שאול ישועה אביטבול
| לידה |
1739 ה'תצ"ט |
|---|---|
| פטירה |
1809 (בגיל 70 בערך) כ"ה באלול ה'תקס"ט |
| מקום פעילות | צפרו, מרוקו |
| תקופת הפעילות |
?–1809  |
| תפקידים נוספים | הרב הראשי של העיר צפרו, דיין |
| רבותיו | רבי אליהו הצרפתי |
| חיבוריו | "אבני שי"ש" |
  | |
הרב שאול ישועה אביטבול (ה'תצ"ט, 1739 – כ"ה באלול ה'תקס"ט, ספטמבר 1809) היה דיין, רבה הראשי של העיר צפרו שבמרוקו.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בעיר צפרו שבמרוקו בשנת ה'תצ"ט, 1739, לרב יצחק אביטבול. בשנת ה'תקי"ז (1757), בהיותו בן שמונה עשרה, נסמך לדיינות, למד אצל אביו ואצל רבי אהרון אזכרי, והשתלם אצל רבי אליהו הצרפתי, כמו כן שימש בהוראה את רבי יוסף עטיא.
בכס הרבנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בגיל 21, בשנת ה'תק"כ (1760) נתמנה לרב העיר צפרו ושימש בתפקידו ארבעים ותשע שנים. בימיו ייסד בית מדרש לרבנים ואת המצטיינים שבהם מינה לרבנים ודיינים בקהילות שונות במרוקו. כן דאג לרווחת בני קהילתו על אף הצרות אשר פקדו את העיר, ועיקר דאגתו הייתה למורים ולמלמדים בעיר. הוא השתדל להגדיל את הכנסתם, תמך בשביתתם בשנת ה'תקמ"ג (1783) ואף הסתכסך עם פרנסי קהילתו בעבור כך, עד אשר הצליחו המורים במאבקם והגדילו את שכרם.
בימי שבתו על כס הרבנות בצפרו, עברה העיר צרות רבות, עליהן כתב בספרו:
בעיר הזאת שהקיפוה לגיונים ובכל יום עומדים עלינו לכלותינו ויתובי יתבינן במצור ומצוק ארם מקדם ופלשתים נוסף על חיצי רעב דאייקור חיטי ואינם בנמצא בעיר הזאת, אשר נתקיים בנו קורות שתים, שהן השוד והשבר והרעב והחרב
בשנת ה'תק"ן (1790) העליל שר העיר צפרו (ששמו כנראה היה "חאז עבד אלכביר") עלילה על רבני העיר. הרב שאול ישועה והרב שלמה אביטבול נשלחו לכלא ושוחררו רק לאחר שקהילתם שילמה עבור כל אחד מהם 100 מתקאל (מטבע מרוקאי). באלול ה'תק"ן (ספטמבר 1790), מעיד הרב שאול ישועה כי הוגלה לאיגלוואן.
יחסיו עם בני קהילתו לא היו תקינים וכלשון הרב ישמ"ח עובדיה בהקדמה לספרו:
ורגע אדבר על אודות הרב המחבר וסגנונו דאורייתא קא מרתחא ליה וגחלים בערו ממנו ואחשוב כי הסיבה לזה בשביל היותו בין אנשים פראים וגסי המוח המכעיסים אותו תמיד על פניו ופיו יקבם בשם טרחנים וסרבנים"
מתלמידיו: ר' אברהם אציני ר' שלמה אביטבול ור' יהודה אלבז.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נשא שתי נשים. ילדיו:
- ר' רפאל - דרשן ושוחט
- ר' יוסף - ת"ח וסופר
- ר' אברהם שלמה
- רבקה - נישאה לרבי יהודה אלבז, אשר כיהן אחריו כרב העיר וממנו יצאה שושלת אלבז - רבי אבא אלבז, רבי רפאל משה אלבז, רבי עמרם אלבז ועוד.
פטירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הלך לעולמו בכ"ה באלול ה'תקס"ט, 6 בספטמבר 1809. על מצבתו נכתב:
המאור הגדול אור בהיר וזהיר המאיר לארץ אבא למלכא מלכי צדק מלך שלם, ושפט דלים בצדק, והוכח במישור לענוי ארץ, אבא שאול ומשיב כהלכה, עין טובה ורוח נמוכה...הוא מל את ישראל אלף ות"ק ילדים אשר בארץ, עשות ספרים הרבה אין קץ, לחמו נתן מימיו נאמנים...והוא שפט את ישראל מ"ט שנים, ושמו נודע בשערים המצוינים...בהלכות שחיטה וטרפות הוא ראש המדברים...
כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב שאול ישועה כתב פסקים רבים וכתבים בדיני טרפות אך כתביו אבדו. נכדיו אספו את מקצת מהתשובות ששלח לכל רחבי מרוקו וקיבצו אותם בספר עם כתביו שנותרו, ספר זה מופיע גם במאגר התורני פרויקט השו"ת של בר-אילן.
- אבני שיש חלק א - שו"ת על כל חלקי השו"ע, יצא לאור בשנת ה'תרצ"ה, בירושלים, באתר היברובוקס.
- אבני שיש חלק ב - הכולל בתוכו: שו"ת על כל חלקי השו"ע וקונטרס "אבני קודש" - הלכות ומנהגי טרפות ופירושים וחידושים על התנ"ך והתלמוד, יצא לאור בשנת ה'תרצ"ו, בירושלים, באתר היברובוקס.
- רבות מאגרותיו נדפסו בספרו של הרב דוד עובדיה "קהילת צפרו".
| תקופת חייו של הרב שאול ישועה אביטבול על ציר הזמן |
|---|
 |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אלי פילו, קיצור תולדות העיר צפרו משנת 1745 עד שנת 1894, msn
- עמוד הנצחה באתר קהילת צפרו
- שאול ישועה אביטבול, באתר "החכם היומי"
שאול ישועה אביטבול (1739-1809), דף שער בספרייה הלאומית
