שאול ידידיה אלעזר טאוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי שאול ידידיה אלעזר טאוב, ה"אמרי שאול"

רבי שאול ידידיה אלעזר טאוב (כ"א בתשרי תרמ"ז, 20 באוקטובר 1886ט"ז בכסלו תש"ח, 29 בנובמבר 1947) היה האדמו"ר השני של חסידות מודז'יץ. הלחין למעלה מ-1,500 ניגונים. מכונה גם על שם ספרו "האמרי שאול".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד באזשרוב שבפולין לרבי ישראל טאוב, מייסד חסידות מודז'יץ. כנער ניכרו בו כישוריו המוזיקליים. נישא בשנת תרס"א. בשנת תרע"ז התמנה לרב בקהילת ראקוב ובשנת תרפ"א לאחר פטירת אביו החל לשמש כאדמו"ר. כשנה לאחר מכן התמנה לרב בקראטשוב. בשנת תרפ"ט עבר לאוטבוצק הסמוכה לוורשה, שם שהה עד פרוץ מלחמת העולם השנייה.

באוטבוצק הקים ישיבה בשם "תפארת ישראל" שבה התחנכו עשרות בחורים. לחצרו נהרו חסידים ומעריצים רבים מקרב יהדות פולין שבאו לשמוע את דברי תורתו וליהנות מיצירותיו המוזיקליות בפרט בימים הנוראים שבהם היה עובר לפני התיבה. בשנים אלו הוציא לאור כמה חיבורים תורניים. היה חבר מועצת גדולי התורה העולמית בפולין, וחבר נלהב בפעולותיה של אגודת ישראל שם. נודע כאוהב ארץ ישראל, נהג לדרוש רבות בשבחה של ארץ ישראל ועודד את שומעיו לעלות אליה ולהשתתף בבניינה. ביקר בארץ ישראל ארבע פעמים, בשנים: תרפ"ה, תרצ"ה, תרצ"ח ותש"ז. בביקורו הראשון נועד עם הנציב העליון הרברט סמואל. בשנת 1939 בעקבות פרסום הספר הלבן פרסם "קול קורא" בעיתונות היהודית שבו גינה את ממשלת בריטניה וקרא ליהודים להתחזק ולפעול למען יישוב הארץ ולא "לשבת בחיבוק ידיים".[1]

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ברח לוילנה[2], וממנה הצליח להימלט לארצות הברית. בזמן שהותו בווילנה הלחין ניגונים ששיקפו את האסון האיום שהתרחש באותה תקופה לעם היהודי. בין השנים תש"א-תש"ז שהה בניו יורק והקים שם בית מדרש. בשנים אלו התפרסמו שבעה קונטרסים בשם "תפארת ישראל" ובהם מדברי תורתו ומניגוניו. בשנת תש"ז בעת ביקורו בארץ ישראל חלה לפתע ובשבת ט"ז בכסלו (29 בנובמבר 1947) נפטר. הלוויתו התקיימה למחרת בהר הזיתים בהשתתפות הרבנים הראשיים וגדולי הרבנים והאדמו"רים בארץ ישראל. כממלא מקומו הוכתר בנו רבי שמואל אליהו טאוב (ה"אמרי אש") שהתגורר בתל אביב ובה הקים את בית מדרשו.

ניגוניו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב טאוב היה מלחין פורה. משערים כי הלחין בין 1,500-2,000 ניגונים, חלקם פשוטים וחלקם מסובכים ומורכבים. הרב טאוב כתב 5 ניגונים כל כך מסובכים שהתייחסו אליהם כאל אופרות. האופרה ה-4 חוברה בהפלגתו לארצות הברית ולכן כונתה "אופרת הים". בן ציון שנקר, מגדולי מבצעי ניגוני מודז'יץ העיד כי הצליח לבצע את הניגון ללא טעות רק פעם אחת. אופי שירתו מתבטא בשירה מהירה ומקוטעת. את זה הסביר כי אינו רוצה ליהנות מהשירה בעולם הזה.

ילדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה נשוי מספר פעמים. בנישואיו האחרונים היה נשוי לברכה אסתר ממנה נולד לו בנו הצעיר.

  • ר' שמואל אליהו
  • ר' יהושע יחזקאל
  • ר' יצחק
  • מלכה אשת ר' אברהם וישקובסקי. נרצחה בשואה עם בנה.
  • פייגא אשת ר' יחיאל דנציגר בנו של רבי אברהם חיים בנו של רבי שמואל צבי מאלכסנדר. נרצחה בשואה עם שני ילדיה.
  • ציפורה אשת ר' אברהם שנקר
  • שרה אשת ר' אפרים רוזן
  • גולדה רייזא אשת ר' חיים יוסף פינקלר, בן רבי מאיר מנחם מרדושיץ. ר' חיים יוסף נרצח בשואה.
  • ר' ישראל
  • ר' דוד
  • ר' צבי הירש

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אמרי שאול - אמרות ותורות על פרשיות השבוע
  • ישא ברכה - תורות על פרשיות השבוע והמועדים, ליקוטים וענייני נישואין
  • תפארת ישראל - קובץ שיצא מפעם לפעם ובו דברי תורתו ותווים של יצירותיו
  • ישא ברכה - פירוש להגדה של פסח

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחיבוריו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קונטרס תפארת ישראל, חוברת ה', ניו יורק 1945, עמ' כב-כג
  2. ^ גדולי התורה שנמלטו לווילנה, הצופה, 6 בדצמבר 1939