שאה אסמאעיל השני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שאה אסמאעיל השני
شاه اسماعیل دوم
Shah Ismayil II.jpg
לידה 31 במאי 1537
קום
פטירה 27 בנובמבר 1577 (בגיל 40)
קזווין
מדינה האימפריה הספווית Flag of Shah Tahmasp I.svg
מקום קבורה קזווין עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת האימפריה הספווית
אב תהמאספ הראשון עריכת הנתון בוויקינתונים
אם סולטאנום ביגום עריכת הנתון בוויקינתונים
שאה פרס
22 באוגוסט 157624 בנובמבר 1577
(שנה ו־13 שבועות)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שאה אסמאעיל השניפרסית: شاه اسماعیل دوم, בשמו המלא ותאריו - אבו אל-מוזאפר סולטאן אסמאעיל בן שאה תהמאספ אל סוופי אל-חוסייני אל-מוסאווי בהאדור ח'אן, מאי 1537, קום - 24 בנובמבר 1577, קזווין) היה השאה השלישי של פרס הספווית, מלך כ-15 חודשים בין השנים 1576-1577.

רקע משפחתי וחייו עד להכתרתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסמאעיל השני נולד בשם שאהזאדה (נסיך) אסמאעיל מירזא, בנו של השאה שאה תהמאספ הראשון ושל אישה טורקמנית בשם קאדאמאלי סולטנום בגום, בתו של מוסא סולטאן בן עיסא מוסולו, משבט אק קויונלו. בגיל עשר בלבד התמנה אסמאעיל למושל החבל שירוואן (כיום באזרבייג'ן) במקום דודו אל-קאס מירזא, שמרד וברח לטורקיה 1547. ניהל בהמשך משם כמה מסעות צבאיים מוצלחים נגד העות'מאנים. הצטיין במספר קרבות נגד חייליו של הסולטאן הטורקי סולימאן המפואר, ובלט בניצחונו בשנת 1552 על איסכנדר פאשא, המושל של ארזורום.

בשנת 1556, בגיל 19, מונה למושל חבל ח'וראסאן, אבל אחד מיועציו של תהמאספ שאה, מעסום בג ספווי, שכנע את השאה שאסמאעיל זומם להדיחו. בעקבות זאת אסמאעיל הושלך לכלא במצודת קאחקחאן (אנ') למשך עשרים שנה. אחרי מות אביו ב-14 במאי 1576, כמה קבוצות יריבות של אריסטוקרטים טורקמנים מקרב הקיזילבאשים נאבקו זו בזו במטרה לתפוס את השלטון. מחנה אחד תמך באסמאעיל ומחנה אחר – באחיו הצעיר חיידר עלי, בנם של תהמאספ ושל אישה גאורגית. תומכיו של חיידר עלי הצליחו לזמן קצר להעלות את מועמדם על כס המלכות, אך חיידר נהרג כעבור זמן קצר בהמשך הקרבות בין הסיעות היריבות. מחנה נוסף ניסה להכתיר כשאה בן נוסף של תהמאספ, בן לאישה צ'רקסית של השאה. אבל גם טוען זה לכתר הובס ולבסוף הוכתר אסמאעיל כשאה של פרס בקזווין ב-22 באוגוסט 1576.

מלכותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטבע מכסף משנת 1576, מימי השאה אסמאעיל השני

שנות המאסר הממושכות הטביעו חותם על נפשו. אסמאעיל התגלה כאדם אכזרי מאוד שלא חסך הוצאות להורג לא מחברי המחנות היריבים ואף לא מכמה מתומכיו. רצח או עיוור את עיניהם של חמישה מקרב אחיו ושל עוד ארבעה נסיכים ספווים כך שאיש מתוכם לא יוכל לטעון לכתר.

כנראה בהשפעת איש דת ומלומד בשם מירזא מחדום שריפי, התחיל אסמאעיל שאה לאמץ מדיניות פרו-סונית. הקיזילבאשים שהמליכו אותו התחילו משום כך להתחרט על בחירתם והחליטו לרוצחו בעזרת אחותו פארי ח'אן ח'אנום. אסמאעיל שאה השני מת בעת צריכת אופיום מורעל ב-24 בנובמבר 1577. במשך תקופה אחרי מותו נפוצו שמועות בתוך העם כי אסמאעיל השני לא מת באמת ואף קמו ארבעה מתחזים שטענו כי הם אסמאעיל שאה.

התרבות באיראן בימי מלכותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאה אסמאעיל השני היה שוחר אמנויות ושאף להקנות גם לילדיו תחביב זה. בנוסף הפעיל סדנה מלכותית ספרותית במסגרת תוכנית ה"שאה נאמה" שלו.

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שאה אסמאעיל השני בוויקישיתוף

Shokhre Golsokhri - Ismail II and Mirza Makhdum Sharifi: an interlude in the Safavide history, Int.J. of Middle East Stud.26 (1994),477-488, US.