון בא לסייע לאלפי חייבים שמטופלים במערכת ההוצאה לפועל ואשר הוכרזו כחייבים מוגבלים באמצעים לפני למעלה מארבע שנים. התיקון מתמקד בחייבים מוגבלים באמצעים, מחוסרי נכסים, שהסתבכו בתום לב בחובות, שעומדים בצו החיוב בתשלומים, אך גם עמידתם בו לא תביא לשיקומם. על פי התיקון לחוק, רשם יכול לתת הפטר לחייב שהיה חייב מוגבל באמצעים במשך ארבע השנים האחרונות טרם הגשת בקשת ההפטר, לפחות; סך חובותיו, הן בהוצאה לפועל והן מחוץ להוצאה לפועל, לרבות חובות שאינם בני-הפטר, עומד על 800,000 שקלים חדשים או פחות; אין לו נכסים בעלי ערך הניתנים לעיקול, למימוש או למכירה למעט משכורת או הכנסה אחרת שהוא זכאי לה; והוא עמד בצו התשלומים שקבע לו הרשם, בשלוש השנים שקדמו להגשת בקשת ההפטר; אין בקשת פשיטת רגל שתלויה ועומדת לגבי החייב ולא מתנהל נגדו הליך או לא הוכרע לגביו במסגרת הליך שהתנהל בעניינו. עד כה הוגשו אלפי בקשות לקבלת הפטר ונתנו מאות הפטרים.

תיקון 48 לחוק ההוצאה לפועל מאפשר לקיים דיונים כגון חקירת יכולת, דיוני הבאה ומאסר, באמצעות היוועדות חזותית (וידאו קונפרנס) לאחר שנתנה הסכמת החייב לנהל את הדיון בדרך זו. תיקון החוק נקבע כהוראת שעה לשנתיים.

המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרכז לגביית קנסות הוקם בשנת 1995. המרכז פועל מתוקף חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות התשנ"ה-1995. במרכז לגביית קנסות נגבים בעיקר חובות לאוצר המדינה. בין היתר נגבים במרכז קנסות משטרה וקנסות של בית משפט לתעבורה, אגרות משפט שלא שולמו, קנסות מינהליים של משרדי ממשלה השונים ועוד. חוק המרכז לגביית קנסות מפרט את החובות אותם ניתן לגבות באמצעות המרכז. תיקון שהוכנס בחוק הכניס סעיפי "סל" אשר הלכה למעשה מאפשרים למרכז לגבות כמעט כל חוב לאוצר המדינה. המרכז גובה חובות עבור משרדי ממשלה רבים, עם זאת רשות המסים לדוגמה מפעילה מנגנון גבייה עצמאי ואינה גובה באמצעות המרכז. חוק המרכז לגביית קנסות תוקן פעם נוספת ובמסגרת התיקון הוסדרו בחוק הליכים רבים אותם ניתן לנקוט נגד החייבים, לרבות הטלת הגבלות בדומה לאלה שניתן להטיל לפי חוק ההוצאה לפועל. התיקון בחוק עתיד לשפר באופן משמעותי את הגבייה במרכז ולהעלות את שיעור הגבייה במידה נכרת.

גביית פיצוי לנפגעי עבירה – במסגרת הליכים פלילים המתנהלים בערכאות השונות של בתי המשפט, מטילים בתי המשפט בגזר הדין, בין היתר, תשלום פיצוי לקורבנות העבירה. אם נפסק תשלום פיצוי כאמור, מקבל הנאשם שובר לתשלום עבור הפיצוי מקופת בית המשפט. אם לא שולם החוב, הוא מועבר לגבייה באמצעות המרכז לגביית קנסות. המרכז מוסמך על פי החוק לבצע פעולות גבייה אקטיביות על מנת לגבות את החוב עבור המפוצים.

המרכז לגביית קנסות פועל לגביית פיצוי עבור קורבנות העבירה כבר משנת 1996. על פי חוק המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות, גובה המרכז חובות רק עבור משרדי ממשלה ורשויותיה, אולם על מנת לחסוך מקורבנות העבירה את ההתמודדות בפתיחת תיק הוצאה לפועל ובניהולו באופן עצמאי, תוקן חוק המרכז באופן המסמיך אותו לגבות את כספי הפיצוי עבור קורבן העבירה מבלי שיהיה מעורב בהליך. המרכז לגביית קנסות למעשה נכנס ב"נעלי קורבנות העבירה" וגובה עבורם את הכספים.

רשות האכיפה והגבייה רואה בפעילות המרכז לגביית קנסות לגביית הפיצוי עבור קורבנות עבירה "ערך עליון" והדבר מקבל ביטוי בחוק ובהנחיות המנהל. לפיכך, פועלת הרשות ללא הרף לשפר ולייעל את ההליך. בינואר 2013 הועבר תיקון 14 לחוק המרכז בו משלם המרכז לכל מי שהיה קטין במעמד גזר הדין שנפסקו עבורו פיצויים בהליך הפלילי סכום של עד 10,000 ₪ מכספי מדינה. תיקון 16 לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות שינה את המועד הקובע לתשלום לנפגע עבירה המבוצע על ידי המדינה באמצעות המרכז לקטין, כך שהזכאות לתשלום היא למי שהיה קטין ביום ביצוע העבירה.

תיקון לחוק המרכז - הפחתת תוספות הפיגור על חובות במרכז לגביית קנסות. ביום 15.11.16 יצא המרכז לגביית קנסות ברשות במבצע חד פעמי להפחתת חובות לכל תושבי ישראל, "מבצע חוב סוף !" שקודם על ידי שרת המשפטים, איילת שקד, ואושר בכנסת. על פי המבצע ניתנת הנחה של 40% על כל הקנסות שצברו פיגורים למשך 4 חודשים. מדובר במבצע ארצי בהיקף של 3 מיליארד ₪ חובות וכ–300 אלף חייבים.

מנהלי הרשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]