לדלג לתוכן

שאול מאמסטרדם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שאול מאמסטרדם
פורטרט של הרב שאול מאמסטרדם
פורטרט של הרב שאול מאמסטרדם
לידה 1717
ז'שוב, האיחוד הפולני-ליטאי עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 19 ביוני 1790 (בגיל 73 בערך)
אמסטרדם עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הרפובליקה ההולנדית עריכת הנתון בוויקינתונים
אב אריה לייב מאמסטרדם עריכת הנתון בוויקינתונים
אם מרים שושנה לוין עריכת הנתון בוויקינתונים
ילדים יעקב משה לוונשטאם עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
שער "בנין אריאל" דפוס ראשון
ספרו "בנין אריאל" מהדורה חדשה בשני כרכים

רבי שאול לווינשטאם בן רבי אריה לייב מאמסטרדם (~ה'תע"ז, 1717 – ז' בתמוז ה'תק"ן, 19 ביוני 1790) היה רב וראש ישיבה, מגדולי יהדות אשכנז. רבן של רישא, דובנא, והקהילה האשכנזית באמסטרדם. מכונה ה"בנין אריאל" על שם ספרו.

תולדות חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ברישא לרבי אריה לייב (נכדו של הרבי ר' העשיל מקראקא) שכיהן כרב העיר ולמרים בתו של החכם צבי. למד תורה אצל אביו והתפרסם כבר בצעירותו כגדול בתורה.

בה'תפ"ד שודך להינדא בתו של רבי אברהם כהנא, לימים רבה של דובנא[1], הזוג נישא רק בה'ת"ץ לאחר שמלאו לו 13. בצעירותו היה אמיד אך איבד את כספו ונאלץ לקבל משרת רבנות בעיר לוקאטש. לאחר פטירת חותנו התמנה לרבנות דובנא רבי יצחק משה כהנא - גיסו (ולימים מחותנו) של רבי שאול. בעקבות פטירתו עבר רבי שאול בשנת ה'תק"ט לכהן כרבה של דובנא - שם גם עמד בראש הישיבה המקומית. קהילה זו הייתה עשירה ופרנסה אותו ואת תלמידי הישיבה בכבוד. ארבע שנים ישב במנוחה, עד ששרפה גדולה כילתה את רוב בתי העיר, הפכה את בני הקהילה לעניים, והמיטה חורבן על ביתו הפרטי וגם על ישיבתו - שנסגרה.

בשנת ה'תקט"ו (1754) נקרא למלא את מקום אביו ברבנות העדה האשכנזית של אמסטרדם, ולעמוד בראשות בית המדרש שהקים אביו, תפקידים שבהם החזיק כ-35 שנה.

נפטר ביום שבת ז' בתמוז ה'תק"ן, בשעות הצהריים, בגיל 73. נקבר למחרת בבית הקברות במוידרברג. על מצבת קברו נחרת:

בנין אריאל
פ"נ אדמ"ו הרב המפורסם מהור"ר שאול זצלה"ה
בן אדמ"ו מוהר"ר אריה ליב זצלה"ה
בעל המחבר ספר חדרי תורה ובית תלמוד הנכללים בבנין אריאל
בן ל"ח שנים היה שאול במלכו על כיסא אבותיו נ"ע פה קהלתינו
ונפטר בשיבה טובה בן ע"ג שנים ש"ק לעת מנחה
ונקבר למחרתו יום א' ח' תמוז שנת ותהי ה.מ.ש.ר.ה. על שכמו לפ"ק
ת.נ.צ.ב.ה.

— אבני זיכרון, בתוך: ספר החיים, אמשטרדם תרי"א עמ' 146

את מקומו ברבנות אמסטרדם מילאו בתחילה באופן זמני שלושה מלמדני הקהילה ביניהם גר הצדק יצחק גראנבום, ולאחר מכן מונה בנו יעקב משה לממשיכו הקבוע.

פועלו הציבורי והתורני

[עריכת קוד מקור | עריכה]
סדר תפילה מיוחד שתיקן הרב לקהילת יהודי אמסטרדם לכבוד יום הולדת 18 של וילם החמישי, נסיך אורנז'. אמסטרדם 1766

שמו נישא לתהילה כפוסק וכדרשן. רבי חיים יוסף דוד אזולאי שפגש בו עת ביקר באמסטרדם כתב בספרו שם הגדולים[2]: ”ואני הדל זכיתי לקבל פני שכינה בשנת תקל"ח מדי עברי בשליחות מצווה וזכיתי להתבסם מתורתו ומענוותנותו ושלמותו”

בפולמוס הגט מקליווא היה מראשי הרבנים שהכשירו את הגט ועמד בתקיפות על דעתו.

אף הוא כאביו וסבו הרבה להסכים על ספרי האחרונים שבתקופתו[3].

ספרו בנין אריאל (אמסטרדם ה'תקל"ח) כולל חידושים ופרושים לתורה, חמש מגילות, ומסכתות הש"ס. אף על פי שעיקר פרסמו היה כפוסק הלכה ולאו דווקא כדרשן, בחר שלא להדפיס ספר שו"ת אלא ספר אגדה. בהקדמתו נימק שלא רצה שיסמכו עליו הלכה למעשה. למרות זאת, הרבה תשובות בהלכה שכתב מפוזרות בספרי חכמי דורו (כדוגמת שו"ת נודע ביהודה ושו"ת זיכרון יוסף).

היה נכדו (בן בתו) של החכם צבי ואחיינו (בן אחותו) של רבי יעקב עמדין. אחיו היה רבי צבי הירש לוין מברלין. גיסם של ר' שאול ור' צבי הירש היה רבה של העיר האג, ר' שאול סג"ל הלוי מהאג, בעל ה"בנין שאול", עמו היה ר' שאול בקשרי ידידות אמיצה.

לרבי שאול היו שני בנים ושלוש בנות[4]

עץ משפחת אריה לייב "הארוך" מקראקא
 
עץ משפחת
ר' שאול ואהל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עץ משפחת
ר' שאול ואהל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פעריל
רבי זכריה מנדל
הבאר היטב
 
גיטל
 
 
אסתר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לא ידועה
 
 
 
 
 
 
מרים בת החכם צבי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אדיל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
גיטל אייגר[א]
נחמה אשת משה
פרנס קהילת לבוב
 
 
שרה לאה אשת רבי יצחק הלוי
רבה של קראקא
 
 
דינה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי אריה לייבוש אוירבך
אב"ד סטניסלב ובעל נחלת אריה
 
 
 
פריידל אשת רבי אברהם כהנא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רייזל
אשת רבי משולם זלמן מפומוריאני[ג] ובזיוו"ש אשת רבי מאיר מרגליות
 
 
עץ משפחת
אורנשטיין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אסתר שיינדל
 
 
  1. ↑ הייתה נשואה קודם לכן לשאול ברלין
  2. ↑ היה מחותן של רבנים בולטים, בנו ר' יעקב משה נישא לשרה בת אחיו רצ"ה לוין, בנו ר' אריה לייב נישא לחנה בת היעב"ץ, בתו שרה נישאה למאיר יעקב בן רבי פנחס הורוביץ, בת נוספת נישאה לאליעזר בנו של רבי יצחק הלוי הורוביץ
  3. ↑ אחיו של אימה
עץ משפחת שאול ואהל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הענלי
 
יהודה ואהל
 
מאיר ואהל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עץ משפחת
ר' אריה לייב "הארוך" מקראקא
 
דינה
 
בילא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אסתר
 
רבי אברהם אב"ד נארול
 
לא ידועה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מרים בת החכם צבי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דינה
נחמה אשת משה
פרנס קהילת לבוב
 
שרה לאה אשת רבי יצחק הלוי
רבה של קראקא
 
לא ידועה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פריידל אשת רבי אברהם כהנא
רבי אריה לייבוש אוירבך
אב"ד סטניסלב ובעל נחלת אריה
 
 
 
גיטל אייגר[ד]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רייזל
אשת רבי משולם זלמן מפומוריאני[ה] ובזיוו"ש אשת רבי מאיר מרגליות
 
 
עץ משפחת
אורנשטיין
 
 
 
 
 
אסתר שיינדל
 
 
  1. ↑ בנו מרדכי נישא לשרל בת רבי יונה תאומים
  2. ↑ בתו שרל נישאה למרדכי בן ר' השיל מקראקא
  3. ↑ היה מחותן של רבנים בולטים, בנו ר' יעקב משה נישא לשרה בת אחיו רצ"ה לוין, בנו ר' אריה לייב נישא לחנה בת היעב"ץ, בתו שרה נישאה למאיר יעקב בן רבי פנחס הורוביץ, בת נוספת נישאה לאליעזר בנו של רבי יצחק הלוי הורוביץ
  4. ↑ הייתה נשואה קודם לכן לשאול ברלין
  5. ↑ אחיו של אימה

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שאול מאמסטרדם בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ הקדמת ספרו "בנין אריאל".
  2. ↑ ועד לחכמים מערכת ב' כג. בנין אריאל
  3. ↑ רשימה חלקית של הסכמות שנתן ראה: ישראל טוביה איזנשטט, דעת קדושים, עמ' 113, באתר היברובוקס.
  4. ↑ ישראל טוביה איזנשטט, דעת קדושים, עמ' 121–122, באתר היברובוקס.
  5. ↑ נפטר ט"ו באדר שני ה'תקע"ה, לנוסח מצבתו, ראו: אבני זיכרון, בתוך: ספר החיים, אמשטרדם תרי"א עמ' 147-146.
  6. ↑ נפטר כ"א בניסן ה'תקט"ו, לנוסח מצבתו, ראו: אבני זיכרון, בתוך: ספר החיים, אמשטרדם תרי"א עמ' 146.
  7. ↑ עליו, ראה כתבי הגאונים עמ' 5 הערה א'
  8. ↑ עליו, ראה כתבי הגאונים עמ' 7 הערה ג'