רשימת זוכי אליפות הנהגים של פורמולה 1

מיכאל שומאכר (למעלה מימין) ולואיס המילטון (למעלה משמאל) מחזיקים כל אחד בשיא הזכיות באליפות העולם בפורמולה 1 עם שבע זכיות כל אחד. האלוף ארבע פעמים ברציפות סבסטיאן פטל (למטה מימין) מחזיק בשיא כאלוף הצעיר ביותר בתולדות אליפות העולם לנהגים לאחר שזכה בתואר בעונת 2010 בגיל 23 שנים ו-134 ימים. מקס ורסטאפן (למטה מימין) הוא אלוף העולם הנוכחי, לאחר שזכה בתואר ארבע פעמים ברציפות.

פורמולה 1 היא סדרת מרוצי המכוניות החד-מושביות הבכירה בעולם, המנוהלת על ידי הפדרציה הבינלאומית לרכב (FIA), הגוף המנהל העולמי של הספורט המוטורי. ה"פורמולה" (נוסחה) בשם מתייחסת למערך חוקים שכל המשתתפים והמכוניות חייבים לציית להם. עונת אליפות העולם בפורמולה 1 מורכבת מסדרת מרוצים, הידועים כגרנד פרי, המתקיימים בדרך כלל במסלולים ייעודיים, ובמקרים מסוימים במסלולי רחוב עירוניים.

פרס אליפות העולם לנהגים מוענק על ידי ה-FIA לנהג המצליח ביותר בעונת הפורמולה 1, הוא נקבע באמצעות שיטת ניקוד המבוססת על תוצאות הגרנד פרי.^[1] האליפות מוכרעת כאשר למתחרה אחר אין עוד סיכוי מתמטי לעקוף את סך הנקודות של הנהג המוביל, ללא קשר לתוצאות המרוצים הנותרים.^[2] עם זאת, התואר מוענק רשמית רק בטקס חלוקת הפרסים של ה-FIA המתקיים בסוף העונה.^[3]

מיכאל שומאכר ולואיס המילטון מחזיקים בשיא הזכיות באליפות העולם לנהגים, כאשר כל אחד מהם זכה בתואר שבע פעמים. חואן מנואל פנג'יו נמצא במקום השלישי עם חמש אליפויות.^[4] שומאכאר מחזיק גם בשיא הזכיות הרצופות, עם חמש אליפויות בין עונות 2000 ל-2004.^[5] סבסטיאן פטל הוא הזוכה הצעיר ביותר באליפות, בגיל 23 שנים ו-134 ימים בעונת 2010,^[6] ואילו פנג'יו הוא הזוכה המבוגר ביותר, בגיל 46 שנים ו-41 ימים בעונת 1957.^[7]

נכון לעונת 2025, מתוך 777 נהגים שהתחילו גרנד פרי בפורמולה 1,^[8] 34 נהגים שונים זכו ב-75 אליפויות העולם שהוענקו.^[4] אלוף העולם הראשון היה ג'וזפה פארינה בעונת 1950, והאלוף המכהן הוא מקס ורסטאפן מעונת 2024.

אלופים לפי עונה

מקרא
מודגש	מציין שהקבוצה זכתה גם באליפות העולם ליצרנים (המוענקת מאז 1958)

אלופי העולם לנהגים לפי עונה^[4]^[9]
עונה	נהג	גיל	קבוצה		צמיגים	פול פוזישן	ניצחונות	פודיומים	הקפות מהירות	נקודות	הבטחת האליפות^[10]		הפרש
עונה	נהג	גיל	שלדה	מנוע	צמיגים	פול פוזישן	ניצחונות	פודיומים	הקפות מהירות	נקודות	הבטחת האליפות^[10]		הפרש
1950	איטליה ג'וזפה פארינה	44	אלפא רומיאו	אלפא רומיאו	P	2	3	3	3	30	סבב 7 מתוך 7	0	3
1951	ארגנטינה חואן מנואל פנג'יו	40	אלפא רומיאו	אלפא רומיאו	P	4	3	5	5	31	סבב 8 מתוך 8	0	6
1952^[11]	איטליה אלברטו אסקרי	34	פרארי	פרארי	F P	5	6	6	6	36	סבב 6 מתוך 8	2	12
1953^[12]	איטליה אלברטו אסקרי	35	פרארי	פרארי	P	6	5	5	4	34.5	סבב 8 מתוך 9	1	6.5
1954	ארגנטינה חואן מנואל פנג'יו	43	מזראטי	מזראטי	P	5	6	7	3	42	סבב 7 מתוך 9	2	16.8
1954	ארגנטינה חואן מנואל פנג'יו	43	מרצדס	מרצדס	C	5	6	7	3	42	סבב 7 מתוך 9	2	16.8
1955	ארגנטינה חואן מנואל פנג'יו	44	מרצדס	מרצדס	C	3	4	5	3	40	סבב 6 מתוך 7	1	16.5
1956	ארגנטינה חואן מנואל פנג'יו	45	פרארי	פרארי	E	6	3	5	4	30	סבב 8 מתוך 8	0	3
1957	ארגנטינה חואן מנואל פנג'יו	46	מזראטי	מזראטי	P	4	4	6	2	40	סבב 6 מתוך 8	2	15
1958	בריטניה מייק הות'ורן	29	פרארי	פרארי	E	4	1	7	5	42	סבב 11 מתוך 11	0	1
1959	אוסטרליה ג'ק ברבהאם	33	קופר	קליימקס	D	1	2	5	1	31	סבב 9 מתוך 9	0	4
1960	אוסטרליה ג'ק ברבהאם	34	קופר	קליימקס	D	3	5	5	3	43	סבב 8 מתוך 10	2	9
1961	ארצות הברית פיל היל	34	פרארי	פרארי	D	5	2	6	2	34	סבב 7 מתוך 8	1	1
1962	בריטניה גרהאם היל	33	BRM	BRM	D	1	4	6	3	42	סבב 9 מתוך 9	0	12
1963	בריטניה ג'ים קלארק	27	לוטוס	קליימקס	D	7	7	9	6	54	סבב 7 מתוך 10	3	21
1964	בריטניה ג'ון סורטיס	30	פרארי	פרארי	D	2	2	6	2	40	סבב 10 מתוך 10	0	1
1965	בריטניה ג'ים קלארק	29	לוטוס	קליימקס	D	6	6	6	6	54	סבב 7 מתוך 10	3	14
1966	אוסטרליה ג'ק ברבהאם	40	ברבהאם	רפקו	G	3	4	5	1	42	סבב 7 מתוך 9	2	14
1967	ניו זילנד דני הולם	31	ברבהאם	רפקו	G	0	2	8	2	51	סבב 11 מתוך 11	0	5
1968	בריטניה גרהאם היל	39	לוטוס	פורד	F	2	3	6	0	48	סבב 12 מתוך 12	0	12
1969	בריטניה ג'קי סטיוארט	30	מטרה	פורד	D	2	6	7	5	63	סבב 8 מתוך 11	3	26
1970	אוסטריה יוכן רינדט	28	לוטוס	פורד	F	3	5	5	1	45	סבב 12 מתוך 13^[13]	1	5
1971	בריטניה ג'קי סטיוארט	32	טיירל	פורד	G	6	6	7	3	62	סבב 8 מתוך 11	3	29
1972	ברזיל אמרסון פיטיפלדי	25	לוטוס	פורד	F	3	5	8	0	61	סבב 10 מתוך 12	2	16
1973	בריטניה ג'קי סטיוארט	34	טיירל	פורד	G	3	5	8	1	71	סבב 13 מתוך 15	2	16
1974	ברזיל אמרסון פיטיפלדי	27	מקלארן	פורד	G	2	3	7	0	55	סבב 15 מתוך 15	0	3
1975	אוסטריה ניקי לאודה	26	פרארי	פרארי	G	9	5	8	2	64.5	סבב 13 מתוך 14	1	19.5
1976	בריטניה ג'יימס האנט	29	מקלארן	פורד	G	8	6	8	2	69	סבב 16 מתוך 16	0	1
1977	אוסטריה ניקי לאודה	28	פרארי	פרארי	G	2	3	10	3	72	סבב 15 מתוך 17	2	17
1978	ארצות הברית מריו אנדרטי	38	לוטוס	פורד	G	8	6	7	3	64	סבב 14 מתוך 16	2	13
1979	דרום אפריקה ג'ודי שכטר	29	פרארי	פרארי	M	1	3	6	0	51	סבב 13 מתוך 15	2	4
1980	אוסטרליה אלן ג'ונס	34	ויליאמס	פורד	G	3	5	10	5	67	סבב 13 מתוך 14	1	13
1981	ברזיל נלסון פיקה	29	ברבהאם	פורד	M G	4	3	7	1	50	סבב 15 מתוך 15	0	1
1982	פינלנד קקה רוזברג	34	ויליאמס	פורד	G	1	1	6	0	44	סבב 16 מתוך 16	0	5
1983	ברזיל נלסון פיקה	31	ברבהאם	ב.מ.וו	M	1	3	8	4	59	סבב 15 מתוך 15	0	2
1984	אוסטריה ניקי לאודה	35	מקלארן	TAG	M	0	5	9	5	72	סבב 16 מתוך 16	0	0.5
1985	צרפת אלן פרוסט	30	מקלארן	TAG	G	2	5	11	5	73	סבב 14 מתוך 16	2	20
1986	צרפת אלן פרוסט	31	מקלארן	TAG	G	1	4	11	2	72	סבב 16 מתוך 16	0	2
1987	ברזיל נלסון פיקה	35	ויליאמס	הונדה	G	4	3	11	4	73	סבב 15 מתוך 16	1	12
1988	ברזיל איירטון סנה	28	מקלארן	הונדה	G	13	8	11	3	90	סבב 15 מתוך 16	1	3
1989	צרפת אלן פרוסט	34	מקלארן	הונדה	G	2	4	11	5	76	סבב 15 מתוך 16	1	16
1990	ברזיל איירטון סנה	30	מקלארן	הונדה	G	10	6	11	2	78	סבב 15 מתוך 16	1	7
1991	ברזיל איירטון סנה	31	מקלארן	הונדה	G	8	7	12	2	96	סבב 15 מתוך 16	1	24
1992	בריטניה נייג'ל מנסל	39	ויליאמס	רנו	G	14	9	12	8	108	סבב 11 מתוך 16	5	52
1993	צרפת אלן פרוסט	38	ויליאמס	רנו	G	13	7	12	6	99	סבב 14 מתוך 16	2	26
1994	גרמניה מיכאל שומאכר	25	בנטון	פורד	G	6	8	10	8	92	סבב 16 מתוך 16	0	1
1995	גרמניה מיכאל שומאכר	26	בנטון	רנו	G	4	9	11	8	102	סבב 15 מתוך 17	2	33
1996	בריטניה דיימון היל	36	ויליאמס	רנו	G	9	8	10	5	97	סבב 16 מתוך 16	0	19
1997	קנדה ז'אק וילנב	26	ויליאמס	רנו	G	10	7	8	3	81	סבב 17 מתוך 17	0	39^[14]
1998	פינלנד מיקה האקינן	30	מקלארן	מרצדס	B	9	8	11	6	100	סבב 16 מתוך 16	0	14
1999	פינלנד מיקה האקינן	31	מקלארן	מרצדס	B	11	5	10	6	76	סבב 16 מתוך 16	0	2
2000	גרמניה מיכאל שומאכר	31	פרארי	פרארי	B	9	9	12	2	108	סבב 16 מתוך 17	1	19
2001	גרמניה מיכאל שומאכר	32	פרארי	פרארי	B	11	9	14	3	123	סבב 13 מתוך 17	4	58
2002	גרמניה מיכאל שומאכר	33	פרארי	פרארי	B	7	11	17	7	144	סבב 11 מתוך 17	6	67
2003	גרמניה מיכאל שומאכר	34	פרארי	פרארי	B	5	6	8	5	93	סבב 16 מתוך 16	0	2
2004	גרמניה מיכאל שומאכר	35	פרארי	פרארי	B	8	13	15	10	148	סבב 14 מתוך 18	4	34
2005	ספרד פרננדו אלונסו	24	רנו	רנו	M	6	7	15	2	133	סבב 17 מתוך 19	2	21
2006	ספרד פרננדו אלונסו	25	רנו	רנו	M	6	7	14	5	134	סבב 18 מתוך 18	0	13
2007	פינלנד קימי רייקונן	28	פרארי	פרארי	B	3	6	12	6	110	סבב 17 מתוך 17	0	1
2008	בריטניה לואיס המילטון	23	מקלארן	מרצדס	B	7	5	10	1	98	סבב 18 מתוך 18	0	1
2009	בריטניה ג'נסון באטן	29	בראון GP	מרצדס	B	4	6	9	2	95	סבב 16 מתוך 17	1	11
2010	גרמניה סבסטיאן פטל	23	רד בול רייסינג	רנו	B	10	5	10	3	256	סבב 19 מתוך 19	0	4
2011	גרמניה סבסטיאן פטל	24	רד בול רייסינג	רנו	P	15	11	17	3	392	סבב 15 מתוך 19	4	122
2012	גרמניה סבסטיאן פטל	25	רד בול רייסינג	רנו	P	6	5	10	6	281	סבב 20 מתוך 20	0	3
2013	גרמניה סבסטיאן פטל	26	רד בול רייסינג	רנו	P	9	13	16	7	397	סבב 16 מתוך 19	3	155
2014	בריטניה לואיס המילטון	29	מרצדס	מרצדס	P	7	11	16	7	384	סבב 19 מתוך 19	0	67
2015	בריטניה לואיס המילטון	30	מרצדס	מרצדס	P	11	10	17	8	381	סבב 16 מתוך 19	3	59
2016	גרמניה ניקו רוזברג	31	מרצדס	מרצדס	P	8	9	16	6	385	סבב 21 מתוך 21	0	5
2017	בריטניה לואיס המילטון	32	מרצדס	מרצדס	P	11	9	13	7	363	סבב 18 מתוך 20	2	46
2018	בריטניה לואיס המילטון	33	מרצדס	מרצדס	P	11	11	17	3	408	סבב 19 מתוך 21	2	88
2019	בריטניה לואיס המילטון	34	מרצדס	מרצדס	P	5	11	17	6	413	סבב 19 מתוך 21	2	87
2020	בריטניה לואיס המילטון	35	מרצדס	מרצדס	P	10	11	14	6	347	סבב 14 מתוך 17	3	124
2021	הולנד מקס ורסטאפן	24	רד בול רייסינג	הונדה	P	10	10	18	6	395.5	סבב 22 מתוך 22	0	8
2022	הולנד מקס ורסטאפן	25	רד בול רייסינג	RBPT	P	7	15	17	5	454	סבב 18 מתוך 22	4	146
2023	הולנד מקס ורסטאפן	26	רד בול רייסינג	הונדה RBPT	P	12	19	21	9	575	סבב 17 מתוך 22	5	290
2024	הולנד מקס ורסטאפן	27	רד בול רייסינג	הונדה RBPT	P	8	9	14	3	437	סבב 22 מתוך 24	2	63
2025	הממלכה המאוחדת לנדו נוריס	26	מקלארן	מרצדס	P	7	7	17	6	423	סבב 24 מתוך 24	0	2

לפי נהג

חואן מנואל פנג'יו זכה באליפות חמש פעמים עם אלפא רומיאו, מזראטי, מרצדס ופרארי.

נהגים מודגשים התחרו בעונת 2025.

נהגים לפי מספר אליפויות^[4]
נהג	אליפויות	עונות
גרמניה מיכאל שומאכר	7	1994, 1995, 2000, 2001, 2002, 2003, 2004
בריטניה לואיס המילטון	7	2008, 2014, 2015, 2017, 2018, 2019, 2020
ארגנטינה חואן מנואל פנג'יו	5	1951, 1954, 1955, 1956, 1957
צרפת אלן פרוסט	4	1985, 1986, 1989, 1993
גרמניה סבסטיאן פטל		2010, 2011, 2012, 2013
הולנד מקס ורסטאפן		2021, 2022, 2023, 2024
אוסטרליה ג'ק ברבהאם	3	1959, 1960, 1966
בריטניה ג'קי סטיוארט		1969, 1971, 1973
אוסטריה ניקי לאודה		1975, 1977, 1984
ברזיל נלסון פיקה		1981, 1983, 1987
ברזיל איירטון סנה		1988, 1990, 1991
איטליה אלברטו אסקרי	2	1952, 1953
בריטניה גרהאם היל		1962, 1968
בריטניה ג'ים קלארק		1963, 1965
ברזיל אמרסון פיטיפלדי		1972, 1974
פינלנד מיקה האקינן		1998, 1999
ספרד פרננדו אלונסו		2005, 2006
איטליה ג'וזפה פארינה	1	1950
בריטניה מייק הות'ורן		1958
ארצות הברית פיל היל		1961
בריטניה ג'ון סורטיס		1964
ניו זילנד דני האלם		1967
אוסטריה יוכן רינדט		1970
בריטניה ג'יימס האנט		1976
ארצות הברית מריו אנדרטי		1978
דרום אפריקה ג'ודי שכטר		1979
אוסטרליה אלן ג'ונס		1980
פינלנד קקה רוזברג		1982
בריטניה נייג'ל מנסל		1992
בריטניה דיימון היל		1996
קנדה ז'אק וילנב		1997
פינלנד קימי רייקונן		2007
בריטניה ג'נסון באטן		2009
גרמניה ניקו רוזברג		2016
הממלכה המאוחדת לנדו נוריס		2025

לפי לאום

אלופי העולם לפי לאום^[4]
מדינה	אליפויות	נהגים	עונות
בריטניה בריטניה	20	10	1958, 1962–1965, 1968–1969, 1971, 1973, 1976, 1992, 1996, 2008–2009, 2014–2015, 2017–2020, 2025
גרמניה גרמניה	12	3	1994–1995, 2000–2004, 2010–2013, 2016
ברזיל ברזיל	8	3	1972, 1974, 1981, 1983, 1987–1988, 1990–1991
ארגנטינה ארגנטינה	5	1	1951, 1954–1957
פינלנד פינלנד	4	3	1982, 1998–1999, 2007
אוסטרליה אוסטרליה	4	2	1959–1960, 1966, 1980
אוסטריה אוסטריה	4	2	1970, 1975, 1977, 1984
צרפת צרפת	4	1	1985–1986, 1989, 1993
הולנד הולנד	4	1	2021–2024
איטליה איטליה	3	2	1950, 1952–1953
ארצות הברית ארצות הברית	2	2	1961, 1978
ספרד ספרד	2	1	2005–2006
ניו זילנד ניו זילנד	1	1	1967
דרום אפריקה דרום אפריקה	1	1	1979
קנדה קנדה	1	1	1997

שיאים

אלופים צעירים

זוכי אליפות העולם הצעירים ביותר^[15]
	נהג		עונה
1	גרמניה סבסטיאן פטל	23 שנים, 134 ימים	2010
2	בריטניה לואיס המילטון	23 שנים, 300 ימים	2008
3	ספרד פרננדו אלונסו	24 שנים, 58 ימים	2005
4	הולנד מקס ורסטאפן	24 שנים, 73 ימים	2021
5	ברזיל אמרסון פיטיפלדי	25 שנים, 273 ימים	1972

כאשר נהגים זכו ביותר מאליפות אחת, רק הזכייה הראשונה שלהם מצוינת כאן. נהגים מודגשים התחרו בעונת 2024.

אלופים מבוגרים

זוכי אליפות העולם המבוגרים ביותר^[15]
	נהג	גיל	עונה
1	ארגנטינה חואן מנואל פנג'יו	46 שנים, 41 ימים	1957
2	איטליה ג'וזפה פארינה	43 שנים, 308 ימים	1950
3	אוסטרליה ג'ק ברבהאם	40 שנים, 155 ימים	1966
4	בריטניה גרהאם היל	39 שנים, 262 ימים	1968
5	בריטניה נייג'ל מנסל	39 שנים, 8 ימים	1992

כאשר נהגים זכו ביותר מאליפות אחת, רק הזכייה האחרונה שלהם מצוינת כאן. נהגים מודגשים התחרו בעונת 2024.

אליפויות רצופות

זכיות רצופות באליפות העולם^[4]
אליפויות	נהג	עונות
5	גרמניה מיכאל שומאכר	2000–2004
4	ארגנטינה חואן מנואל פנג'יו	1954–1957
	גרמניה סבסטיאן פטל	2010–2013
	בריטניה לואיס המילטון	2017–2020
	הולנד מקס ורסטאפן	2021–2024
2	איטליה אלברטו אסקרי	1952–1953
	אוסטרליה ג'ק ברבהאם	1959–1960
	צרפת אלן פרוסט	1985–1986
	ברזיל איירטון סנה	1990–1991
	גרמניה מיכאל שומאכר	1994–1995
	פינלנד מיקה האקינן	1998–1999
	ספרד פרננדו אלונסו	2005–2006
	בריטניה לואיס המילטון	2014–2015

לפי יצרן שלדה

יצרנים מודגשים התחרו בעונת 2024.

יצרנים לפי מספר אליפויות עולם לנהגים^[4]
יצרן		עונות
פרארי	15	1952, 1953, 1956, 1958, 1961, 1964, 1975, 1977, 1979, 2000, 2001, 2002, 2003, 2004, 2007
מקלארן	12	1974, 1976, 1984, 1985, 1986, 1988, 1989, 1990, 1991, 1998, 1999, 2008
מרצדס	9	1954, 1955, 2014, 2015, 2016, 2017, 2018, 2019, 2020
רד בול רייסינג	8	2010, 2011, 2012, 2013, 2021, 2022, 2023, 2024
ויליאמס	7	1980, 1982, 1987, 1992, 1993, 1996, 1997
לוטוס	6	1963, 1965, 1968, 1970, 1972, 1978
ברבהאם	4	1966, 1967, 1981, 1983
אלפא רומיאו	2	1950, 1951
מזראטי		1954, 1957
קופר (אנ')		1959, 1960
טיירל		1971, 1973
בנטון		1994, 1995
רנו		2005, 2006
BRM	1	1962
מאטרה ספורטס (אנ')		1969
בראון		2009

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רשימת זוכי אליפות הנהגים של פורמולה 1 בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של פורמולה 1 (באנגלית)

הערות שוליים

^ 2020 Formula One Sporting Regulations (עמ' 3–4), הפדרציה הבינלאומית לרכב (FIA), ‏7 באפריל 2020
^ How Lewis Hamilton can clinch 2019 F1 title at Mexican GP, פוקס ספורטס, ‏24 באוקטובר 2019
^ לוק מרפי, Hamilton & Mercedes F1 officially crowned at FIA Prize Giving Ceremony, Motorsport.com, ‏8 בדצמבר 2018
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ מטייס דיפראם, European & World Champions, 8W, ‏23 בנובמבר 2024
^ World Champion titles Consecutively, Stats F1
^ On this day: Sebastian Vettel becomes youngest Formula One champion, Sport360, ‏13 בנובמבר 2010
^ קווין לינץ', 1957: Oldest Ever F1 World Champion, שיאי גינס, ‏19 באוגוסט 2015
^ Grands Prix chronology, StatsF1.com
^ Race results, formula1.com
^ Decisive – Chronology – Drivers championship, StatsF1.com
^ עונות 1952 ו-1953 התקיימו תחת חוקי פורמולה 2.
^ עונות 1952 ו-1953 התקיימו תחת חוקי פורמולה 2.
^ Rindt
^ Schumacher 97
^ ¹ ² World Champion titles by age, StatsF1

[1] 2020 Formula One Sporting Regulations (עמ' 3–4), הפדרציה הבינלאומית לרכב (FIA), ‏7 באפריל 2020

[2] How Lewis Hamilton can clinch 2019 F1 title at Mexican GP, פוקס ספורטס, ‏24 באוקטובר 2019

[3] לוק מרפי, Hamilton & Mercedes F1 officially crowned at FIA Prize Giving Ceremony, Motorsport.com, ‏8 בדצמבר 2018

[8WChamps-4] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ מטייס דיפראם, European & World Champions, 8W, ‏23 בנובמבר 2024

[5] World Champion titles Consecutively, Stats F1

[6] On this day: Sebastian Vettel becomes youngest Formula One champion, Sport360, ‏13 בנובמבר 2010

[7] קווין לינץ', 1957: Oldest Ever F1 World Champion, שיאי גינס, ‏19 באוגוסט 2015

[8] Grands Prix chronology, StatsF1.com

[9] Race results, formula1.com

[:1-10] Decisive – Chronology – Drivers championship, StatsF1.com

[11] עונות 1952 ו-1953 התקיימו תחת חוקי פורמולה 2.

[12] עונות 1952 ו-1953 התקיימו תחת חוקי פורמולה 2.

[13] Rindt

[14] Schumacher 97

[:0-15] ¹ ² World Champion titles by age, StatsF1

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]