שאול נחמיאש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי
שאול נחמיאש
שער ספרו "גבעת שאול"
שער ספרו "גבעת שאול"
שער ספרו "גבעת שאול"
לידה 1810
ה'תק"ע
מרוקו עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1870 (בגיל 60 בערך)
ה'תר"ל
מרקש
מקום קבורה מרקש
מדינה מרוקו השושלת העלווית - מרוקו
השכלה תלמוד, הלכה, קבלה, מוסר (הלכה)
מקום מגורים ורזאזאת, מרקש
מקום פעילות ורזאזאת
תקופת הפעילות המאה ה-19
השתייכות אחרונים
תחומי עיסוק רבנות והנהגה רוחנית
חיבוריו ויאמר שאול, בית שאול, גבעת שאול, ויגד לשאול, קדש הלולים, ביאור על ארבעה טורים (כתב יד), ביאור על סידור התפילה (כתב יד).
שם השושלת נחמיאש
אב דוד
צאצאים בנו שלמה, מחבר הספר "ויחכם שלמה", בנו דוד מחכמי מרקש, ונכדו יוסף בן דוד נחמיאש, מחבר הספר "יוסף חן"
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי שאול נחמיאש (ה'תק"ע 1810ה'תר"ל 1870, משוער), היה רב פוסק הלכה, מקובל, מחבר פורה וממנהגיה הרוחניים של העיר ורזאזאת שבמרוקו. צאצא לרבי יוסף בן רבי יוסף נחמיאש, מתלמידי הרא״ש. נין לרבי יעקב נחמיאש, המכונה "מול אנמאיי" “בעל המים” מהכפר סידי רחאל הממוקם ליד מראקש.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי שאול בן רבי דוד נחמיאש, נולד בשנת ה'תק"ע (1810) בן לשושלת של רבנים מוכרת, וממנהיגיה הרוחניים של קהילת ורזאזאת שבמרוקו. צאצא לרבי יוסף בן רבי יוסף נחמיאש, מתלמידי הרא"ש ודיין בבית הדין לצד בני הרא"ש רבי יהודה בן ורבי יעקב בן הרא״ש בעל הטורים. בשנת ה'תר"ו (1846) שהה ברבאט ואישר שם פסק דין של חכמי העיר צפרו. באחרית ימיו הגיע לעיר מרקש ובשנת ה'תר"ל (1870) נפטר שם.

קונטרס מעשה נסים מתאר את יום פטירתו של הצדיק, ערב ראש חודש אלול לשנת ה'תר"ל (1870) כאשר ביקש לידיו שופר והחל לתקוע בו ותלמידיו שאלו לפשר תקיעה בשופר לפני כניסת ערב ראש חודש אלול, לכך השיב הצדיק כי מלאכים ביקרו אותו בליל אמש ובישרו לו כי הלילה יהיה יום פקודתו.

בנו רבי שלמה נחמיאש, מחבר הספר "ויחכם שלמה" (קזבלנקה תרצ"ז), עמל במשך כעשרים שנה להדפיס ולהוציא את כתביו לאור. עזב את ביתו במרוקו ונדד באלג'יריה ותוניסיה לאיסוף כספים להוצאת כתבי היד של אביו. בכמה מן הספרים הקדים בדברי שבח ופיוטי הלל לאביו ואף חיבר קונטרס המספר על ניסים שיוחסו לאביו בשם "מעשה נסים".

כתבי היד והדפסים של ספריו יצאו לאור בשני כרכים בשם: "ויאמר שאול" בשנת 2010, על ידי המכון "אורות יהדות המגרב", בראשותו של הרב פרופ' הרב משה עמאר.

בשנת 2019 החל פרויקט מקיף להוצאת יתר כתבי היד של רבי שאול, ואלו נחקרו על ידי הרב פרופ' הרב משה עמאר ויצאו לאור בהילולאת בצדיק ערב ראש חודש אלול תשפ״ג לשנת 2023 בחמישה כרכים, בהם נכללו פירושים העוסקים בתורה, מגילות, תהילים, הלכה, זוהר וקבלה.

השקפותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחיבוריו חוזר רבי שאול ומטיף להמון העם לכבד תלמידי החכמים, לייקר התורה ולעסוק בה. חלקים נרחבים מפירושיו על התורה בחיבורו "ויאמר שאול" מוקדשים לנושאים אלו ולחבור שבין הקהילה העסקית לבין לומדי התורה ודן בחשיבות העצומה של החזקת לומדי התורה על ידי אלו היוצאים למשא ומתן בעסקיהם. במקום אחר הוא מתמרמר על ביזוי תלמידי החכמים שנהג בתקופתו. מאידך דורש רבי שאול בכתביו מתלמידי החכמים שלא להיבדל מן ההמון, אלא ”שיתחברו עם ההמון לעשות שלום ביניהם, להתחבר זה עם זה שיהיו באחדות... שבזה תלויה הגלות כנודע מאמר רבותינו ז"ל, ועל ידי זה תחזור השכינה מהגלות לדודה.”

הליכותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי המסורת נהג רבי שאול נהג בהנהגות ייחודיות וביניהן: התפלל תמיד תפילת מנחה עם טלית ותפילין; בערבי שבתות וימים טובים הוא נהג ללמוד בבית הכנסת כשהוא עטוף טלית ועטור בתפילין, כהכנה לקבל את הימים הקדושים. לא אכל מ"בהמה שהורה בה חכם", כלומר, שהתעוררה שאלה לגבי כשרותה, על אף החכם התיר אותה. היה מוהל מומחה, והשתדל למול כמה שיותר מילדי ישראל. הרבה בתעניות, ומסופר אף שהתענה תענית הפסקה, כלומר, תענית כלשהי המתפרסת על פני שבוע.

הסכמה לכתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרת הספרים ״באר שאול״ מכתביו של הרה״ק כמוהר״ר רבי שאול נחמיאש זצוק״ל קיבלה את הסכמותיהם של גדולי חכמי מרוקו מהמאה ב-19.

להוצאת הספרים במאה ה-21 נכתבו מכתבי הסכמה של גדולי הדור מכל קצוות האסכולות וביניהם: הרב חיים קנייבסקי, הרב שלמה משה עמאר, הרב בניהו שמואלי והרב יצחק דוד גרוסמן.

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן חיבוריו שנדפסו:

  • מהדורת ״באר שאול״ - המאגדת את כל כתביו בסדרה בת 5 כרכים ובה כלל כתבי הצדיק הידועים ואשר נתפרסמו עד יומנו
  • ויאמר שאול - פירושים על התורה.
  • בית שאול - פירושים על נביאים וכתובים.
  • גבעת שאול - פירושים על חמש מגילות.
  • ויגד לשאול - פלפולים על מדרשים ואגדות התלמוד.
  • וישמע שאול - פסקי הלכה מלוקטים לפי סדר שולחן שולחן ערוך אורח חיים. בסופו דרשות על חנוכה ושיר על גדלות האל, המיוסד על משקל תנועות ויתדות.
  • קדש הלולים - פירושים על פירוש רש"י על התורה ועל מפרשו רבי אליהו מזרחי, ועיונים על מעט מסוגיות התלמוד.

הוא הותיר חיבורים נוספים בכתב יד: ביאור על ארבעה טורים, וביאור על סידור התפילה עם כוונות האר"י.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב פרופסור משה עמאר "מבוא" ל-ויאמר שאול, עמודים 9 - 35, לוד, תשע"ג

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


תקופת חייו של הרב שאול נחמיאש על ציר הזמן
ציר הזמןתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן