רשימת ערי יהודה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
12 staemme israels heb.svg

רשימת ערי יהודה היא רשימת ערים באזור יהודה הכתובה בספר יהושע, פרק ט"ו, פסוקים כ"אס"ב כחלק מתיאור נחלת שבט יהודה אותה נחל שבט יהודה בימי יהושע בן נון. רשימה זו היא המפורטת מבין כל הרשימות המופיעות במסגרת תיאור נחלות השבטים במקרא.

במחקר ההיסטורי והארכאולוגי ובביקורת המקרא, השם רשימת ערי יהודה כולל גם את רשימת ערי בנימין בפרק י"ח, פסוקים כ"אכ"ח, המופיעה כחלק מתיאור נחלת שבט בנימין. זאת משום שלפי השחזור הטקסטואלי והגאוגרפי-היסטורי נראה כי שתי הרשימות המקראיות הנפרדות הן חלק מרשימה אחת קדומה. הרשימה האחת המשוערת היא המקור הטופונימי המפורט ביותר במקרא, והבסיס למחקר הגאוגרפי-היסטורי של ממלכת יהודה. מקובל לתארך אותה למחצית השנייה של תקופת המלוכה, כנראה ימי יאשיהו, ונחלקו החוקרים לגבי טיבה של הרשימה באותה תקופה.

מכאן והלאה בהמשך הערך, המונח רשימת ערי יהודה מתייחס לרשימה הקדומה המשוערת, שכללה את רשימות יהודה ובנימין. הוא כולל גם קבוצה אחת ביהודה שנשמטה מנוסח המסורה ושרדה רק בתרגום השבעים, וקבוצה משוערת בבנימין שכנראה נשמטה גם היא, אבל לא שרדה בשום מקור.

היקף הרשימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימת הערים נדונה לראשונה במאמר היסוד של אלברכט אלט[1], שפתח את הדיון המחקרי בנושא. לדעת אלט כללה הרשימה המקורית, בנוסף לערים שנזכרו ברשימה שבנחלת יהודה, גם את ערי בנימין בספר יהושע, פרק י"ט, פסוקים מ"אמ"ו, ערי שמעון בפרק י"ט, פסוקים א'ט' וערי דן בפרק י"ט, פסוקים מ'מ"ח. עם זאת, על בסיס כפילויות רבות, חפיפה ניכרת והבדלים סגנוניים, נראה שרשימות ערי שמעון ודן אינן שייכות לרשימתנו, וכך מקובל במחקר[2]. בין רשימת יהודה לרשימת בנימין יש רק שתי כפילויות, אחת בכל קבוצה: בית הערבה, וקריית יערים. אולם כפילות זו מוסברת בנקל בכך ששני היישובים כלולים בסימון הגבול בין נחלת יהודה לנחלת בנימין; בעת העריכה הוכללו בשתי הרשימות, בטעות או משום שמשרטטי הגבול לא היו בטוחים היכן לשייך אותן, או כי הייתה בהן אוכלוסייה משפחתית מגוונת שהייתה משויכת גם למשפחות יהודה וגם למשפחות בנימין.

אלט שיער כי הרשימה משקפת את החלוקה המינהלית של ממלכת יהודה בשלב מסוים של ימי יאשיהו. הוא גם קשר את קבוצות הערים בהר (להלן) ליחידות המשפחתיות העיקריות של יהודה: הקנזים (קבוצה 5), הכלבים (6), הקינים (7), האפרתים (9).

קבוצות הערים ברשימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן רשימת קבוצות הערים, לפי המיספור המקובל בדרך כלל במחקר, האזור הגאוגרפי, והעיר המרכזית או הידועה ביותר.

1 נגב ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוקים כ"אל"ב

2 שפלה: עדולם ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוקים ל"גל"ו

3 שפלה: לכיש ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוקים ל"זמ"א

4 שפלה: קעילה ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוקים מ"במ"ד

פלשת: אשדוד ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוקים מ"המ"ז[3]

5 דרום ההר: דביר ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוקים מ"חנ"א

6 מרכז ההר א: חברון ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוקים נ"בנ"ד

7 מזרח ההר: מעון ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוקים מ"המ"ז

8 מרכז ההר ב: בית-צור ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוקים נ"חנ"ט

9 צפון ההר: בית-לחם ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוק 59ג (נשמטה מנוסח המסורה, שרדה רק בתרגום השבעים, מקובל להתייחס אליה כפסוק 59ג )

10 א צפון ההר / בנימין[4] ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוק ס'

10 ב בנימין קבוצה 2[4] ספר יהושע, פרק י"ח, פסוקים כ"הכ"ח

11 א מדבר / בנימין[5] ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוקים ס"אס"ב 

11 ב בנימין קבוצה 1[5] ספר יהושע, פרק י"ח, פסוקים כ"אכ"ה 

12 בנימין מזרח, קבוצה 3 לפי סברה מקובלת התקיימה קבוצה נוספת בבנימין, שנשמטה (כמו קבוצה 9), שכן ברשימה חסרות ערים רבות מבנימין[6].

החלוקה לקבוצות ומשמעות הרשימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנה מחלוקת בשאלה אם מדובר אכן ברשימה מנהלית של ממלכת יהודה[2][7], וגליל ערער על ההנחה שהיא מבוססת על היחידות המשפחתיות ביהודה וניסה להראות את ההפך, דהיינו שהיא מנסה לפצל אותן לקבוצות שונות[8].

אף על פי שהרשימה ערוכה באופן כללי לפי אזורים גאוגרפיים וקרבה בין היישובים, הרי נראה כי כשלו כל הניסיונות ליצור גבולות ברורים לכל קבוצה. אמנם כל אחת מהקבוצות מהווה תחום מוגדר, אך הוא כולל לעיתים שלוחות לתחומה המוגדר של קבוצה שכנה, כפי שמוכח ממערכת הזיהויים המבוססת על הסקרים הארכאולוגיים[9]. ייתכן מאוד לפיכך שאין כאן כל חלוקה ריאלית, כי אם ניסיון למנות את יישובי הממלכה בקבוצות המהוות באופן כללי תחומים גאוגרפיים, אך אינן עקביות לגמרי בכך ומושפעות מגורמים שונים ואף מיד המקרה[9].

תארוך הרשימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אין מחלוקת כי היקפה הכולל של הרשימה משקף את היקף ממלכת יהודה במאות 7–8 לפסה"נ, וגם הממצא הארכאולוגי באתרים מוכיח זאת. הניתוח הארכאולוגי וההיסטורי לא מאפשרים לקבוע אם זמנה המדויק הוא אכן ימי יאשיהו, כפי שסבר אלט, או קודם לכן בימי חזקיהו. הסקרים הארכאולוגיים המפורטים ביהודה גם הם אינם מאפשרים קביעה מדויקת, אולם יש בהם, ובניתוח ההיסטורי, משום חיזוק לתארוך לימי יאשיהו[2][9].

על הערים הנמנות ברשימה, תולדותיהן וזיהויין, ניתן לקרוא עוד בערכים המוקדשים להן[10].

נספח: שחזור הרשימה המפורטת[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן מובאת רשימת הקבוצות עם פירוט כל הערים, כהופעתן במקרא בספר יהושע:

1 נגב[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק ט"ו, פסוקים כ"אל"ב: כא וַיִּהְיוּ הֶעָרִים מִקְצֵה לְמַטֵּה בְנֵי יְהוּדָה אֶל גְּבוּל אֱדוֹם בַּנֶּגְבָּה קַבְצְאֵל וְעֵדֶר וְיָגוּר. כב וְקִינָה וְדִימוֹנָה וְעַדְעָדָה. כג וְקֶדֶשׁ וְחָצוֹר וְיִתְנָן. כד זִיף וָטֶלֶם וּבְעָלוֹת. כה וְחָצוֹר חֲדַתָּה וּקְרִיּוֹת חֶצְרוֹן הִיא חָצוֹר. כו אֲמָם וּשְׁמַע וּמוֹלָדָה. כז וַחֲצַר גַּדָּה וְחֶשְׁמוֹן וּבֵית פָּלֶט. כח וַחֲצַר שׁוּעָל וּבְאֵר שֶׁבַע וּבִזְיוֹתְיָה. כט בַּעֲלָה וְעִיִּים וָעָצֶם. ל וְאֶלְתּוֹלַד וּכְסִיל וְחָרְמָה. לא וְצִקְלַג וּמַדְמַנָּה וְסַנְסַנָּה. לב וּלְבָאוֹת וְשִׁלְחִים וְעַיִן וְרִמּוֹן כָּל עָרִים עֶשְׂרִים וָתֵשַׁע וְחַצְרֵיהֶן.

2 שפלה: עדולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק ט"ו, פסוקים ל"גל"ו: לג בַּשְּׁפֵלָה אֶשְׁתָּאוֹל וְצָרְעָה וְאַשְׁנָה. לד וְזָנוֹחַ וְעֵין גַּנִּים תַּפּוּחַ וְהָעֵינָם. לה יַרְמוּת וַעֲדֻלָּם שׂוֹכֹה וַעֲזֵקָה. לו וְשַׁעֲרַיִם וַעֲדִיתַיִם וְהַגְּדֵרָה וּגְדֵרֹתָיִם עָרִים אַרְבַּע עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן.

3 שפלה: לכיש[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק ט"ו, פסוקים ל"זמ"א: לז צְנָן וַחֲדָשָׁה וּמִגְדַּל גָּד. לח וְדִלְעָן וְהַמִּצְפֶּה וְיָקְתְאֵל. לט לָכִישׁ וּבָצְקַת וְעֶגְלוֹן. מ וְכַבּוֹן וְלַחְמָס וְכִתְלִישׁ. מא וּגְדֵרוֹת בֵּית דָּגוֹן וְנַעֲמָה וּמַקֵּדָה עָרִים שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן.

4 שפלה: קעילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק ט"ו, פסוקים מ"במ"ד[3]: מב לִבְנָה וָעֶתֶר וְעָשָׁן. מג וְיִפְתָּח וְאַשְׁנָה וּנְצִיב. מד וּקְעִילָה וְאַכְזִיב וּמָרֵאשָׁה עָרִים תֵּשַׁע וְחַצְרֵיהֶן.

5 דרום ההר: דביר[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק ט"ו, פסוקים מ"חנ"א[3]: מח וּבָהָר שָׁמִיר וְיַתִּיר וְשׂוֹכֹה. מט וְדַנָּה וְקִרְיַת סַנָּה הִיא דְבִר. נ וַעֲנָב וְאֶשְׁתְּמֹה וְעָנִים. נא וְגֹשֶׁן וְחֹלֹן וְגִלֹה עָרִים אַחַת עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן.

6 מרכז ההר א: חברון[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק ט"ו, פסוקים נ"בנ"ד: נב אֲרַב וְרוּמָה וְאֶשְׁעָן. נג וינים [וְיָנוּם] וּבֵית תַּפּוּחַ וַאֲפֵקָה. נד וְחֻמְטָה וְקִרְיַת אַרְבַּע הִיא חֶבְרוֹן וְצִיעֹר עָרִים תֵּשַׁע וְחַצְרֵיהֶן.

7 מזרח ההר: מעון[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק ט"ו, פסוקים מ"המ"ז: נה מָעוֹן כַּרְמֶל וָזִיף וְיוּטָּה. נו וְיִזְרְעֶאל וְיָקְדְעָם וְזָנוֹחַ. נז הַקַּיִן גִּבְעָה וְתִמְנָה עָרִים עֶשֶׂר וְחַצְרֵיהֶן.

8 מרכז ההר ב: בית-צור[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק ט"ו, פסוקים נ"חנ"ט: נח חַלְחוּל בֵּית צוּר וּגְדוֹר. נט וּמַעֲרָת וּבֵית עֲנוֹת וְאֶלְתְּקֹן עָרִים שֵׁשׁ וְחַצְרֵיהֶן.

9 צפון ההר: בית-לחם[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק ט"ו, פסוק 59ג. הקבוצה נשמטה מנוסח המסורה ושרדה רק בתרגום השבעים; היא מופיעה אחרי פסוק נט (59) של נוסח המסורה, ולכן מקובל להתייחס אליה כפסוק 59ג:

אפרתה, תקוע, עיטם, פעור, בית לחם, שרש\צבה(?), כרם, גלים, ביתר, מנחת. השם הסתום "טטם" הוא אולי שיבוש מנטופה.

10 צפון ההר / בנימין[עריכת קוד מקור | עריכה]

10 א צפון ההר / בנימין[4][עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק ט"ו, פסוק ס': ס קִרְיַת בַּעַל הִיא קִרְיַת יְעָרִים וְהָרַבָּה עָרִים שְׁתַּיִם וְחַצְרֵיהֶן.

10 ב בנימין קבוצה 2[4][עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק י"ח, פסוקים כ"הכ"ח: כה גִּבְעוֹן וְהָרָמָה וּבְאֵרוֹת. כו וְהַמִּצְפֶּה וְהַכְּפִירָה וְהַמֹּצָה. כז וְרֶקֶם וְיִרְפְּאֵל וְתַרְאֲלָה. כח וְצֵלַע הָאֶלֶף וְהַיְבוּסִי הִיא יְרוּשָׁלַ‍ִם גִּבְעַת קִרְיַת עָרִים אַרְבַּע עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן זֹאת נַחֲלַת בְּנֵי בִנְיָמִן לְמִשְׁפְּחֹתָם.

11 מדבר / בנימין[עריכת קוד מקור | עריכה]

11 א מדבר / בנימין[5][עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק ט"ו, פסוקים ס"אס"ב: סא בַּמִּדְבָּר בֵּית הָעֲרָבָה מִדִּין וּסְכָכָה. סב וְהַנִּבְשָׁן וְעִיר הַמֶּלַח וְעֵין גֶּדִי עָרִים שֵׁשׁ וְחַצְרֵיהֶן.

11 ב בנימין קבוצה 1[5][עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק י"ח, פסוקים כ"אכ"ה: כא וְהָיוּ הֶעָרִים לְמַטֵּה בְּנֵי בִנְיָמִן לְמִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם יְרִיחוֹ וּבֵית חָגְלָה וְעֵמֶק קְצִיץ. כב וּבֵית הָעֲרָבָה וּצְמָרַיִם וּבֵית אֵל. כג וְהָעַוִּים וְהַפָּרָה וְעָפְרָה. כד וּכְפַר העמני [הָעַמֹּנָה] וְהָעָפְנִי וָגָבַע עָרִים שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן.

12 בנימין מזרח, קבוצה 3[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי סברה מקובלת התקיימה קבוצה נוספת בנימין, שנשמטה (כמו קבוצה 9), שכן ברשימה חסרות ערים רבות מבנימין בעיקר ממזרח ההר[6].

ידוע על לפחות 11 ערים החסרות בוודאות ברשימת ערי יהודה כפי שהיא לפנינו: בחורים, (בית-)עזמות, חצור\בעל-חצור, ליש (ה), מדמנה, מכמש, נב\נבו, עי\ה\ת, עלמון\עלמת, ענניה, ענתות. 3 השמות הבאים עשויים להיות של ציונים גאוגרפיים גרידא, אך סביר כי הם היו גם יישובים: (ה)גבים(?), מגרון(?), מעברה(?). עוד שם עשוי להיות שם משפחתי בלבד, אך ייתכן שהוא גם יישוב: (ה)סנאה(?). בסה"כ 11–15 ערים חסרות ברשימה, חלקן חשובות ומוכרות מאד כמו ענתות, מכמש ונוב.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אלברכט אלט, Judas Gaue unter Josia PJb 21, 1925, עמ' 100–117. נמצא גם בכרך II של מאמריו, 1953: 267–288.
  • נדב נאמן, "רשימות הערים של יהודה ובנימין וממלכת יהודה בימי יאשיהו", ציון נד, תשמ"ט, עמ' 17–71.
  • אבי עופר, הר יהודה בתקופת המקרא (עבודת ד"ר), 1993, עמ' 1: 74–92, 4: 21–25.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אלברכט אלט, Judas Gaue unter Josia PJb 21, 1925}, עמ' 100–117. נמצא גם בכרך II של מאמריו, 1953: 267–288.
  2. ^ 1 2 3 נדב נאמן, רשימות הערים של יהודה ובנימין וממלכת יהודה בימי יאשיהו. ציון נד, תשמ"ט, עמ' 17–71.
  3. ^ 1 2 3 רשימת הערים בפלשת איננה נחשבת במחקר כחלק מהרשימה המקורית, ובשל כך אין לה מספר. לדעת החוקרים, זוהי תוספת שהוכנסה כדי להשלים את נחלת יהודה בשפלה ובמישור החוף לפי תפישת העורך המקראי, אף שבערים אלה לא התגוררו בפועל בני יהודה ובנימין.
  4. ^ 1 2 3 4 לדעת רוב החוקרים קבוצה 10 המקורית נחלקה בתיאור המקראי לשניים כדי להתאים לסכימת גבולות השבטים.
  5. ^ 1 2 3 4 לדעת רוב החוקרים גם קבוצה 11 המקורית נחלקה בתיאור המקראי לשניים, כדי להתאים לסכימת גבולות השבטים.
  6. ^ 1 2 שמות אפשריים של יישובי בנימין החסרים ברשימה: בחורים, (בית-)עזמות, (ה)גבים(?), חצור\בעל-חצור, ליש (ה), מגרון(?), מדמנה, מכמש, מעברה(?), נב\נבו, (ה)סנאה(?), עי\ה\ת, עלמון\עלמת, ענניה, ענתות. (ה)גבים, מגרון, מעברה ואולי גם מדמנה חשודים בהיותם אך ציונים טופוגרפיים בתיאור שבספר ישעיהו, פרק י', פסוקים כ"חל"ב (ר' עוד על שמות אלו בערכים המתאימים באנציקלופדיה מקראית, ובפירושים). מביניהם נראה מניתוח המקורות כי גבים ומדמנה היו יישובים; לגבי מגרון ומעברה לא ניתן להכריע, אך ייתכן מאוד מתוך ההקשר בספר ישעיהו כי היה בהם גם יישוב, לצד היותם ציונים טופוגרפיים.
  7. ^ יוסף גרפינקל. תפוצתן של 'טביעות החותם הזהות' והמערך היישובי ביהודה ערב מסע סנחריב. תשמ"ד. קתדרה 32: 53-35.
  8. ^ גרשון גליל, מחוזות ההר של ממלכת יהודה, כרך מט, תשמ"ד, ציון.
  9. ^ 1 2 3 אבי עופר, הר יהודה בתקופת המקרא (עבודת ד"ר), 1993, עמ' 1: 74–92, 4: 21–25.
  10. ^ הערה (ינואר 2022): לעת עתה לא לכל הערים יש ערך מעודכן ארכאולוגית והיסטורית, או ערך בכלל. נעשה מאמץ אינטנסיבי להשלים פערים אלו בערכי ויקיפדיה במהלך שנת 2022.