רשות המסים בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רשות המסים בישראל
לוגו רשות המסים בישראל
מידע כללי
תחום שיפוט ישראלישראל ישראל
משרד אחראי משרד האוצר
תאריך הקמה 1 בספטמבר 2004
סוכנות קודמת הוקמה בעקבות איחוד גופי גביית המיסים שהתקיימו קודם לכן בנפרד
מנכ"ל שי אהרונוביץ'
עובדים ~5,500
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רשות המסים בישראל היא גוף ממשלתי הפועל במסגרת משרד האוצר ועוסק בעיקר בגביית מיסים וכן במתן מענקים ממשלתיים מסוימים.

הרשות הוקמה ב-1 בספטמבר 2004, בעקבות החלטה של ממשלת ישראל לאחד את האגפים לגביית מיסים - אגף מס הכנסה ומסוי מקרקעין, אגף המכס ומע"מ ושע"ם (שירות עיבודים ממוחשבים). המטרה הייתה "לאחד את ניהול נושא גביית המיסים תחת מנהל ראשי אחד ולהסמיך אותו על פי חוק להפעיל את חוקי המס הרלוונטיים".

מבנה ארגוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשות מונה כ-5,500 עובדים, בהנהלה וביחידות השדה.

דלפק הקבלה של המרכז הארצי למידע, שירות ומשאבים בקריית הממשלה תל אביב

הנהלת הרשות, המרכזת את פעילות המטה, מטפלת בנושאים מקצועיים כמפורט:

  • חטיבת מנהל - אחראית לפיתוח משאבי אנוש ברשות, ריכוז הטיפול בתקציב והקצאת משאבים.
  • חטיבת שומה וביקורת חשבונות - אחראית על שומת מס הכנסה, שומת מיסוי מקרקעין וביקורת חשבונות במע"מ. ממונה על אכיפת הוראות ניהול ספרים ותשלום פיצויים לנפגעי מלחמה ובצורת.
  • חטיבת מודיעין וחקירות - אחראית על אכיפת חוקי המיסים וטיפול בתיקים בהם קיים חשד לביצוע עבירות מס פליליות.
  • חטיבה מקצועית - אחראית על התוויית מדיניות בנושאים מקצועיים, לרבות ייזום וטיפול בהצעות חוק ותיקוני חקיקה. כן מטפלת בפניות הנוגעות להחלטות מיסוי מקדמיות.
  • חטיבה משפטית - מטפלת בנושאים במישור האזרחי (כמו: תכנון וניסוח הצעות חוק) ובמישור הפלילי (הכנה וניהול של תיקים פליליים).
  • החטיבה לאכיפת הגבייה - אחראית לקביעת מדיניות הגבייה ומדיניות ניהול החוב ומעקב אחר תהליכי אכיפת הגבייה.
  • שע"ם (שירות עיבודים ממוחשבים) - מערך המחשוב של הרשות.
  • חטיבת ביקורת פנים ונציב קבילות - מטפלת בעריכת ביקורות פנימיות ובבדיקת תלונות הציבור.
  • מינהל המכס - מטפל בקביעת מדיניות בתחום סחר חוץ, אכיפת תנאי חוקיות היבוא והיצוא, פיקוח על היבוא המסחרי לרשות הפלסטינית.
  • חטיבת מידע, שירות ומשאבים - אחראית על הפעלת דלפקי קבלת הדו"חות השנתיים וכלל המסמכים אשר מוגשים על ידי הציבור הרחב.
  • חטיבת שירות לקוחות - מופקדת על ממשק זמין, ידידותי ויעיל לציבור ופועלת לייעול תהליכי עבודה תוך התמקדות בלקוחות.
  • חטיבת תכנון וכלכלה - מטפלת בתחומי התכנון, הכלכלה, המדיניות וניתוח ההיבטים הנוגעים למערכת המס.
  • חטיבת דוברות והסברה - עוסקת בהעברת מידע לציבור בנוגע למדיניות ופעילות הרשות וכן מידע למיצוי זכויות ומילוי חובות.

יחידות השדה

  • מס הכנסה ומיסוי מקרקעין - 26 משרדי שומה, 10 משרדי מיסוי מקרקעין, 4 משרדי חקירות ומודיעין אזוריים ו-3 יחידות אזוריות לאכיפת הגבייה.
  • מכס ומע"מ - 8 בתי מכס, 9 מעברי גבול יבשתיים בינלאומיים, 8 מעברים פנימיים, 3 נציגויות בחו"ל, 18 משרדי מע"מ, יחידת קישור מע"מ לרשות הפלסטינית, 4 משרדי חקירות אזוריים, יחידת מודיעין ארצית ויחידת מטה להברחות סמים והלבנת הון.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוגו אגף המכס ומע"מ בישראל עד 2003
דגל רשות המכס, דגל בית המכס, דגל המכס לפי התוספת השנייה לתקנות המכס, תשכ״ו–1965

מכס[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכס, כמס המוטל על סחורה המועברת ממדינה אחת לשנייה, הופיע לראשונה במאות ה-18 וה-19. עד אז הוטל המס על העברת סחורות בדרך של תשלום עבור השימוש בדרכים, מעבר בגשר שעל פני נהר, שימוש בנמל וכן עבור הגנה בהעברת אנשים או סחורות ממקום למקום. מדיניות המכס בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית נקבעה בהתאם לעקרונות השיטה הטורקית בעניין ועד שנת 1838 חל איסור על סחר חוץ. בשנת 1838, שנת הרפורמות הגדולות בטורקיה, בוטל האיסור על יבוא ויצוא סחורות בחוזים מסחריים ונקבע מכס על יבוא בשיעור של 5% מערך הסחורה ומכס על יצוא בשיעור של 2.12%.

הבסיס החוקי לגביית המכס בתקופת המנדט הונח בפקודת המכס (1929), פקודת גבול המכס (1924), פקודת תעריף המכס והפטורים (1937) ושורה ארוכה של פקודות, תקנות וצווים. עם התבססותו של השלטון המנדטורי בארץ, עלתה חשיבותו של המכס ובמרוצת הזמן, היווה המכס את המקור העיקרי להכנסותיה של הממשלה המנדטורית בכלל וממסים בפרט. עם הנהגתו של מס הכנסה בארץ, החל לרדת חלקו של המכס בכלל הכנסותיה של הממשלה המנדטורית ממסים. מרביתם של שיעורי המכס בתקופת המנדט היו שיעורים קצובים.

הקמת מדינת ישראל הביאה לשינוי במדיניות הכלכלית של הממשל בארץ ובכלל זה גם שינוי במדיניות המכס. העקרונות הבסיסיים עליהם הושתתה מדיניות המכס היו: הגדלת הכנסות, עידוד התעשייה המקומית על ידי הטלת מכס על מוצרי יבוא מוגמרים (שהיו פטורים עד אז) והרחבת מסגרת הפטור לגבי חומרי גלם וציוד לתעשייה, סיוע בשיפור מאזן התשלומים על ידי ייקורם של מוצרי היבוא בעזרת המכס המוטל עליהם ועידוד היצוא על ידי החזרת המכס לגבי חומרי גלם שהשתמשו בהם ליצור מוצרים לייצוא.

לאורך השנים חתמה רשות המיסים על חמישה הסכמי מכס בילטרליים במסגרת תוכנית שמפעיל מינהל המכס להקל על יבוא ויצוא של סחורות. לרשות המיסים הסכמים מול רשויות המכס של ארצות הברית, טאיוואן, קוריאה הדרומית, סין וקנדה.

|

מס הכנסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מס הכנסה הוטל בארץ ישראל, לראשונה, בתקופת המנדט הבריטי, בשנת 1941 כאשר היו בארץ כמיליון וחצי תושבים. כניסתו שינתה את פני מערכת המיסים בתקופת המנדט. הבסיס עליו הוטל המס היה "יכולת התשלום", שנקבעה על יסוד ההכנסה השנתית הכוללת תוך מתן ניכויים שונים. על ההכנסה השנתית החייבת במס הוטל מס בשיעורים העולים עם ההכנסה (שיעור המס השולי נע בין 5% ל-30%). עם כינונה של המדינה קיבלה הממשלה בירושה מממשלת המנדט, מחלקת מס הכנסה מצומצמת למדי. מספרם של הנישומים שהיו ידועים למחלקה זו ב-15 במאי 1948 היה 88,560. ב-21 במאי 1948 התפרסמה ההסמכה הכללית להעברת סמכויות מממשלת המנדט לממשלה הזמנית, ומכוחה סמכויות הגבייה של מושלי המחוזות לפי, בין השאר, פקודת המיסים (גביה) ופקודת מס הכנסה, הועברו לשר האוצר.

שע"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]

שע"ם (ראשי תיבות של "שירות עיבודים ממוכנים") היה יחידת מחשוב עצמאית של מינהל הכנסות המדינה שהוקמה ב-1 בינואר 1960, וכעת של רשות המיסים. מנהלה הראשון, יצחק נעמן, הוא שהגה את שמה. עד הקמת שע"ם השתמש אגף מס הכנסה בשירותי המרכז למיכון משרדי (מל"מ), שהיה לשכת שירות של כל משרדי הממשלה. עם הקמתו מנה שע"ם כחמישים עובדים. כיום מונה שע"ם כ-500 עובדים ותקציבו (לשנת 2016) עומד על 160 מיליון ש"ח. המשתמש העיקרי בשירותי שע"ם הוא רשות המיסים, וכן משתמשים בשירותיו מייצגים, לפעולות מול רשות המיסים.

מס ערך מוסף (מע"מ)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1 ביולי 1976 פורסם חוק מס ערך מוסף והותקנו התקנות להפעלתו, שש שנים לאחר ששר האוצר פנחס ספיר מינה ועדה ציבורית בראשות השופט שלמה אשר, לבחינת ההיערכות להטלת המס מבלי לגרום לעיוותים כלכליים וחברתיים. בשנת 1976, עם הפעלת חוק המע"מ, שונה שמה של "הנהלת המכס והבלו" ל"הנהלת המכס ומע"מ".

רשות המיסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשות המיסים הוקמה ב-1 בספטמבר 2004, בעקבות החלטה של ממשלת ישראל ב-15 בספטמבר 2003 לאחד את גופי גביית המיסים. לרשות המיסים אוחדו אגף מס הכנסה ומסוי מקרקעין (שנודע גם בשם "נציבות מס הכנסה"), אגף המכס והמע"מ ושע"מ (זרוע המחשוב של אגף מס הכנסה). לראש הרשות החדשה מונה איתן רוב, שהיה קודם לכן מנהל אגף המכס והמע"מ. החליף אותו ג'קי מצא.

ב-2 בינואר 2007 עצרה המשטרה את מצא, את קודמו בתפקיד, איתן רוב, ובכירים נוספים ברשות, בחשד של קבלת שוחד, במה שנודע כ"פרשת רשות המיסים". כממלא מקומו הזמני מונה ד"ר יוסי בכר. בעקבות המעצר פרש מצא מתפקידו, ומאוחר יותר הורשע ונדון לשנת מאסר[1].

בשנת 2011 הורשע דוד ואנונו בלקיחת שוחד, קשירת קשר לביצוע פשע, שיבוש מהלכי משפט ועבירות נוספות שעשה בעת שהיה מנהל אגף חקירות ומודיעין ברשות המיסים, ונידון לשש שנות מאסר בפועל[2].

תקציב רשות המיסים לשנת 2016 הוא 2.15 מיליארד ש"ח, לא כולל תקציבי מענקים, פיצויים והקלות שהרשות מתפעלת שעמדו על 2.46 מיליארד ש"ח בשנת 2015.

בחודש אוגוסט 2021 יצאה רשות המיסים בתוכנית למלחמה במעלימי מס, על פי התוכנית לרשות תהיה גישה כמעט אוטומטית לחשבונות הבנק של חשודים בהעלמות מס.[3]

נציבי מס הכנסה וראשי רשות המיסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נציבי מס ההכנסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מניין שם הנציב התחלת כהונה סיום כהונה הערה
1 ג"ד פייטון 1941 1948
2 ד"ר אהרון (ארתור) ברגמן 1948 1950
3 בן-ציון ארגוב 1950 24 במאי 1954
4 ד"ר תיאודור ברוש 1 בספטמבר 1954 31 ביוני 1960
5 אברהם גבעוני 1 בפברואר 1960 31 באוגוסט 1962
6 עוזיאל שטיינברג 1 בספטמבר 1962 31 בינואר 1966
7 יעקב תמיר 1 בפברואר 1966 31 בינואר 1975
8 משה נוידרפר 1 בפברואר 1975 31 במאי 1975
9 יצחק מן 1 ביוני 1975 31 במרץ 1976
10 אליעזר שילוני 1 באפריל 1976 30 ביוני 1978
11 דב נייגר 10 ביולי 1978 15 באוגוסט 1985
12 יאיר רבינוביץ 15 באוגוסט 1985 1 ביולי 1989
13 משה גביש 2 ביולי 1989 30 באוגוסט 1993
14 דורון לוי 1 בספטמבר 1993 31 בדצמבר 1998
15 יוני קפלן 1 בינואר 1999[4] 31 בדצמבר 2001
16 טלי ירון-אלדר 1 בינואר 2002[5] 30 ביוני 2004

מנהלי רשות המיסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מניין שם המנהל התחלת כהונה סיום כהונה הערה
1 איתן רוב 1 ביולי 2004 31 בדצמבר 2005
2 ג'קי מצא 1 בינואר 2006[6] 15 בינואר 2007
- יוסי בכר 16 בינואר 2007 15 באפריל 2007 ממלא מקום
3 יהודה נסרדישי 16 במאי 2008[7] 31 באוקטובר 2011
4 דורון ארבלי 1 בנובמבר 2011[8] 17 במרץ 2013[9]
5 משה אשר 18 במרץ 2013[9] 15 במרץ 2018
6 ערן יעקב מרץ 2018 27 בספטמבר 2023
7 שי אהרונוביץ' 27 בספטמבר 2023

משימות של רשות המיסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משרדי פקיד שומה גוש דן ברמת גן לפני המעבר ביולי 2011

תפקידה העיקרי של הרשות הוא לעסוק בגבייתם של המיסים הבאים:

לרשות המיסים ישנה יחידה לחקירת העלמות מס, הלבנת הון וכו' שפועלת בשיתוף משטרת ישראל וגופי אכיפת חוק נוספים.

תפקידים נוספים:

מיסים שבוטלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חן מענית, ‏עונש חמור: מנהל רשות המסים לשעבר ג'קי מצא נשלח לשנה בכלא, באתר גלובס, 30 בינואר 2011
  2. ^ איתי הר אור, דוד ואנונו הורשע בפרשת רשות המסים 2, באתר כלכליסט, 5 בספטמבר 2011
  3. ^ עומר כביר, משרד המשפטים על התוכנית למאבק במעלימי מס: פגיעה קשה בפרטיות, מידע מחשבונות הבנק ייחשף, באתר כלכליסט, 16 באוגוסט 2021
  4. ^ מאת זאב קליין, ‏יוני קפלן מונה בטלפון לנציב מס הכנסה קבוע, באתר גלובס, 26 בספטמבר 1999
  5. ^ הדס מגן, ‏שר האוצר מינה את עו"ד טלי ירון אלדר לנציבת מס הכנסה, במקומו של יוני קפלן, באתר גלובס, 18 בדצמבר 2001
  6. ^ זאב קליין והדס מגן, ‏אולמרט החליט: ג'קי מצא מנהל רשות המיסים במקום איתן רוב, באתר גלובס, 7 בדצמבר 2005
  7. ^ מוטי בסוק, האיש שיגבה מכם 190 מיליארד שקל: יהודה נסרדישי מונה למנהל רשות המסים, באתר הארץ, 14 במאי 2008
  8. ^ הדר קנה, "כלכליסט", דורון ארבלי מונה למנהל רשות המסים, באתר ynet, 2 בנובמבר 2011
  9. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד מוטי בסוק, על רקע הירידה בגבייה: משה אשר מחליף את ארבלי בראש רשות המסים, באתר TheMarker‏, 12 במרץ 2013