שאול יצחק קמפף

שאול יצחק קמפף
Saul Isaac Kämpf

לידה	6 במאי 1818 ליסא, הדוכסות הגדולה של פוזן
פטירה	16 באוקטובר 1892 (בגיל 74) פראג
מקום קבורה	בית הקברות היהודי החדש בפראג
רבותיו	אלחנן רוזנשטיין

שאול יצחק קמפף (בגרמנית: Saul Isaac Kämpf;‏ י"ב באייר תקע"ח, 6 במאי 1818 – כ"ה בתשרי תרנ"ג, 16 באוקטובר 1892) היה רב ומטיף גרמני וחוקר לשונות שמיות ומזרחן יהודי, שפעל בפראג ושימש בה כמטיף בית הכנסת הספרדי וכפרופסור ללשונות שמיות ולספרות המזרח באוניברסיטת קארל בפראג.

תולדותיו

קמפף נולד בליסא. לאביו אהרן יעקב ומרים שמחית (מירל פריידא). את ראשית חינוכו קיבל מאביו, שהיה תלמיד חכם, ונצר לרבי שמעון פייזר בעל "נחלת שמעוני". ולמד גם אצל רבי יחיאל יואל אויערבאך, ולאחר מכן למד בגימנסיה בברלין והוסיף ללמוד תלמוד אצל אלחנן רוזנשטיין. בשנת 1836 שב לפוזנא ולמד אצל רבי עקיבא איגר. בשנת 1840 החל ללמוד פילוסופיה ופילולוגיה באוניברסיטת האלה-ויטנברג, ושם היה מתלמידיו של וילהלם גזניוס, ערדמן , רודיגר , וגרובר . בשנת 1844 קיבל תואר דוקטור לפילוסופיה והסמכה לרבנות, ובאותה שנה הוזמן למקלנבורג-שטרליץ לשמש כמורה וכמטיף.

בשנת 1845 נקרא לפראג למלא את מקומו של מיכאל זקס כמטיף בית הכנסת הספרדי. בחג הסוכות ה'תר"ו נשא את דרשתו הראשונה לפני קהילתו החדשה, ועד מהרה נודע כדרשן רב רושם, שדרשותיו משכו קהל רב גם מקרב מי שהתרחקו מחיי הקהילה.

בשנת 1850 הוסמך באוניברסיטת פראג כמרצה פרטי ללשונות שמיות ולספרותן, על יסוד חיבורו על משמעות לימוד הלשונות השמיות (Ueber die Bedeutung des Studiums der Semitischen Sprachen), ובשנת 1858 נתמנה לפרופסור ללשונות המזרח ולספרות המזרח באותה אוניברסיטה.

מלבד פעילותו התורנית והאקדמית שימש גם פרופסור לתורת הדת העברית בבית מדרש למסחר, מפקח ראשי על בית היתומות העבריות וחבר מועצת העיר פראג. בשנת 1887 פרש ממשרתו באוניברסיטה מחמת זקנתו, והממשלה העניקה לו את התואר "יועץ הממשלה". פעמים אחדות הוצעה לו רבנות בערים גדולות אחרות, אך הוא נשאר בפראג עד יום מותו.

מותו עורר רושם רב בעיר. בלווייתו השתתפו ראשי הקהילה, ראשי החברה קדישא, רבנים ונציגי שתי האוניברסיטאות שבעיר. במותו הותיר אחריו ארבעה בנים ובת אחת.

פועלו הספרותי והמחקרי

קמפף היה מן הסופרים היהודים הפוריים בפראג במאה ה־19. חיבוריו עסקו בחכמת ישראל, בשירה עברית של ימי הביניים, בבלשנות שמית, באפיגרפיה פיניקית ומואבית, בפולמוס דתי, בתרגום ספרות המקרא ובסידור התפילה. הוא גם השתתף בעריכת תרגום המקרא שיצא מטעם חברת המקרא היהודית, בשיתוף עם לודוויג פיליפסון ועם לנדאו.

בין חיבוריו:

• ביוגרפיה של רבי עקיבא איגר, רבה של פוזן, בצירוף קינת אבל עברית (ליסא, 1838).
• שתי המקאמות הראשונות מתוך תחכמוני, או דיוואן החריזי (ברלין, 1845).
• "זמרת יה" – קובץ שירי תפילה שהונהג בעדת ההיכל בפראג (פראג, 1849).
• "על משמעות לימוד הלשונות השמיות" (פראג, 1850).
• "שירה לא־אנדלוסית של משוררים אנדלוסים מן המאות האחת־עשרה, השתים־עשרה והשלוש־עשרה" (שני כרכים, 1858).
• "סולימאן: פואמה דרמטית" (פראג, 1859).
• "ממתיק סוד" – חיבור פולמוסי להגנת זכריה פרנקל במחלוקתו עם שמשון רפאל הירש (פראג, 1861).
• "הכתובת שעל מצבת מישע מלך מואב" (פראג, 1870).
• "תולדות הלשון העברית כלשון חיה" (1873).
• "אפיגרפיה פיניקית: כתובת אשמונעזר מלך הצידונים" (פראג, 1874).
• "שיר השירים בתרגום לגרמנית, בצירוף ביאור ומבוא" (1877).

נוסף על ספריו הדפיס דרשות רבות בחוברות מיוחדות, ופרסם מאמרים מדעיים וספרותיים בכתבי עת עבריים ויהודיים־גרמניים. בין מאמריו הידועים: מחקר על תפיסת הישארות הנפש אצל העברים הקדמונים, מאמר על החיבור התאולוגי־מדיני של ברוך שפינוזה, ומאמר על הלל הזקן.

ספרי תפילה ותרגומים

ספרי התפילה שערך ותרגם קמפף זכו לתפוצה רחבה. הוא פרסם מחזור למועדי השנה וסידור תפילה בתרגום גרמני, לפי מנהג עדת ההיכל בפראג. אחד מספריו הידועים בתחום זה הוא "שיחת יצחק", סידור תפילה עם תרגום אשכנזי, הערות וביאורים, שנדפס בכמה מהדורות. בקטלוג הספרייה הלאומית נרשמו כמה וכמה מהדורות של ספר זה, וכן מחזורים ותרגומים נוספים שלו.

לקריאה נוספת

• פ' ס', שאול יצחק קמפף: סקיצה ביוגרפית, פראג, 1865.
• מאיר קייזרלינג, ספריית הדרשנים היהודים, כרך ב, עמ' 310 ואילך.
• הינריכסן, גרמניה הספרותית, עמ' 283 ואילך.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שאול יצחק קמפף בוויקישיתוף

• משה ריינעס, דור וחכמיו: לחקר תולדות ספרות ישראל וגדולי סופריה בדור הזה. חלק א. קראקא, תר"ן. עמ' 116–122
• ר' שאול יצחק ד"ר קאעמפף, בתוך: נחום סוקולוב וישראל חיים זגורודסקי (עורכים), ספר זכרון - ספר האסיף, ורשה תרמ"ט, עמ' 98-100, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
• קמפף, שאול יצחק (1818-1892), דף שער בספרייה הלאומית

הערך עליו באנציקלופדיה היהודית

• Biographie des hochberühmten hochseligen Herrn Akiva Eger Oberrabinen zu Posen, Verfasser einer Sammlung von Rechtgutachten, nebst einem hebräischen Trauergedicht auf sein Hinscheiden, Lissa-Salzuflen 1838 (בגרמנית)