רשימת מילים בגרמנית שמקורן בעברית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בשפה הגרמנית ישנם מילים וביטויים רבים שמקורם בשפה העברית והיידית. מילים רבות זלגו לגרמנית המדוברת דרך שפת הרוטוולש - ז'רגון של ארגוני הפשע בדרום גרמניה ושווייץ הגרמנית במאה ה-19, בה השתמשו במושגים בעברית ביידיש באופן סאטירי ולא במשמעותם המקורית (לדוגמה, המילה "מזוזה" שימשה ככינוי לזונה – מישהי שעומדת על מפתן הדלת וכולם יכולים לגעת בה). מאוחר יותר ובדרך כלל לאחר שינוי משמעות נוסף, אותו אוצר מילים השתרש בגרמנית המדוברת. חלק מהמלים נשארו בגדר סלנג ליודעי ח"ן. חלקן קיבלו על עצמן את חוקי הדקדוק הגרמני, נכנסו לשימוש יומיומי, ולא מרמזות בכלום על עברן היהודי.

רשימת מילים בגרמנית שמקורן בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרמנית כתב פונטי IPA פירוש מקור הערות
Amen [ɑːˈmɛn] אמן אמן
ausgekocht שנון, מתחכם חכם aus-פרפיקס, ge-קידומת של פועל סביל. koch-חכם (cochem ביידיש)
Bammel
[ˈbaml̩]
פחד, אימה בעל אימה
Beisel, Beize, Beiz
[ˈbaɪ̯zl̩]
בר בית מרזח המילה בית נדדה מעברית כנראה דרך דוברי יידיש שהשתמשו בקיצור בית (bajis) עבור בתי מרזח.
beseibeln
[bəˈzaɪ̯ːbl̩n]
לרמות זבל מילולית ״לזבל״ לשקר. גם המילה הגרמנית בעלת שתי משמעויות. מתקשר למושג einseifen
betucht [bəˈtuːχt] בעל אמצעים בטוח זמן מעבר משוער לגרמנית: המאה ה-17. הגיע מיידש והושמש בחוגי מסחר כתואר למישהו שהוא לווה בטוח, כלומר בעל אמצעים. נדד גם לז'רגון הקרימנלי בו השתמשו במושג בהקשר המקורי של בטוח, כלומר דיסקרטי. אדם שלא ילשין.
blau machen [ˈblaʊ̯maχn̩] להבריז להיות בלא קיימות שתי סברות למקור הפתגם.

א. מקורו במנהגם של הפועלים לצבוע את מדי העבודה שלהם בכחול במשך סוף השבוע, ולהשתמש בבגדים שטרם התייבשו כתירוץ לא להגיע לעבודה ביום שני.

ב. מעבר דרך הז'רגון הקרמינלי. בו השתמשו במושג ״ für lau״ בתרגום מילולי ״בשביל לא״ כלומר תמורת כלום. מאוחר יותר בתוספת הפעול machen (לעשות) הבך ללעשות כלום- קרי להתבטל.

Halleluja [haleˈluːja] הללויה
Chuzpe [ˈχʊʦpə] חוצפה נכנס לשימוש בסלנג הגרמני בסביבות שנות ה-20 של המאה ה-20.
dufte, tofte;[1] (österr.) toffe [ˈdʊftə] אחלה טוב סלנג מקומי ומאוד שמיש בברלין שהגיע במאה ה19 דרך יידיש. פירוש מעולה, אחלה.
einseifen [ˈaɪ̯nˌzaɪ̯fn̩ לסבן לשכנע לזייף פירוש מילולי לסבן. ייתכן שהמקור הוא המילה זיוף. ein הוא פריפקס דמוי התפעל בגרמנית en סיומת של פועל
Eizes, Ezzes [ˈaɪ̯ʦəs] עצה עצה
flöten gehen [ˈfløːtn̩ ˈɡeːən] להפסיד פליטה מקור המילה במאה ה-18; היא הגיעה מיידיש דרך הז'רגון הפלילי, מהשורש פלט - להיפלט, לא לקבל כלום
Ganove [ɡaˈnoːvə] נוכל גנב התבסס בגרמנית במהלך המאה ה-20 במקור מיידיש
geschlaucht [ɡəˈʃlaʊ̯χt] מותש להשליך קרס (הושלך על הרצפה) מרוב עייפות
großkotzig [ˈɡʀoːsˌkɔʦɪç] בחשיבות עצמית (תואר הפועל) קצין בתרגום חופשי: חושב את עצמו. groß (גרוס) גדול + קצין. כלומר אדם המעיד על עצמו כבעל מעמד גבוה- בעל חשיבות.
Haberer [ˈhaːbəʁɐ] פנייה פמיליארית

״חבר״

חבר סלנג בדיאלקט אוסטרי
Hals- und Beinbruch[1] [ˌhalʦʔʊntˈbaɪ̯nbʀʊχ] בהצלחה (שבור את הרגל) הצלחה וברכה מקור הברכה הוא בתיאטרון הגרמני. בתחילת המאה עבדו ושחקו יהודים רבים בתיאטראות בגרמניה. לפני העלייה לבמה היו מברכים זה את זה ב"הצלחה וברכה" או כפי שזה נשמע במבטא גרמני או יידישאי: הַצְלוּחֶה וּבְּרוּכֶה (Hatsloche u Bruche) לאלו מהעובדים שלא דיברו את השפה, נשמעה הברכה כמו (Hals und Beinbruch) - שבור צוואר ורגל. עליית הנאצים הביאה לבריחת רבים מאנשי התיאטרון מגרמניה ולהפצה של הביטוי במדינות אחרות, ובסופו של דבר חזרתו לשפה העברית במשמעות המקודדת החדשה.
Ische [ˈɪʃə] בחורה אישה סלנג
Kaff [ˈkaf] מקום שומם כפר כפר קטנטן ששום דבר לא קורה בו. מקום שומם ושכוח אל
kapores gehen/sein [kaˈpoːʀəs] נהרס. לא עובד יותר כפרות סלנג למשהו שיצא מכלל שימוש. gehen- ללכת כלומר הלך כפרות. בדומה לביטוי ״הלך קפוט" שנמצא בשימוש בעברית ומקורו בגרמנית.
Kassiber [kaˈsiːbɐ] כתב סתרים כתיב כתב סתרים ששימש את החוגים הפליליים בגרמניה במאה ה18
Kies [kiːs] ממון רב כיס קיימות שתי סברות למקור המילה:

א. Kies במשמעו הרגילה הוא חצץ וייתכן שההשוואה בין כסף לחצץ משמש כדימוי לעושר רב.

ב. המילה העברית כיס בשימושו ביידיש כמילה נרדפת לארנק.

Kluft [klʊft] מדי עבודה קליפה סלנג לביגוד בז'רגון הפלילי
Kohl reden, verkohlen [koːl ˈʀeːdn̩] לרכל קול
mauscheln [ˈmaʊ̯ʃl̩n] למלמל לדבר בסתר משה en סיומת של פועל. כלומר לדבר כמו משה- לגמגם
Messias [mɛˈsiːas] משיח משיח
Mezíe/Mezzie [meˈʦiːɛ] רכישה משתלמת מציאה נמצא בשימוש הדיאלקט הבווארי ובאסטריה
Rabbiner/Rabbi [ʀaˈbiːnɐ] מורה (לימודי דת) רבי
Ramsch [ʀamʃ] דבר חסר ערך רמאות ייתכן והגיע דרך הז'רגון הפלילי בו השתמשו בשם העצם רמיה עבור אובייקטים שנמכרו במחיר מופלג.
Reibach [ˈʀaɪ̯baχ] רווח כספי רווח סלנג לרווח כספי לא פרופורציונלי של בית עסק. נוצר במאה ה-19 מהז'רגון הפלילי.
guter Rutsch[2] [ˌɡuːtn̩ ˈʀʊʧ ראש (שנה) טוב ראש השנה gut-טוב Rutsch (רות'ש) נשמע כמו ראש. עיוות של ברכשת ראש השנה בעברית. ראש טוב כלומר שנה טובה.
Sabbat [ˈzabat] שבת (בהלכה) שבת
schächten [ˈʃɛçtn̩] לשחוט שחיטה כשרה שחיטה
schicker, angeschickert, beschickern, beschickert [ˈʃɪkɐ] שיכור שכר לא בשימוש
Schlamassel [ʃlaˈmasl̩] ביש גדא מזל חסר מזל. שתי אופציות - ״שלא מזל״ או המילה הגרמנית schlecht -שלחט מזל
Stuss [ʃtʊs] דבר חסר הגיון שטות סלנג לדבר מה חסר הגיון או פשר
Tacheles reden [ˈtaχələs ˈʀeːdn̩] לדבר בפתיחות תַכְלִית

שילוב של יידיש וגרמנית. מקור הביטוי בהגיית המילה "תכלית" ביידיש (עברית בהגייה אשכנזית) [taχˈlɛs]. מאוחר יותר הגיעה גם לעברית המדוברת כ״ת'כלס״

Tinnef [ˈtɪnɛf] דבר חסר משמעות או שימוש טינופת הגיעה לגרמנית דרך יידיש והז'רגון המקצועי של בעלי המכולות. ״טינוף״ הייתה המילה לסחורה באיכות ירודה.
Tohuwabohu [ˌtoːhuvaˈboːhu] תהו ובהו תהו ובהו
unbetamt מגושם טעם חסר טעם במובן של חסר חן. un היא קידומת שלילה. לאחר מכן be היא קידומת שמסמנת שם תואר סביל (לדוגמה״ נודע (bekannt.
zocken /ˈtsɔkən/ לשחק במשחקי מזל (להמר) שחק הפעול לשחק ביידי מבוטא ״צחאָקן״. כלומר לשחק- להמר.
Zoff [ʦɔf] מריבה/ קטטה סוף בהתחלה הושמשה המילה הז'רגון הפלילי של תחילת המאה ה-20 במשמעותה המקורית סוף. השינוי במשמעות חל עקב הביטוי היידי ״מיאוסער סוף״ - סוף רע. עם הזמן משמעות המילה הפכה להיות ״ריב מאוד חזק״
hartnäckig עקשן קשה עורף
Zores [ˈʦoːʀəs] כעס / ריב צרה סלג גרמני למריבות. מופיע כחלק מהביטוי ״gib ihm Saures״ בפירוש מילוי ״נתנה לו צרות״ (עשתה לו צרות)

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]