רשות החשמל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רשות החשמל
סמליל רשות החשמל
שנת הקמה 1996
http://www.pua.gov.il

הרשות לשירותים ציבוריים-חשמל (בקיצור – רשות החשמל) הינה רשות ממשלתית האחראית למתן שירותים[דרושה הבהרה], קביעת תעריפים, הסדרה ופיקוח במשק החשמל בישראל. הרשות הוקמה ב־1996, במקביל לפקיעת זיכיון 70 השנים של חברת החשמל לישראל, ובמסגרת חוק משק החשמל (1996)[1]. קודם ליסודה של רשות החשמל, פעלה חברת החשמל עצמה מול ממשלת ישראל בתחומים שונים הקשורים לרגולציה במערכת החשמל בישראל, כדוגמת יזימת הקמת תחנות ייצור חשמל חדשות.

סמכויותיה ותפקידיה של הרשות, כמו גם הרכב חברי הרשות ואופן פעילותה מוגדרים ומתבססים על חוק משק החשמל. רשות החשמל משמשת כרגולטור מקצועי בתחום משק החשמל במדינת ישראל, ואחראית להסדיר ולפקח על מתן שירותים ציבוריים בתחום החשמל בישראל. הרשות מחויבת לשמירה על איזון האינטרסים בין הצרכנים, חברת החשמל, יצרני חשמל והמדינה.

חלק מתפקידה של רשות החשמל הוא קביעת תעריף החשמל בישראל, ויישום החלטות ממשלת ישראל שקבעו רף נדרש לייצור חשמל על ידי יצרנים פרטיים, ובאנרגיות מתחדשות, באמצעות עידוד והסדרת יצרני חשמל פרטיים ויצרני חשמל מאנרגיות מתחדשות, במקביל לחברת החשמל המחזיקה ברוב יכולת ייצור החשמל בישראל.

במסגרת חוק ההסדרים לשנת 2015–2016, אוחדה רשות החשמל עם מנהל החשמל במשרד האנרגיה, שתפקידו היה לתת רישיונות לייצור חשמל באופן פרטי. הרקע לאיחוד היה חילוקי דעות רבים בין הגופים והרצון להפחית את גופי הרגולציה במשק החשמל. עוד במסגרת החוק, הוכפפה הרשות החדשה לשר האנרגיה, וזאת לעומת המצב הקודם שבו הרשות הייתה רשות עצמאית חיצונית.

עיקרי תחומי האחריות של הרשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קביעת תעריפי החשמל ודרכי עדכונם.
  • קביעת אמות מידה נדרשות לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותנים הגופים השונים הפועלים במשק החשמל לצרכנים, ופיקוח על מילוי חובות אלו על פי אמות המידה שקבעה הרשות.
  • ביצוע בקרת עלויות לחברת החשמל, לצורך קביעת מרכיבי התעריף.
  • מתן רישיונות לפעילות במשק החשמל, ופיקוח על מילוי התנאים שנקבעו ברישיונות.
  • קביעת הסדרים כלכליים לבעלי רישיונות ויזמות פרטית במשק החשמל אל מול חברת החשמל.
  • קביעת הסדרים כלכליים (תעריפים) לקידום ופעילות יצרני חשמל מאנרגיות מתחדשות.
  • קידום הסדרים לניהול צריכה וייעולה.
  • בדיקת תלונות צרכנים על ספק השירות והכרעה בעניין.
  • דאגה למזעור עלויות במשק החשמל.
  • יצירת תנאים לתחרות במשק החשמל[2].

יושב ראש הרשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יושב ראש הרשות ממונה על ידי הממשלה ותקופת כהונתו תהיה לחמש שנים, עם אפשרות להארכה של ארבע שנים נוספות[3].

יושבי ראש הרשות לדורותיהם

שם התחלת כהונה סיום כהונה
פרופ' חיים אילתה 1.7.1995 31.10.2001
דוד אסוס 19.8.2001 31.12.2006
אמנון שפירה 11.9.2006 10.4.2012
אורית פרקש-הכהן 26.9.2011 31.12.2015
אסף אילת 8.5.2016

אגפי הרשות – סמכויות, תפקידים ומטרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגף הסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגף זה אמון על יצירת אמות המידה והתעריפים לספקי השירות השונים במשק החשמל. פעילות האגף מתמקדת בקידום מתקנים באנרגיות מתחדשות מחד, ובבחינת ההשפעות והעלות הכספית העקיפה של פליטות מזהמים מתחנות הכוח המייצרות חשמל מדלקים, לצורך סבסוד יצרנים מאנרגיות מתחדשות באמצעות קביעת פרמיות לאי-זיהום בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה, מאידך.

אגף מימון וניהול סיכונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגף זה פועל לצורך הבטחת איתנות פיננסית של יצרני החשמל בישראל, באמצעות גיבוש מודלים ופרמטרים לקביעה ולעדכון של עלויות המימון והתשואה הראויה על ההון העצמי של יצרני החשמל, שבאה לידי ביטוי בתעריפי החשמל השונים, בהתבסס על מודלים פיננסיים ועל תרחישים עתידיים. האגף בוחן את השפעתם של תרחישי קיצון על הרווחיות והאיתנות הפיננסית של ספק השירות החיוני ושל יצרני חשמל הפרטיים ומבקר את עלויות המימון והסיכונים הפיננסים שלהם. האגף פועל גם לגיבוש הסדרות ואמות מידה תומכות מימון ולטיפול בחסמי מימון קיימים, ומלווה תהליכי סגירות פיננסיות מטעם הרשות.

אגף חשבונאות ובקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האגף אמון על ניתוח הדוחות הכספיים של יצרני החשמל באמצעות התאמת הרישומים למבנה התעריפים אותו קבעה הרשות, לרבות יישום מקדמי התייעלות. אגף זה יוזם דרישות לדיווחים ייחודיים לרשות אשר ישמשו לצורך ביצוע בקרת עלויות.

אגף הרישוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

האגף אמון על מתן רישיונות לפעילות יצרני חשמל, עומד בקשר רציף עם מבקשי רישיונות בתחומי היצור, ההולכה והחלוקה, ממליץ בפני מליאת הרשות על הענקת רישיונות כאמור, ומפקח על קיום תנאיהם על פי דין.

אגף כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות האגף מתמקדת בבקרה ובחינת פעילותם הפיננסית של ספקי החשמל. האגף אמון על קביעת מבנה ורמת התעריף ודרכי עדכונו. האגף מבצע תמחור של שירותים נוספים הניתנים על ידי ספקי השירות החיוני בהתאם להחלטות הרשות, ומבצע מעקב ובקרה על תוכניות ההשקעה והפיתוח של ספקי השירות החיוני ומידת השפעתן על התעריף. אגף הכלכלה בוחן בשיתוף עם אגפים השונים ברשות עלויות נורמטיביות של השירותים הנקבעים במסגרת הסדרות שונות הנקבעים על ידי האגפים במסגרת פעילותם השוטפת.

אגף הנדסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האגף אמון על אמינות ואיכות אספקת החשמל, ומרכז את מכלול ההיבטים השירותיים הקשורים באמינות אספקה ובאיכות של החשמל, בכלל זאת תחום החיבורים, מדיניות מחסור, מדיניות פיתוח ברמת הביצוע, עבודות יזומות, סוגיית מחלקים היסטוריים, מניה חכמה ורשת חכמה. האגף אחראי גם על בחינתם של סקרי היתכנות וסיקרי חיבור של יצרנים פרטיים לרשת החלוקה וההולכה.

אגף צרכנות ופניות הציבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

האגף אמון על קביעת אמות מידה בנושא צרכנות ומבצע בקרה ופיקוח אחר מילוי הוראות אמות המידה באמצעות דיווחים ובקרות שטח. האגף ממונה על יישום הוראות חוק חופש המידע. מחלקת פניות הציבור פועלת מול ציבור הצרכנים וארגוני הצרכנים השונים וכן מול גופים פנים ממשלתיים וחיצוניים אחרים בנושאי צרכנות שונים. המחלקה בודקת תלונות צרכנים כנגד ספקי החשמל, ומכריעה בהן. החלטותיה בתיקים מחייבות את ספקי החשמל.

אגף אסטרטגיה ובקרת מדיניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגף אסטרטגיה ובקרת מדיניות אמון על ייצוג הרשות ותיאום פעולותיה בפני גורמי חוץ בכירים בממשל, במגזר העסקי ובאקדמיה. פיתוח והעמקת שיתוף הפעולה המקצועי של הרשות עם רגולטורים מקבילים בארץ ובעולם, פיתוח וגיבוש המדיניות הציבורית, מיצוב ומיתוג רשות החשמל וקביעת אסטרטגיה ליחסי הציבור של הרשות. בנוסף האגף אמון על מערך הדוברות של הרשות.

אגף איכות הסביבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות האגף מתמקדת בהשלכות של איכות הסביבה על הפעילות במשק החשמל, קידום מדיניות אנרגיות מתחדשות, ניתוח עלויות כלכליות ואופן הטמעתם. במסגרת עבודתו מופקד האגף על הקשר עם גורמים שונים במשק בנושאים הרלוונטיים לאיכות הסביבה ומלווה את האגפים המקצועיים ברשות בתחום זה.[2]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רשות החשמל, חוק משק החשמל
  2. ^ 2.0 2.1 רשות החשמל, דו"ח פעילות לשנים 2011-2012
  3. ^ רשות החשמל, חוק משק החשמל