לדלג לתוכן

שאה אסמאעיל השני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שאה אסמאעיל השני
شاه اسماعیل دوم
לידה 31 במאי 1537
קום
פטירה 27 בנובמבר 1577 (בגיל 40)
קזווין
מקום קבורה Imamzadeh Husayn עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הספווית
כינוי إسماعيل ديوانه עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית אסלאם עריכת הנתון בוויקינתונים
שאה פרס
22 באוגוסט 157624 בנובמבר 1577
(שנה ו־3 חודשים)
שירות ביטחוני
השתייכות Military of the Safavid dynasty עריכת הנתון בוויקינתונים
פעולות ומבצעים
Ottoman-Safavid War עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שאה אסמאעיל השניפרסית: شاه اسماعیل دوم, בשמו המלא ותאריו - אבו אל-מוזאפר סולטאן אסמאעיל בן שאה תהמאספ אל סוופי אל-חוסייני אל-מוסאווי בהאדור ח'אן, מאי 1537, קום - 24 בנובמבר 1577, קזווין) היה השאה השלישי של פרס הספווית, מלך כ-15 חודשים בין השנים 1577-1576. הוא היה בנו השני של שאה תהמאספ הראשון ושל אשתו הראשית הטורקמנית סולטנום בגום. בפקודת אביו נאסר איסמעיל למשך עשרים שנה בטירת קחקאחה, זאת משום חששו של טהמאספ מעליית השפעתו של הבן הזה תוך כדי סכסוכיו החוזרים ונשנים עם בני חסות של הממלכה והפופולריות הרבה שהוא קנה בקרב שבטי הקיזילבאש. טהמאספ מת ב-1576 בלי שיסמן יורש. אסמאעיל, בתמיכת אחותו פארי חאן חאנום ,גבר על יריביו וחמס את כתר המלכות. על מנת להיפטר מטוענים פוטנציאלייים לכתר, חיסל אסמאעיל את כל בני המשפחה המלכותית ממין זכר, פרט לאחיו למחצה העיוור מוחמד ח'ודאבנדה ושלושת בניו. מתוך פחד מפני השפעת בני קיזילבאש על פיקוד הצבא החליף אותם באנשי שלומו. הוא דאג להנמיך את מעמדם של חכמי השיעה וחיפש עצה אצל העולמא של האסלאם הסוני. זאת כנראה מתוך מרדנות במורשת אביו שהיה שיעי אדוק. לקראת סוף שלטונו הקצר, התנער אסמאעיל מאחותו פארי ח'אן ועצר אותה, על אף מאמציה בעבר להמליך אותו. ב-24 בנובמבר 1577 מת אסמאעיל באופן פתאומי מסיבות עלומות, אבל לדעת רבים הוא הורעל או על ידי פארי חאן חאנום או על ידי מנהיגי הקיזילבאש. ירש אותו על כס המלכות אחיו מוחמד ח'ודאבנדה. היסטוריונים בני תקופתו ראו באיסמאעיל שליט אירציונלי, רשע ובלתי ראוי, שהביא את שלטון הספווי על סף קריסה. אם כי היו כרוניקנים שהחשיבו אותו לשליט ישר דרך. ההיסטוריונים המודרניים חשבו את מדיניותו כהרת אסון וראו בו אדם אכזר בצורה בלתי רגילה, אפילו לפי אמות המידה של תקופתו.

רקע משפחתי וחייו עד להכתרתו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסמאעיל השני נולד בשם שאהזאדה (נסיך) אסמאעיל מירזא, בנו של השאה שאה תהמאספ הראשון ושל אישה טורקמנית בשם קאדאמאלי סולטנום בגום, בתו של מוסא סולטאן בן עיסא מוסולו, משבט אק קויונלו. בגיל עשר בלבד התמנה אסמאעיל למושל החבל שירוואן (כיום באזרבייג'ן) במקום דודו אל-קאס מירזא, שמרד וברח לטורקיה 1547. ניהל בהמשך משם כמה מסעות צבאיים מוצלחים נגד העות'מאנים. הצטיין במספר קרבות נגד צבאו של הסולטאן הטורקי סולימאן המפואר, ובלט בניצחונו בשנת 1552 על איסכנדר פאשה, המושל של ארזורום.

בשנת 1556, בגיל 19, מונה למושל חבל ח'וראסאן, אבל אחד מיועציו של תהמאספ שאה, מעסום בג ספווי, שכנע את השאה שאסמאעיל זומם להדיחו. בעקבות זאת אסמאעיל הושלך לכלא במצודת קאחקחה (אנ') למשך עשרים שנה. אחרי מות אביו ב-14 במאי 1576, כמה קבוצות יריבות של אריסטוקרטים טורקמנים מקרב הקיזילבאשים נאבקו זו בזו במטרה לתפוס את השלטון. מחנה אחד תמך באסמאעיל ומחנה אחר – באחיו הצעיר חיידר עלי, בנם של תהמאספ ושל אישה גאורגית. תומכיו של חיידר עלי הצליחו לזמן קצר להעלות את מועמדם על כס המלכות, אך חיידר עלי נהרג כעבור זמן קצר בקרבות בין הסיעות היריבות. מחנה נוסף ניסה להכתיר כשאה בן אחר של תהמאספ עם אישה צ'רקסית . אבל גם טוען זה לכתר הובס ולבסוף הוכתר אסמאעיל כשאה של פרס בקזווין ב-22 באוגוסט 1576.

מטבע מכסף משנת 1576, מימי השאה אסמאעיל השני

שנות המאסר הממושכות הטביעו חותם על נפשו. אסמאעיל התגלה כאדם אכזרי מאוד שלא חסך הוצאות להורג לא מחברי המחנות היריבים ואף לא מכמה מתומכיו. רצח או עיוור את עיניהם של חמישה מקרב אחיו ושל עוד ארבעה נסיכים ספווים כך שאיש מתוכם לא יוכל לטעון לכתר.

כנראה בהשפעת איש דת ומלומד בשם מירזא מחדום שריפי, התחיל אסמאעיל שאה לאמץ מדיניות פרו-סונית. הקיזילבאשים שהמליכו אותו התחילו משום כך להתחרט על בחירתם והחליטו לרוצחו בעזרת אחותו פארי ח'אן ח'אנום. אסמאעיל שאה השני מת בעת צריכת אופיום מורעל ב-24 בנובמבר 1577. במשך תקופה אחרי מותו נפוצו שמועות בתוך העם כי אסמאעיל השני לא מת באמת ואף קמו ארבעה מתחזים שטענו כי הם אסמאעיל שאה.

התרבות באיראן בימי מלכותו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

השאה אסמאעיל השני היה שוחר אמנויות ושאף להקנות גם לילדיו תחביב זה. בנוסף הפעיל סדנה מלכותית ספרותית במסגרת תוכנית ה"שאה נאמה" שלו.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שאה אסמאעיל השני בוויקישיתוף

Shokhre Golsokhri - Ismail II and Mirza Makhdum Sharifi: an interlude in the Safavide history, Int.J. of Middle East Stud.26 (1994),477-488, US.