לדלג לתוכן

רשת הופפילד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רשת הופילד עם ארבע צמתים

רשת הופפילדאנגלית: Hopfield Network) היא סוג של רשת עצבית מלאכותית שהוצעה לראשונה על ידי הפיזיקאי ג'ון הופפילד בשנת 1982. רשת זו משמשת כמודל מתמטי של זיכרון אסוציאטיבי ומאופיינת במבנה של שכבה אחת של נוירונים המחוברים זה לזה בצורה סימטרית. כל אחד מהנוירונים ברשת מתפקד כיחידת עיבוד בינארית, הפועלת במצב מופעל או כבוי, כאשר כל חיבור בין שני נוירונים מקבל משקל המייצג את הקשר ביניהם. רשת הופפילד משמשת לאחסון ושחזור דפוסים, ומהווה דוגמה לרשת זיכרון תומכת התכנסות למצבים יציבים, המכונים "מצבים מושכים". יתרונה של רשת הופפילד הוא בכך שהיא יכולה לאחסן זיכרונות ולהגיע למצב יציב הקרוב ביותר לדפוס הקלט, תכונה שמקבילה למנגנון הזיכרון האנושי.

ב-2024 זכה ג'פרי הינטון על מחקרו בנושא זה בפרס נובל לפיזיקה לשנת 2024.[1]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]