שאול בן שמחון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף שאול בן-שמחון)
שאול בן שמחון
בן שמחון, 1960
בן שמחון, 1960
לידה 1929
פאס, מרוקו עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 ביולי 2017 (בגיל 88 בערך)
אשדוד עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
מפלגה מפא"י, רפ"י והמערך
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שאול בן שמחון (1929 - 12 ביולי 2017) היה איש ציבור ופעיל חברתי. ממקימי העיר אשדוד, זוכה באות 'יקיר ישראל יפה' ונבחר כיקיר העיר אשדוד.

בן שמחון שנשלח על ידי דוד בן-גוריון להקים את אשדוד, היה מזכיר מועצת הפועלים הראשון של אשדוד, בהמשך, חבר הוועדה המרכזת של ההסתדרות במשך כ-30 שנה ברציפות, כיהן כיו"ר ברית יוצאי מרוקו, ויו"ר הארגון העולמי של יוצאי צפון אפריקה.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן שמחון נולד בפאס שבמרוקו בשנת 1929, בשם שרל בן סימון, בן לסוליקה ולחיים. הוא היה חניך בתנועת הנוער 'בן יהודה' ותלמיד בבית הספר אליאנס. כשהיה בן 19 הצליח לעלות, בצורה בלתי לגאלית באוגוסט 1948.[1] התגייס לצה"ל ושרת בגדוד השמיני של חטיבת הנגב. הוא התגורר אצל קרובי משפחה בירושלים, שם הצטרף למשמרת הצעירה של מפא"י. בן שמחון עבד כשומר, כפועל בנין, כמדריך חברתי ולימד עברית במושבי העולים יכיני ונס הרים במסגרת השירות החלוצי לישראל, וכפקיד במשרד המסחר והתעשייה.[2] הוא עסק בפעילות מפלגתית וציבורית כחבר בוועד העובדים, חבר מזכירות המשמרת הצעירה, ומזכיר התאחדות עולי צפון אפריקה בירושלים. בשנים 19551956 למד במחזור הראשון של המכון למחקר כלכלי-חברתי בבית ברל. את אשתו, ז'קלין, פגש ב-1956 כשהגיע לאשדוד כשליח של בן גוריון. היא היתה אז בת 15, עולה חדשה שחיה עם הוריה בצריף דל, והוא עשה את צעדיו הראשונים בפוליטיקה הישראלית. את לימודיה השלימה ז'קלין בצרפת, וכשחזרה לישראל נישאו. בן שמחון יצר קשרי חברות קרובים עם פוליטקאים מרכזיים כמו בן גוריון, פרס, רבין ודיין. בן שמחון האמין ביצירת שינוי מבפנים, מתוך השתלבות בתוך הממסד. הוא רצה מעמד של זה שיכול לתת ולעזור לאחרים ולא להעזר. הוא דגל בהשתלבות בחברה הישראלית. יגאל בן נון מספר שנהג לומר "לא באנו לא לארץ להיות מרוקאים אלא בראש ובראשונה ישראלים".[3][4]

בהסתדרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 1956 נשלח בן שמחון לאשדוד, מיד אחרי הקמתה, בתפקיד מזכיר מועצת הפועלים, מטעם המחלקה לקליטה ופיתוח בהסתדרות. הוא נאלץ לעזוב את התפקיד פעמיים, ב-1961 וב-1965, כאשר הצטרף לרפ"י.

בשנים 19621963 שהה בן שמחון בשליחות ההסתדרות בסנגל, וסייע שם לאיגודים המקצועיים.[5] בסנגל נולדה בתו, גלית, וכמה ימים לאחר מכן, נפצע קשה בתאונת דרכים. כל גופו היה נתון בגבס חוץ מיד שמאל. הוא שב מוקדם ארצה עם משפחתו ולא השלים את שליחותו באפריקה, אך השתקם ועד מהרה חזר לחיים הפוליטיים.[6]

ב-1966 נבחר בן שמחון כנציג רפ"י לוועדה המרכזת של ההסתדרות, וכיהן בה עד 1994. כחבר הוועדה המרכזת היה אחראי לתחומי הבטיחות והגיהות, ההכשרה המקצועית, ומטה "כחול לבן".

בבחירות לרשויות המקומיות ב-1973 היה בן שמחון מועמד מטעם המערך לראשות עיריית אשדוד.[7] בבחירות לכנסת התשיעית, ב-1977, היה מועמד במקום ה-41 ברשימת המערך.

בן שמחון הוביל לחלוקת מלגות לימודים לסטודנטיות וסטונדטים מהפריפריה, יזם קונגרסים בינלאומיים של ארגון יהודי צפון אפריקה והיה מעמודי התווך של קשרי המסחר בין מרוקו לישראל כשהקים את משרד המסחר בין ישראל ומרוקו.[8]

בארגונים של יוצאי מרוקו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאול בן שמחון בחגיגת המימונה באשדוד עם שגריר ארצות הברית, דן שפירו (במרכז בלבוש מסורתי) ויחיאל לסרי (מימין), אפריל 2014

בן שמחון הוביל את חידוש חגיגות מימונה החל בשנת 1965. החזון שלו היה להפוך את חגיגות המימונה לחג לאומי שיאפשר גאווה ומתן הכרה בתרבות המרוקאית וישים אותה בקדמת הבמה. הוא שאף לכך שהמימונה תהפוך לחג המשותף לכל הישראלים. משנה לשנה גדל האירוע שארגן וב-1971 השתתפו באירוע שהתקיים בגן סאקר יותר ממאה אלף אנשים.[9]בן שמחון נמנה עם מקימי ברית יוצאי מרוקו, והיה יושב הראש הראשון שלה. הוא יזם את הקונגרס העולמי של יוצאי מרוקו, שהתכנס לראשונה ב-1972,[10] ואת הקמת הארגון העולמי של יוצאי צפון אפריקה.[11]

הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בן שמחון היה יקיר העיר אשדוד לשנת תשנ"ז.[12]
  • ב-2012 הוענק לו אות יקיר ישראל יפה.[13]
  • הקרן למחקר יהדות צפון אפריקה, המשותפת לאוניברסיטת בן-גוריון ולארגון העולמי של יהודי צפון אפריקה, מעניקה החל משנת 2017 פרס שנתי על שמו.[14]
  • בית האבות אשדוד ייקרא על שמו "בית שאול".[15]

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן שמחון היה נשוי לז'קלין בן שמחון ואב לארבעה, בהם בתו הבכורה גלית בן שמחון, רן בן שמחון ואייל בן שמחון.[16]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יהל פרג', ‏האיש שהפך את המימונה מאירוע פרטי לחג לאומי, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 2 באפריל 2021
  2. ^ יעקב העליון, שאול בן-שמחון: שומר הלילה בבית צפפה נהיה למנהיג בהסתדרות, מעריב, 6 באפריל 1980
  3. ^ פרק 5 - מהומה במימונה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 20 באוקטובר 2020
  4. ^ יהל פרג', ‏האיש שהפך את המימונה מאירוע פרטי לחג לאומי, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 2 באפריל 2021
  5. ^ ש. בן-שמחון חזר משליחותו בסנגל, דבר, 15 ביולי 1963
  6. ^ יהל פרג', ‏האיש שהפך את המימונה מאירוע פרטי לחג לאומי, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 2 באפריל 2021
  7. ^ שמואל נפתלי, שיחה עם שאול בן-שמחון, האיש המיועד לראשות העיר אשדוד מטעם המערך, דבר, 31 ביולי 1973
  8. ^ יהל פרג', ‏האיש שהפך את המימונה מאירוע פרטי לחג לאומי, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 2 באפריל 2021
  9. ^ יהל פרג', ‏האיש שהפך את המימונה מאירוע פרטי לחג לאומי, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 2 באפריל 2021
  10. ^ כנס עולמי של יוצאי מרוקו ייערך בישראל בחודש מארס, מעריב, 5 בינואר 1972
  11. ^ חיים איזק, אנו רוצים באינטגראציה, איננו רוצים ברשימה עדתית - על דרכה של התנועה העולמית של יהודי צפון-אפריקה, דבר, 13 באוקטובר 1976
  12. ^ יקירי אשדוד באתר האינטרנט של עיריית אשדוד
  13. ^ אות יקיר ישראל יפה באתר המועצה לישראל יפה
    יקיר ישראל 2012 - שאול בן שמחון, באתר "אשדודנט"
  14. ^ פרס שאול בן שמחון יחולק היום (רביעי) על ידי אוניברסיטת בן-גוריון, מאת אייל בן שמחון, באתר "באר שבע נט"
  15. ^ רבקה יניב, עיריית אשדוד פורשת מחברותה בעמותת בית אבות אשדוד, באתר "כאן דרום", 10 ביוני 2018
  16. ^ אייל בן שמחון, רגע שמסכם חיים שלמים, באתר "אשדודנט"